Volume 5

Page 2250

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הלאומיים בארצות אמריקה הלטינית, ובקשרים שיצר עם גדולי היהודים והלא-יהודים ועם המוני העם, וכן בפגישותיו עם ראשי המדברים בספרות ובשידוריו ברדיו רכש הרבה הבנה ואהדה פעילה לשאיפות ולמאבק של עם ישראל בארצו.

בשנים האחרונות הנו מנהל התכניות באידית ב"קול ציון לגולה" מטעם הנהלת הסוכנות היהודית ובשידוריו באידית נתגלה למאזינים, שגם בעברי-טייטש יכול הוא ליצור פיליטונים גרוס-צימרמניים כמעט כמו בעברית.

בנו: גדעון (ד"ר לכימיה, מנהל מעבדה לתוצרת מזון ב"המשביר המרכזי").

יצחק מכנס

(בשמו המלא דוד יצחק ) נולד בר''ח ניסן תרמ"ו (1886) בפתח-תקוה (הילד הראשון שנולד שם ונקרא "הבן הבכור של אם המושבות") לאביו אהרן ליב (מראשוני המו

שבה ; ראה כרך א', עמוד 467) ולאמו חיה שרה בת ר' אשר זליג בלום (גם הוא מראשוני המושבה וממיסדיה). למד ב"חדר", בין התלמידים הראשונים בביה"ס שיסד הבארון בנימין רוטשילד במושבה (מפי החוקר המלומד אליהו ספיר והמדקדק אריה ליב גורדון) , בישיבת "תורת חיים" בירושלים, ומגיל 15 ואילך עבד בפ"ת בחקלאות. התחיל בניסויים בגידול טבק וכותנה ותולעי משי ואח"כ עסק בפלחה ובמטעי הדרים וכרמי גפנים ושקדים ונודע במומחה לנטיעות ולעיבוד. נטע עשרות דונמים כרמים ופרדסים וניהל את פרדסי וייס וקרמנצקי והעמיד תלמידים הרבה, שנמנו אח"כ בין טובי הנוטעים ומגדלי הדרים.

נשא לאשה את יהודית בת ר' יעקב סגל .

במלחמת העולם א' היתה לו נתינות אמריקאית ובעזרתה עלה בידו להציל יהודים רבים מנגישות השלטון הטורקי. אחרי המלחמה ניהל את פרדס י. ל. גולדברג וקימם אותו ממצבו הירוד בעקב העזובה והחורבן משנות המלחמה.

בתרפ"ב היה החלוץ הראשון שנעץ קנה לישוב באדמת "עיר גנים" (רמת גן) ורקם תכניות לפיתוח חקלאי נרחב במקום והיה חבר הועד הראשון של מתישבי המ

קום השומם "אום ראזין", שנודע מקודם כקן שודדים וגנבים. משגברה המגמה הפרברית-עירונית בישוב המקום וסיכלה את תכניותיו החקלאיות יצא משם ב-1925 (אך זכותו כמיסד נזכרה לו ולרגל חצי היובל של העיר רמת-גן הוענקה גם לו תעודת מיסד). באותה שנה החלה "קהלית ציון" ביסוד המושבה הרצליה ומסרה מקום להתנחלות ל-25 חברים מאורגנים על-ידי הסתדרות "בני בנימין", והוא נבחר למדריכם בפיתוח משקיהם ומטעיהם, וב-1926 התישב עמהם שם בין ראשוני המקום, בנה בית ונטע פרדסים.

היה מהמודדים הראשונים של אדמת כפר סבא ואדמת "חור זרזור" (כיום כפר אברהם ליד פתח-תקוה), ומהראשונים שהכניסו מכונות לעבודה חקלאית.

מפעילי הצבור בהרצליה. השקיע יזמה ומרץ בהקמת בנין בית הכנסת הגדול וגבאי ראשי בו, גבאי בחברה קדישא, בשנים הראשונות גם חבר ועד- המושבה, חבר הנהלת אגודת "מפעל המים" ומפקחו הטכני של המפעל.

צאצאיו: נחמה אשת חיים זייגרמן (נתניה), יעקב, צבי, לאה אשת מיכאל גראד, אריה, אלישבע אשת משה ניר (שניידר) .

הרב משה חסקין

נולד בי"א אב תרל"ד (1874) בצ'רניגוב שברוסיה לאביו אפרים (מצאצאי הש"ך; עלה ארצה בתרס"ה, הרביץ תורה בישיבות ירושלים ושם נפטר בי"א טבת תרע"ח) ולאמו איטה בת יצחק פארמט (גם הוא עלה ארצה בתרס"ה ונפטר בירושלים). בן י"ג כבר ידע יורה דעה חלק ראשון בעל פה. נדד בחוסר כל לוילנה ולמד ב"קלויז" של הגאון. אכל "ימים", חי במחסור ושקד על

לימודו יומם ולילה. עבר לקובנה והמשיך בשקידתו תוך חיי עוני ומחסור. במקרה הבחין בו ה"חפץ חיים" זצ"ל ולהמלצתו קיבלהו הגאון ר' יצחק אלחנן זצ"ל לבן ביתו ומאוכלי שולחנו במשך שלש שנים, ושימש את רבו עד לרגעי חייו האחרונים. הוסמך לרבנות על-ידי ר' יצחק אלחנן, ר' רפאל שפירא מוואלוז'ין, ר' מאיר שמחה מדווינסק ואחרים.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2250). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2250