Volume 5

Page 2260

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשא לאשה את אסתר בת דוד מטלון (ראה כרך א', עמוד 438).

ביחוד היתה גדולה פעילותו בבנאות החפשית. התחיל ב-1925 בלשכת "אל דוגה" (חסות מצרית) ביפו ועלה בה כמה דרגות ומילא בה תפקידים גבוהים יותר ויותר. השתתף ביסוד לשכת "מוריה" ביפו וכיהן בה בתפקידים שונים וכמה פעמים גם בנשיאות. ממיסדי לשכות "גינוסר" ו"אליהו הנביא" (בחיפה), וגם בה

כיהן כמה פעמים בנשיאות. הגיע לדרגה העליונה בבנא'ת החפשית ולתפקידים חשובים שונים בלשכה הלאומית הגדולה של מצרים ושל ארץ-ישראל וקיבל ציוני הוקרה מהן ומלשכות שונות בארץ ובמצרים.

הנו נציג הלשכה הגדולה של "קוסטא-ריקה" בישראל.

צאצאיו: שושנה אשת יהודה ליזרוביץ, רבקה, כר מלה ,ויקטוריה.

יהודה ארזי (טננבאום)

נולד בלודז (פולין) בשנת תרם"ח (27.11.1907) לאביו אברהם (ראה כרך ב', עמוד 974) ולאמו מרים בת יהודה ליב קושמירק (נפטרה בכ' טבת תשי"א (29.12.50) והובאה לקבורה בכ"א בו - (30.12.50).

למד בגן הילדים העברי של יצחק כצנלסון וקיבל חינוך דתי ב"בית אולפנא" בהנהלתו של המלומד הנודע הרב ד"ר שמחה טרייסטמאן , חנוך כללי בגימנסיה העברית של ד"ר ברוידה בלודז וחינוך מקצועי בבית הספר הטכני בלודז. קבל השפעה מהמשורר יצחק כצנלסון ויצחק ברקמן שהיו מבאי בית הוריו. בשנת 1924 עלה עם הוריו ארצה והמשיך בלימודיו בגימנסיה "הרצליה". לאחר סיום הגימנסיה המשיך בבית הספר למשפטים בירושלים.

בעבודה צבורית החל עוד מימי לימודיו ב"הרצליה". היה חבר בקבוצת "הגנה" יחד עם משה פלדנקרייז, יצחק ברוך, אליעזר שוכטמן אליגון ואברהם קומרוב . היה בין פעילי "גדוד מגיני השפה העברית". בשעת ביקורו של הלורד בלפור בארץ לרגל פתיחת האוניברסיטה העב

רית היה יחד עם קבוצת חברים בין שומרי ראשו של האורח ונלווה אליו בכל דרכיו בארץ.

בסוף שנת 1925 נזרקה הסיסמה של "כיבוש העבודה". הוא יוצא עם מספר חברים ועובד עד אמצע 1926 בעבודת כבישים בצפון, בחקלאות ביבניאל ובגידול טבק. בגיל זה הוא גם עוסק בימאות ורוכש סירת טיולים לחוף הירקון בתל-אביב.

בשנת 1926 נשלח מטעם ה"הגנה" להתגייס למשטרת הארץ. שנה ראשונה הוא משרת בה כשוטר פשוט. בשנה השניה עולה לדרגת סמל ועובד במחלקה הפוליטית. ב-1929 עולה לדרגת קצין וב-1930 הועבר לירושלים כמרכז המחלקה הפוליטית. גם בימי שירותו במשטרה הוא עושה לענין בטחון הישוב. הוא משמש כמדריך ב"הגנה". בשנת 1929 הוא מנצל את עמדתו כקצין להעברת נשק ממקום למקום. בימי המאורעות של תרפ"ט הוא משמש מפקד קטע באיזור המסוכן אבו-כביר.

בשנת 1932 נשא לאשה את רבקה בת שלמה יהודה אלבין.

בתחילת 1934 עזב את עבודתו במשטרה ונתקבל בחברת "פרדס" כמנהל המחלקה הימית בנמל חיפה. עבודה

זו העשירה את ידיעותיו בסדרי עבודות בנמל ובמשרדי מכס.

בשנת 1936 נשלח מטעם ה"הגנה" לפולין לשם רכישת נשק. הוא ניצל קשר שהצליח לקשור עם קצין השרות החשאי הפולני שביקר בארץ. בדרך הסברה אישית הצליח לשכנע קציני צבא פולנים גבוהים בערך הפעולה. הם התיחסו לדבר בהבנה ולו גם מתוך המגמה הכללית לסייע ליציאת היהודים מפולין, אולם התנאי שהותנה היה לבל יוודע שמץ דבר לאינטליג'נס הבריטי. מעתה הוטל עליו לדאוג להעברת הנשק ארצה. הצליח לעשות זאת בהסוואת מכונות כבדות שבתוכם נארז הנשק. מעתה החל לזרום נשק אחיד למחסני ה"הגנה", לאחר שעד כה שררה ערבוביה רבה בשטח זה, וביחוד בגלל הקושי להתאים כדורים. הצליח גם להביא נשק מפולניה ומצ'כיה ולהעבירו ארצה דרך נמל גדיניה. לפעולת רכישה זו נתמנה על ידי אליהו גולומב לאחר שהראה כשרונות

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2260). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2260