Volume 5

Page 2261

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשטח זה עוד בימי שרותו במשטרה, כשהיה מבריח נשק מאניות שעגנו ביפו וחיפה או קונה מידי ערבים ובדוים.

בימי הקונגרס הציוני בג'ניבה עשה שם בעניני הבטחון.

שלש שנים תמימות ישב בפולין וסיפק נשק יקר ל"הגנה". בוארשה קפצה עליו מלחמת העולם. הצליח להגיע לרומניה לפני הכיבוש הגרמני. משם יצא לפריז ובסוף 1939 הגיע ארצה.

עם שובו נתמנה לתפקיד חדש, לראש הש"י (שרות הידיעות) של ה"הגנה". שמו הגיע לידיעת האינטליג'נס והחלו חיפושים אחריו, אלא שבינתיים הושג הסכם

בין ה"הגנה" ובין האינטליג'נס על שיתוף פעולה.

כתוצאה משיתוף פעולה זה נשלח ע"י האינטליג'נס לארגן פעולות חבלה במתקני הנפט בפלואישטי שברומניה ולפעולות חשובות בארצות אחרות. בימי הפלישה של בעלי הברית לסוריה (1941) היה שוב בארץ ורכש שוב נשק יקר בשביל ה"הגנה" מתוך הנשק הרב שהתגלגל בחזית צפון הארץ והופקר שם אם על ידי אוסטרלים ואם על ידי צרפתים. בפעולות רכישה הוא עובד עד שנת 1943, עד שענין הברחת נשק מצפון אפריקה נתגלה לבריטים. רייכלין וסירקין נאסרו והועמדו לדין ועל ראשו של ארזי-טננבוים הוקצב פרס. מעתה הוא חי במחתרת.

בשנת 1945 הוטל עליו לצאת לאיטליה למען סייע בפעולת "הבריחה" וההעפלה. במדי קצין תעופה פולני הוא מצליח להתחמק מהארץ ולהגיע לאיטליה. מעתה הוא פועל בכינויים שונים (אלון, ד"ר ברגמן, ד"ר דה פז. ד"ר מילר). האניות הראשונות המגיעות ארצה עם מעפילים ואשר אורגנו על ידו הן: "דליו" (ע"ש כינויו של גולומב) , "נטונה" (עשתה פעמיים את הדרך), "פטרו" (שבע פעמים העבירה מעפילים עד שנתפשה לאחרונה כששמה "עליה".) לאחר כך אורגנו על ידו אניות-העפלה "חנה סנש", "אנצו סירני", "דב הוז", "אליהו גולומב", ווג'וואוד", ,4 חרויות", "ברכה פולד", "שבתי לוזינסקי",

"שאר ישוב", "וינגייט", "כתריאל יפה", ה"נ"ג", "מולדת" ואחרות. אירגון האניות עלה בסיכון רב, כי עיני הבולשת הבריטית פקוחות היו על כל דרכי התחבורה והנמלים באיטליה. לא פעם נאלץ לאחוז באמצעי ערמה ואף בשימוש בכוח על מנת להחלץ מידי הבריטים ועושי-דברם-מאונס, האיטלקים. בפרקי זכרונותיו, שפורסמו בחלקם ב"אשמורת" והעומדים להופיע בספר, סופרו כל הרפתקאותיו במפעל זה. לא. רק לנסיעה היה עליו לדאוג, כי אם גם למזונותיהם של המעפילים. כאשר הוכרזה שביתת הרעב באניה "דב הוז" בנמל לה ספציה, היה בין הצמים. אז ניהל מו"מ עם הבריטים בתיווכו של הרולד לסקי. דובר עליו כעל אחד ד"ר דה פז מיסתורי. לאחר צום של 75 שעות נאלצו הבריטים להרשות את הפלגת הספינה. בלב ים ירד ארזי לסירה וחזר לאיטליה.

במשך אותן השנים שעסק בהעפלה (47- 1945) לא הזניח את "מקצועו" הראשי: העברת נשק ארצה.

במחצית 1947 נשלח על פי הוראה מיוחדת של דוד בן גוריון לארצות הברית לשם רכישה. הפעם דובר כבר בנשק כבד. והוא הצליח להשיגו ולשלחו מאירופה ארצה. הנשק הגיע ממש בליל 14 במאי 1948, כי עד אז לא היתה אפשרות להחזיק ב"סליק" נשק כבד מעין זה. מעתה הוא מעביר ארצה טנקים, אוירונים ואף מבצרים מעופפים.

בפברואר 1949 הוא חוזר ארצה ושב לחיים אזרחיים. בשימו לב לחוסר התנאים המתאימים להרחבת התיירות בארץ, התמסר להקמת חברה בשם "מרכזי תיירות בישראל" יחד עם בעלי הון יהודים ולא יהודים. ההון הרשום הוא כמיליון דולר.

בשלב הראשון הקימה החברה בית מלון גדול ומודרני בצפון תל-אביב על יד הנמל. המלון נקרא - מלון הגנים "רמת-אביב" ומוקף גן גדול, בריכת שחיה וכל הנוחיות, ונתפרסם כמקום מנוחה נהדר לתיירים.

הוא מסיים את כתיבת ספר זכרונותיו. למרות גילו הצעיר, נחשב הוא כיום לאחת האישיות הפופולריות ביותר בישוב הישראלי, בגלל פעולותיו הנועזות לטובת העם והמולדת, נתרקמו סביבו אגדות שונות.

צאצאיו : רות, דן.

פרופ' ברנרד צונדק

נולד בשנת תרנ"א (29.7.1891) בוורונקה שבפלך פוזנא (אז בגרמניה וכעת שוב בפולין) לאביו אברהם ולאמו שרה בת יוסף הולנדר . למד רפואה באוניברסיטת ברלין וב-1919 הוסמך לד"ר לרפואה. התמחה כרופא נשים כעוזר לפרופ' פראנץ במרפאה האוניברסיטאית בברלין. ב-1923 נתמנה למרצה וב-1926 לפרופיסור מן המנין באוניברסיטת ברלין, ומ-1929 היה מנהל מחלקת היולדות בבית-החולים העירוני בברלין. המציא מדחום לאברים שבתוך הגוף; נתפרסם בעולם הרפואה בתגליותיו בחקירת ההורמונים, בשיטותיו לקביעת ההריון באדם ובבהמה ולקביעת חדלון הפעולה המינית. השתתף בקונ

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2261). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2261