Volume 5

Page 2263

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קהילה). קמו אז מוסדות לעזרה ובתוכם "הועד היהודי המרכזי" לשעת חירום שבהרכבו נכנסו אנשים ידועי שם מכל שכבות הצבור היהודי שבעיר. הועד הזה הטיל על עצמו לנהל את עניני הצבור ולדאוג לצרכיו שלא ישארו המוניו עזובים ומופקדים למצוקה ותלאות כצאן בלי רועה. פעולותיו של משה סבירסקי בועד וסביבו היו רבות וגדולות.

משנכבשה העיר בבוקר יום הכפורים בשנת 1915 בידי הצבא הגרמני ומצוקת הרעב השתלטה על חלק גדול של תושבי העיר בלי הבדל דת וגזע, והלחם בכלל חולק במנות מצומצמות לכל תושבי העיר לפי כרטיסים, הקציב מינהל הסעד של השלטון הצבאי הגרמני 4500 מנות לחם חינם ליום לנצרכים יהודים ו-7500 מנות לנצרכים פולנים. השלטון הנ"ל נתן את התמיכה רבת הערך אז באזהרה חמורה שבמקרה ויתגלה אי סדר בחלוקת הלחם, תפסק ההקצבה כולה. אחרי הצלחת סבירסקי בהסדרת כמה ענינים שהטיל עליו הועד לשביעת רצונו המלאה ולתועלת הגדולה של הצבור, הפצירו בו ה"צדקה גדולה" והועד הנ"ל לקבל עליו את ארגון חלוקת כרטיסי הלחם לנצרכים. לאחר שבועות אחדים של חלוקת כרטיסי הלחם בלי תכנון וסדר לרגלי המצוקה הגדולה שהלכה והתפשטה והכמות הבלתי מספקת של כרטיסי המנות שהיו בידי מחלקיהן, נאלץ סבירסקי להעתר להפצרת המוסדות הנ"ל לקבל לידיו לארגן את חלוקת כרטיסי מנות הלחם חינם מטעם השלטון הצבאי הגרמני בתנאי שבמשך חודש ימים של תכנון וארגון הפעולה לא יטה השלטון את אזנו לתלונות ומסירות. סבירסקי חילק את העיר ל-16 אזורים ומעליהם לשכה ראשית שבמשך ימים אחדים אספה, רשמה והעבירה חקירות לכל הנצרכים בעיר ובמכשיר המסודר הזה למופת סודרה החלוקה לשביעת רצון מקבליה ומבלי שמי שהוא יפנה לשלטון בתלונה.

על העדה הרוסית הקטנה שלא הספיקה להמלט מהעיר לפני כבושה, עברה כוס התרעלה כמו על יתר תושבי העיר וסבלם גדל עוד ביתר שאת מכיון שהם היו בני אדוני הארץ, לא ידעו כבל מעולם ולמוסדות צדקה וחסד לא היה מקום בתוכם. עדה זו פנתה לעזרה ולחלק בחלוקת כרטיסי הלחם לעדה היהודית, סבירסקי הפנה את נציגיה, לפי עצת הרב יצחק רובינשטיין - אל האחים לגזע - אל העדה הפולנית שבידה הקצבה יותר גדולה ומספר יותר קטן של נצרכים ממספרם בתוך העדה היהודית. אך הפולנים הקשיחו את לבם ורחמים נוצריים לבני גזעם ואמונתם לא פעלו. נציגי העדה הרוסית, שהמחסור והכפן בתוכה עשו שמות, פנו שנית לסבירסקי ובהתאוננם על אחיהם הפולנים ובתנותם את מצוקתם הקשה מנשוא, בקשו את רחמי היהודים אחיהם. לפי המלצת סבירסקי הוסכם להקציב לעדה הרוסית עשרה אחוזים מהמכסה היהודית היינן 450 כרטיסי לחם חינם.

אחרי הפעולה ההומניטרית הזו, פנה סבירסקי לקצין הגרמני שנהל את עניני הסעד בארצות הכבוש הגרמני, להגדלת ההקצבה. הלה התרגז והתקצף על התמיכה ברוסים אויבי גרמניה ואיים להקטין את מכסת היהודים בכמות

הנתנת ממנה לרוסים, כי בהפרשה זו העדה היהודית מוכיחה על יתרה מעל צרכיה היא. דברי הכבושין וההסברות שהשמיע סבירסקי באזני הקצין הגרמני, ובעיקר ההדגשה שאין בודקין למזונות ואין עומדין על דם רעב באשר הוא אדם ולוא גם שונא מתמול ; מסירת תזכיר, באותו מעמד, על המצוקה והרעב השורר במחנה היהודי, פעלו עליו ומסר לידיו תוספת של 3000 כרטיסי לחם חינם ואם אחרי חקירה יוכח כי המצב הוא כצעקת סבירסקי ישוה את הקצבת היהודים להקצבה הפולנית. וכך כעבור ימים אחדים, הגדיל את המכסה ליהודים והעמידה על 7500 ליום.

פעולת לשכת הסעד היהודית בראשותו של סבירסקי זכתה להוקרה רבה מצד השלטון הצבאי הגרמני וזה נעתר לבקשותיה גם בשטחים אחרים לטובת הנצרכים היהודים, כגון: שחרורים מארנוניות, מעבודת כפיה וכו'. משנסתימה מלחמת העולם הראשונה וסבירסקי שאף להשתחרר מעול העסקנות ולחזור לעסקיו הפרטים, צרה חדשה פרשה את כנפיה על וילנה ואגפיה, ופעילותו היתה שוב חיונית ובלתי נמנעת.

בשביעי של פסח תרע"ט (1919) כבשו גיסות הצבא הפולני את עיר וילנה ומחוזה. במסע נצחון זה על צבאות הרוסים נאסרו ע"י הצבא הפולני אלפי יהודים באשמת פעולות נגדו ועזרה לאויב הרוסי הסוביטי, וסבירסקי נקרא להמשיך בפעולות אצל השליטים החדשים למען שחרור היהודים העצורים. אך סירב לקבל עליו את המשימה החדשה הזו בטענה שאינו שולט די הצורך בשפה הפולנית כדי לפנות לאנשי השלטון בלשונם הם. הרב רובינשטין הפציר בו ולא הרפה ממנו באמרו: "השם יהיה לך לפה". הלחץ של ראשי העדה וסבל הנאסרים עשו את שלהם וסבירסקי הצטרף למשלחת מטעם השלטונות הגבוהים לפי פקודת המרשל פילסודסקי.

היהודים הנאסרים וכמו כן אנשים ממעוטי עמים אחרים שנאסרו, הוגלו כולם למחנות רכוז בכל רחבי מדינת פולין המשוחררת.

הפעולה היתה כרוכה בפגישות עם מפקדים שונים וקצינים גבוהים, בנסיעות שהיו טעונות רשיונות מיוחדים, בבקורים במפקדות, במחנות רכוז ואצל השלטונות הגבוהים בוארשה. ברוב המקרים נפגשה המשלחת ביחס עוין מצד המפקדים, ולא פעם הוכרחו לשמוע האשמות כבדות על היהודים, שעשו יד אחת עם האויב הבולשבי לקצץ בצבא הפולני וכי יריות מכל בית יהודי ושפיכת מים רותחים היו מעשים בכל יום. על המשלחת היה להכחיש את כל האשמות הבדויות וזאת עשתה בתוקף, ובאומץ מבלי להרתע מפני אף אחד.

בעזרת יהודי ציר לסיים הפולני, נתקבלה המשלחת ע"י רע וידיד קרוב לפילסודסקי שלפניו תינו את צרות לבם ואת פרשת הענויים שעברו על יהודי עירם והפצירו בו שישמיע באזני המרשל על ענוייהם ואת הדריסה ברגל גאוה בפקודותיו. הגוי הזה היה מחסידי אומות העולם, שמע את המשלחת בלב שבור והבטיח לה עוד ביום המחרת לפעול אצל המרשל ואמנם קיים את הבטחתו וביום המחרת לפנות ערב הזמין אליו את חברי

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2263). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2263