Volume 5

Page 2270

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

וב-1948 נבחר כחבר הועד הפועל של ההסתדרות, חבר מחלקת הארגון, חבר מרכז לשכות העבודה, ציר במועצת הס"ה של ההסתדרות וחבר הועדה המתמדת שלה. ניהל את התעמולה בכתב וברדיו לקראת הבחירות לכנסת הראשונה ולקראת הבחירות העירוניות בתל-אביב-יפו. משתתף בפעולות הארגון והתעמולה של העובד הדתי, בארגון "מנינים" לתפילה, שבהם יכול להשתתף כל פועל הרוצה להתפלל, בהרחבת רשת החינוך הדתי בתוך הרשת ההסתדרותית, כדי להציל עולים חדשים מנקיפת מצפונם הדתי בגלל הצורך למסור את ילדיהם לבתי-ספר הסתדרותיים וכן בהשתדלויות להשיג מקום בשביל שמירת שבת וכשרות במוסדות ובשרותים הסתדרותיים, וביחוד במאמץ לשכנע את הפועלים מיתר הארגונים הדתיים, שטובת הדת מחייבת את כניסת כולם להסתדרות הכללית.

בפולין כתב בעתוני תנועתו באידית וכאן כותב מזמן לזמן ב"דבר" על בעיות ארגונו של הפועל הדתי.

צאצאיו : בן-עמי, משה, אהוד.

יעקב אורלנד (אורי)

נולד בו' תמוז תרע"ד (14.7.1914) בטטיוב פלך קיוב שבאוקראינה לאביו אליעזר (פקיד ממשלתי, נכדו של

הבדחן הידוע ר' וולוולה טראכטנברויט, ממקורביו של הרבי מלזטפאנשטין) ולאמו בתיה בת משה סגל,

ב-1921 עלה ארצה עם הוריו, שהיו חברי גדוד העבודה על שם טרומפלדור. בעת עבודתם בסלילת כבישי טבריה-צמח וטבריה-קרית שמואל התגורר עמהם באהל במחנה הגדוד ולמד בביה"ס בטבריה בהנהלת אשר ארליך . משעברו לפלוגת הגדוד בגבעת שאול שבירושלים המשיך ללמוד בביה"ס העירוני לבנים ואח"כ ב"תחכמוני'', שם פרסם בגיל 8 בעתון התלמידים "חברנו" את רשימתו הראשונה, "חורבן עירי" (רשמים מרציחות כנופיות דניקין ופטליורה ביהודי עירו, בהם שמונה ממשפחתו שנרצחו לעיניו, וכיצד ניצל הוא עצמו בדרך נס). בתקופה קצרה שגרו הוריו בתל-אביב למד בגימנסיה הרצליה, ושוב בירושלים וסיים בגמנסיה

רחביה, ואח"כ למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית.

מילדותו שאף להיות שחקן. למד בסטודיה של "הבימה" והיה חבר בסטודיות תיאטרוניות שונות שקמו בארץ. למד שנתים באקדמיה המלכותית לדראמה בלונדון ובו בזמן היה מדריך ב"החלוץ" באנגליה. במלחמת העולם ב' התגייס לצבא הבריטי בארץ והשתתף ביסוד הלהקה הצבאית העברית הראשונה.

ב-1944 נשא לאשה את בת-אל בת זליג אקסלרוד.

עבד בלשכת העליה של ההסתדרות בתל-אביב ואח"כ במחלקת הפרסום של האוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת המולדת השתתף בפועל בהגנת ירושלים באזור קטמון ודרום רחביה, ולחיזוק המוראל של התושבים בימי המצור היה מחבר יום-יום פזמון עליז. "שיר-שליום" (סקירת המאורעות בחרוזים) והיה הולך בכל ערב למחנה שנלר לשדרו ב"קול המגן העברי", ואחרי המלחמה עבר לגור ביפו.

פרסם בעתונות מאמרים על נושאים ספרותיים, תיאטרוניים ופובליציסטיים ואת הספרים "אילן ברוח" (1939), "שירים על עיט ועל יונה", מחזה "העיר הזאת'' (על מצור ירושלים, נתקבל להצגה ב"אהל"); תרגם מבחר שירי אדגר פו, ביירון, וויילד וכן מכתבי גלסוורתי, א, א. מילן ועוד, ביניהם מחזות ל"הבימה'', ''אהל" ו"המטאטא" וחיבר פזמונים ל"המטאטא" ול"לי-לה-לו", הפואימות "בנות נען", ''חנהלה מדורובוי" ועוד, שירים רבים למנגינות ושירים משלו שחוברו להם מנגינות, שירים שביטאו את רוח התקופה ולוו אותה ונפוצו בקהל ובקרב הנוער והצבא בימי מלחמת העולם ב', בימי העליות לנקודות חדשות ובמלחמת המולדת. בזמן האחרון היה העורך הספרותי של "אשמרת" (בטאון הדור הצעיר).

בתו: שמרית.

דוד יהודה (אריך) מיכאליס

נולד בי"ב אדר תרנ"ח (15.3.1898) בהאמבורג שבגרמניה לאביו שמואל (קארל) (מראשוני חובבי ציון וממיסדי תנועת המזרחי בגרמניה, נכד הגאון ר' ישעיה וולגמוט) ולאמו בלומה בת אליהו וולגמוט. למד בביתהספר תלמוד-תורה של הקהלה, בגימנסיה יהודית, אח"כ למד משפטים באוניברסיטאות ברלין (שם המשיך להשתלם בלימודי היהדות בביהמ"ד לרבנים הלדסהיימר), קניגסברג ומארבורג, הוסמך לעורך-דין ועסק במקצוע.

בתרפ"ד נשא לאשה את שושנה בת אברהם הלפט (ממשפחת הילדסהיימר).

הגה את האידיאולוגיה של תנועת תורה ועבודה בגרמניה והיה מיסדה ונשיאה הראשון ושל צעירי מזרחי בגרמניה, יצג את תנועתו כחבר בהנהלת ההתאחדות הציונית בגרמניה ונבחר כציר לאחד הקונגרסים הציוניים.

בתרפ"ג בא לארץ להשתקע, עבר את הבחינות לעו"ד זרים וממשיך לעסוק במקצועו.

המשיך בפעילותו הצבורית כחבר הנהלת הברית

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2270). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2270