Volume 5

Page 2276

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חיים לבנון (לווינשטיין)

נולד בקראקוב, פולין, י"א ניסן תרנ"ט (25.3.1899), לאביו דב (סוחר ועסקן) ולאמו רחל בת אברהם שטיל. למד בחדרים ובישיבה, אח"כ גמר את הפקולטה החקלאית באוניברסיטת קראקוב והוסמך למהנדס חקלאי. בשנות לימודיו היה פעיל באירגוני נוער ציוניים כלליים ונבחר לחבר המרכז הציוני וסגן יו"ר "תרבות" לגליציה המערבית.

ב-1927 עלה ארצה והתחיל את עבודתו כמורה בגימנסיה "אחד העם", בפתח תקווה

ב-1928 נשא לאשה את מרים בת שאול וצפורה שאמרוט.

המשיך את פעילותו בתנועת הציונים הכלליים ובמוסדותיה המרכזיים, ממיסדיה ומראשיה של תנועת הנוער הציוני הכללי והעובדים הציונים הכלליים וקופת-חולים של הציונים הכלליים. ניהל חברה לנטיעת פרדסים והשתתף ביסוד המושב חבצלת השרון בעמק

חפר. ממיסדי חברת "שיכון אזרחי", היה מנהלה והנו חבר הנהלתה. ממיסדי העתון "הבוקר", היה מנהלו והנו חבר הנהלתו. היה מנהל מס החירום בת"א וחבר המזכירות של כופר הישוב, יו"ר ועדת הבחירות לעירית ת"א ב-1934/35. ביקר ב-1937 בליטא בשליחות מחלקת העליה של הסוכנות וב-1938 בגליציה בשליחות הקה"ק וקרן היסוד. היה ציר בקונגרסים הציוניים ה-19, ה-20 וה-21 והנו סגן חבר הועד הפועל הציוני, חבר הועדים הארציים של הקה''ק ושל קרן היסוד, חבר המרכז העולמי של התאחדות הציונים הכלליים והמזכיר הכללי של הסתדרות הציונים הכלליים בישראל.

אח בלשכת בני-ברית "יצחק ילין" בת"א. בתשי''א נבחר לחבר מועצת עירית תל-אביב וכסגן ראש העיריה.

כתב בעתונים ציוניים בפולנית לפני עליתו ובעת שליחותו בגליציה, ובאידית בעת שליחותו בליטא, ובעברית ב"הבוקר".

בניו : יגיל, נדב.

הרב גרשון הרכבי

נולד בשנת תקט"ו (1755) בקירוב בעיירה טורץ שליד נובוגרודוק (נאווהרדק בלשון היהודים), בפלך מינסק שברוסיה הלבנה, לאביו הרב יוסף (גדול בתורה, דור חמישי לר' מרדכי יפה בעל ה"לבושים", לפי מסורת המשפחה מצאצאי רש"י ומזרע דוד המלך; נפטר בטורץ בתקל" ח).

למד בשקידה ונודע כגדול בתורה ואחרי נשואיו התישב בנובוגרודוק וניהל עם אשתו באדאנע בית-מסחר גדול, שהיה נודע בכל רחבי רייסין, ליטא ופולין, בנה חצרות ובתים ובית-כנסת משפחתי, שנשארו ברשות צאצאיו עד מלחמת העולם השנית בעיר שבין שתי מלחמות העולם היתה תחת שלטון פולין. אשתו ילדה וגידלה ארבעה בנים וחמש בנות והיתה עזר כנגדו בניהול העסקים, וכך שוחרר הוא לשקוד על התורה ולהוסיף בה חכמה ודעת ובגיל קשיש אף השתחרר מעסקיו לשנה תמימה ללמוד בוילנה בבית מדרשו של הגאון עם יתר תלמידיו גדולי התורה, וזה היה עוד בחיי הגאון. ביתו היה פתוח לכל קשה-יום ובידו הפתוחה פיזר ונתן בנדיבות לאביונים ולצרכי צבור וללומדי תורה.

כשפורסמה ב-1804 פקודת המלכות, שכל אחד חייב לבחור לו שם-משפחה, בחר לו הוא את השם הרכבי , ושם זה שהתחיל בתפארת בעליו הראשון, נתפאר אח"כ במשפחה ענפה שהקימה אנשי-שם מתוכה.

שנים אחדות אחרי עלית תלמידי הגר"א בתנועת "חזון ציון" לארץ-ישראל, החליט לעלות גם הוא ואשתו הסכימה לעלות אתו. אז חילק את רכושו הגדול לכל צאצאיו וגם לעצמו השאיר חלק ניכר, שיוכל לחיות בארץ עם רעיתו באמידות, בלא להזקק לקבל עזרה ממישהו, אלא ביכולת לעזור לאחרים.

עשר שנים אחרי עלית השיירה של תלמידי הגר"א עלה ר' גרשון עם אשתו בתקע"ט, ובשהותו בדרך באיסטמבול הכירוהו והוקירוהו האחים ברוכים , גבירים ספרדים ובאגרת-המלצה ששלחו בידו אל השר חיים פרחי צ'ליבי בעכו כתבו עליו "ארי עלה מבבל" (כלומר : גדול בתורה עולה מהגולה). בהגיעו ארצה התיישב בצפת, בה קבעו העולים ה"פרושים" את מושבם הראשון, בעת שהתישבות אשכנזים בירושלים עוד היתה כרוכה בקשיים עצומים. כספו הספיק לו לחיות ברווחה וגם לפזר לצדקה. בנה בית מדרש לפרושים ותמך בו בקביעות (בית המדרש התקיים קרוב למאה שנה עד שנחרב במלחמת העולם א'; באחרונה התפללו בו חברי אגודת בעלי המלאכה). (בקיץ תש"יא גילה ד"ר צבי הרכבי בבואו לצפת, את חורבת ביתהמדרש מול" בית הכנסת לחסידי סאדיגורא.) עסק בתורה יומם ולילה ולכל סעודה היה מזמין לביתו אורחים בניתורה, לשוחח עמהם בתורה על שלחנו. רכש בצפת בתים וכרמים ומהכנסת הכרמים כלכל ישיבה שיסד. לפי מסורת משפחתית נפגעו בתיו וכרמיו ברעש בשנת תקפ"ד, אך מאחר שאין שום ידיעה ממקור יהודי אחר על נזקי הרעש באותה שנה, יש לשער, שהנזקים נגרמו ע"י גשמים מרובים וסחף של קרקע ואבנים מההר. לפי אותה מסורת התאושש מהנזקים, תיקן את בתיו וקנה

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2276). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2276