ב-1942 יצא ספרו צווישן הונדערט טויערן" (בין מאה שערים) סיפורים מחיי עדות המזרח בירושלים, שעורר ענין רב וזכה לתפוצה גדולה בין קוראי אידית ותורגם לעברית בידי מ. ליפסון. ב-1947 הגיע ארצה באנית המעפילים "התקוה" בשליחות עתונו, ואחרי שנשמר 11 יום בכלא חיפה הוטס חזרה מלוד דרך מצרים לארה"ב. בשעת פרידה אמר לו קצין משטרה בריטי בלוד שבבואו שנית יתנהג ביתר נימוס כלפי קצינים בריטיים, ועל זה השיב : "כשאבוא שנית לא אמצא כאן בריטים". את רשמי מסעו זה פרסם בספר "אומלעגאלע אידען שפאלטען ימ'ען (יהודים בלתי-חוקיים בוקעים את הים), שעורר סנסציה בשעתו וחלקים ממנו פורסמו באנגלית, ספרדית ועברית ב-1949 יצא ספרו "פאמיליע קארפ" בשני חלקים רומן מחיי הארץ למן העליה השלישית ועד להקמת המדינה, שזכה להצלחה רבה ולפרס מ"קרן קסל" לספרות אידית וניתרגם לעברית להוצאה בתל-אביב.
ב-1950 ביקר כאן שוב בשליחות עתונו ולא מצא קצין בריטי בלוד... אחרי שובו פרסם, כמובן, רשמים רבי ענין ממסעו. מכין לדפוס קובץ סיפורים מחיי ניו-יורק וכותב יומן מחיי היהודים באמריקה.
חבר באגודת הסופרים ע"ש י. ל. פרץ ובועד קלונ פאן האידי בניו-יורק.
צאצאיו: יוסף, רות, אליהו.
אהרן (ארי) קוטאי
נולד באודיסה (רוסיה), כ"ו אייר תר"ס 25.5.1900 לאביו יעקב (מהנדס-מיכני) ולאמו חנה בת זאב. גמר גימנסיה אודיסאית ממשלתית, ולמד הנדסה בפו ליטכניקום באודיסה בפקולטה לבנין אניות.
גמר בית ספר דרמטי באודיסה מיסודו של אלכסנדר אדשב (ממיסדי התיאטרון האמנותי במוסקבה).
אחרי נדודים בדרכים והרפתקאות רבות הגיע בשנת 1921 לארץ-ישראל.
בתל-אביב מצא קבוצת שחקנים צעירים, חובבים למחצה אשר עשו את עבודתם החלוצית במסירות נפש ובאמונה חמימה; נספח אליהם ובמשך שנתיים (19231921) הציגו בין יתר המחזות : "רוחות" של איבסן, "שלטון החושך" לטולסטוי, "הדיבוק" לאנ-סקי, "חשיבותה של רצינות" לאוסקר וילד, "אוריאל אקוסטא" לגוצקוב, "ימי חיינו" לאנדרייב ורפרטואר יהודי ממחזותיהם של שלום עליכם, פרץ הירשבין, שלום אש ועוד. כל שבועיים הצגת-בכורה, כל שני שבועות מילא תפקיד חדש ; מספר התפקידים ששחק במשך השנתיים הראשונות מיום היותו לשחקן מקצועי עולה על מספר תפקידיו במשך עשרים השנים הבאות.
בשנת 1923 יצא עם קבוצה קטנה של שחקנים ארציישראליים לברלין לשם השתלמות ; שם נפגשו עם מנחם גנסין שבא ממוסקבה מ"הבימה". לידיו נמסרה ההדרכה וההנהלה האמנותית של הקבוצה, אשר בינתיים גדלה והתפתחה ; ובגמר השנה הראשונה הציגו בברלין את המחזה התנ"כי "בלשצאר" לרושה בבימויו של מנחם גנסין. וקוטאי שחק את תפקיד הלץ בחצר בלשצאר.
כך נולד התיאטרון הארצישראלי (התא"י).
בשנת 1925 חזר עם להקת התא"י ארצה. במשך תקופה קצרה אך רבת ערך אמנותי והישגים חשובים, הוצגו בתא"י: "הדיבוק", "חלום יעקב", "המבול", "החולה המדומה" ועוד. (ב"הדיבוק" שיחק את המשולח, וב"חלום יעקב" את יעקב). בשנת 1927 נענה להזמנת נחום צמח ז"ל (מיסד "הבימה") ונסע לניו-יורק. שם יסד צמח את "הבימה האמריקאית" שהתקיימה רק מספר חדשים, הנסיון לא הצליח.
באותה התקופה נוסד בניו-יורק תיאטרון אנגלי חדש "תיאטר-אסושיאיישטס" עם חבר משחקים בעלי שם ונסיון רב בתיאטראות ברודביי, לאחר שנואשו מהתיאטרון האמריקאי המסחרי ורצו ליצור תיאטרון חדש, לפי שיטת התיאטרון המוסקבאי האמנותי; לשם זה הוזמן כמנהל