Volume 5

Page 2297

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

וחצרו בעיר אדז'וד שבמולדבה, והיה נוסע אליו כמו שנסע לפנים אל אביו.

כשנסע בסוף קיץ תרס"ו אל הרבי לימים נוראים, תקפה אותו שם מחלה אנושה בבית הרבי. נפטר באדז'וד ביום ז' תשרי תרס"ז ושם נקבר.

צאצאיו: יצחק, הלל, בלומה אשת שלמה ויינצוייג (בנו של "ברל פאריזר" מרוסיה שחי שנים רבות בצרפת, שם נתחנך שלמה מילדותו ואחרי בואו ארצה עם אביו נתקבל למורה ראשון לצרפתית בראשון לציון).

ד"ר יוסף לרון (לרנר)

נולד בטרוטינא מחוז אקרמן, בסרביה, בשנת תרנ"ט (1899) לאביו מאיר לרנר ולאמו שרה בת אברהם עלי אכר.

למד בגימנסיה באודיסה. באופן פרטי למד לימודי היהדות ועברית. את ההשכלה הגבוהה קיבל באוניברסיטאות אודיסה ופטרוגרד. את תורת המשפטים גמר בבוקרסט. שם גם החל בעבודתו כעורך דין (1923) וכעתונאי.

משנת 1918 פעיל בעבודה הציונית כחבר מרכז צעירי ציון בקישינוב (רומניה) והחלוץ. בשנים 19191922 נמצא במסע תעמולה ציונית ולמען קרן היסוד בכל רחבי רומניה הישנה. ביאסי היא מייסד את גוש הסטודנטים הציונים, ומכהן כחבר הנשיאות של ועידת הסטודנטים הראשונה בבוקרשט (1921).

בשנת 1923 נשא לאשה את ד"ר רוזה בת ישעיהו מאירסון מבלץ, בסרביה.

באותה שנה הוא מייסד את תנועת צעירי-ציון ברומניה הישנה ועומד בראשה עד איחודה עם פועלי-ציון. גם במפלגה המאוחדת הוא חבר הנשיאות. מטעם המפלגה הוא מועמד לבחירות הפרלמנט בשנים 1930, 1932 ו-1934. מטעם הגוש הציוני הוא מועמד לסגן יו"ר הקהלה בבוקרשט. משתתף כציר בקונגרסים הציונים ט"ז, י"ח, י"ט. חבר הסוכנות היהודית לא"י וסגן חבר לועד האדמיניסטראטיבי של הסוכנות היהודית

ושל הועד הפועל הציוני. הוא חבר הנשיאות של הקק"ל ברומניה וסגן יו"ר המשרד הא"י המרכזי ברומניה ושל ההסתדרות הציונית והמועצה העליונה הציונית ברומניה. חבר המשלחת של ציוני רומניה לא"י (1938) ובא כוח ההסתדרות הציונית הרומנית ליד הסוכנות היהודית בירושלים.

בשנת 1938 עלה ארצה, ועבד כמנהל סניפי חברות הביטוח "ציון" ו"יהודה" בירושלים עד 1946. כמו כן נהל את חברת "צור".

בשנים 1948-1949 כהן כמנהל המדור לאמריקה הלטינית במחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית. בהתחלת 1949 נכנם לשרות ממשלתי כמפקח על המזונות במחוז ירושלים. ביולי 1951 נתמנה כיועץ לצירות ישראל בורשה.

משמש כסגן יו"ר אחוד עולי רומניה בא"י ויו"ר של עולי רומניה בירושלים. בשנת 1946 יצא בשליחות קק"ל לרומניה היה ציר לועידה העולמית של "איחוד" בבזל. בשנים 1947 ו-1950 עשה בשליחויות ציוניות בדרום אמריקה. משנת 1950 משמש כיו"ר אגודת ידידי "בצלאל". השתתף בועידת ה"געווערקשאפטס קאמפיין" בניו יורק בשנת 1950.

כל השנים פעיל כעתונאי בשפות אידיש, עברית, רוסית, גרמנית, רומנית. יסד את העתון "ערד און ארבעט" בטאון צ"צ ברומניה, ואת העתון היומי "אונזער צייט" בקישינוב. ערך את העתון של הקואופרציה היהודית לאשראי בבוקרשט. יסד וערך את העתון "טריבונה" ברומנית בבוקרשט. השתתף ב"דער איד" שבקישינוב ו"דאס פרייע ווארט" בצ'רנוביץ. פרסם ב"דבר" וב"מארגען זשורנאל". היה כתב איט"א בשנים 1932-1924.

בנו: אפרים (סטודנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית).

נחום נרדי

נולד בכ''ו שבט תרס"א (1901) בקיוב שבאוקראינה לאביו אברהם נארודצקי ולאמו רחל לבית ברגינסקי, ממשפחת רבנים ואדמו"רים. בגיל 5-4 נתגלתה נטיתי למוסיקה, כשהיה נלווה למנגני הרחוב, קלט מהשמיעה את שיריהם והיה חוזר עליהם בקולו ומלווה את הקצב בנקישות על קומקומים שבורים. כן ניסה אז את יכלתו על גבי חורבה של פסנתר, שנשארו לו ששה מנענעים, והיה מחבר לו מנגינות בעלות ששה צלילים ומפיק אותן משבר-הכלי. בן שבע זכה לפסנתר ממש. ומשהוכר בסביבתו כילד-פלא זכה בסטיפנדיה ונתקבל לקונסרבטוריון ומגיל 12 ואילך היה מלוה לפעמים אמנים אורחים בפסנתר. התענין במיוחד במוסיקה העממית היהודית ושאף ליצור מבע מוסיקלי לחיי אבותינו הקדומים.

בעת הפרעות שבמוצאי מלחמת העולם א' יצא לוארשה, עשה שם שנתים והשתלם גם בוינה וב-1923 עלה ארצה.

בתחילה היה מנגן לחלוצים, מוסיקה קלאסית אירו

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2297). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2297