Volume 5

Page 2304

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מיוחד בכרך זה), שהכירתו באלכסנדריה בשנות מלחמת העולם, ויצאה אתו לאלכסנדריה. שם היתה פעילה כל השנים בעניני ציונות ותרבות עברית ובפעולות מקומיות לתרבות וסעד. היתה חברה פעילה בויצ"ו ובמלחמת העולם ב' בקלובים של החיילים העברים ששרתו במצרים, וביחוד בצי הבריטי. בביתה ניתנה הכנסת-אורחים נעימה ולבבית לבאים מן הארץ ותחליף לבית-משפחה לחיילים העברים שעברו בעיר, וכן ללהקות האמנים ולאמנים הבודדים מהארץ שבאו לבדר את חיילינו.

כמעט בכל שנה היתה באה עם משפחתה לחוג את הפסח בחוג המשפחה בתל-אביב. במסע כזה בערב פסח תש"ב אירעה התנגשות רכבות על גבול מצרים. בתה הבכירה דליה , בת 18, נהרגה והובאה לקבורה ליד הסבא הבילויי צבי הורביץ בגדרה, והיא ובתה הקטנה לאורה נפצעו קשה.

במלחמת השחרור הישראלית סבלה קשה בגלל מעצר בעלה במשך שמונה חדשים במחנה הסגר ואח"כ, בגלל מחלה קשה, בבית החולים הממשלתי תחת משמר מזוין, ואף היא היתה תחת פיקוח המשטרה כציונית "לשעבר'' וחשודה באהדה למדינת ישראל.

כעת ממשיכה בחיים סדירים באלכסנדריה עם בעלה ובתה ומצפה לנס "יציאת מצרים"...

יוסף הוכפלד

נולד בשנת תרל"ה (31.12.1874) בז'יטומיר שבאוקראינה לאביו ישעיה ליב הכהן (תלמיד-חכם ומשכיל, לעת זקנתו היה ביאליק מתיעץ עמו בעניני מחקר) ולאמו ביילה בת אהרן ברלינררוט. למד בחדרים שמונה שנים יחד עם ביאליק. גמר גימנסיה בז'יטומיר כתלמיד אכסטרני וזמן-מה באוניברסיטת קיוב כתלמיד שלא מן המנין.

ב-1897 נשא לאשה את פנינה בת חנוך וורוכובסקי. (ממיסדות מושב זקנים גלמודים ברחוב עבודה בתל-אביב וביה"ס למלאכה לנערות ברחוב התבור ובית אינוואלידים בת"א).

בז'יטומיר עסק בהספקה לצבא, הרוסי ובמסחר

סיטוני לניירות טפיטין. פעיל בעניני צבור וציונות ותרבות עברית. ב-1919 הצליח לצאת מתוך ההפכה הרוסית לוארשה. שם המשיך בעבודה ציונית וב-1920/21 שהה זמן-מה במונקאץ' שברוסיה הקרפטית וגם שם עשה נפשות לציונות.

ב-1925 עלה ארצה והשתקע בתל-אביב. היה סוכן של פירמה ממצרים למעילי גשם ובנה לו בית ברחוב קאלישר.

תמיד קיים קשרים במכתבים ובעל-פה עם ביאליק, ידידו מילדותו, וכשנוסדה אגודת "עונג שבת" ביזמת ביאליק היה הוא בין החברים הראשונים. אח"כ נדב לאולם "אהל שם" (שנבנה לצורך מסיבות "עונג שבת" ופעולות תרבות) תבנית-עץ אמנותית גדולה של מגדל דוד ובתוכו שעון-קיר גדול. היה פעיל בהתאחדות עולי רוסיה, בהסתדרות הציונים הכלליים, גזבר "בית ביאליק" ומעסקניו שהרבה להתרים לטובתו. בשנות התעיה המדינית שלפני יסוד המדינה היה מהיוזמים והמארגנים של תנועת "בני חורין" ונבחר לגזברה.

פרסם מאמרים ב"ווסחוד", "הבוקר", "המשקיף", "הזמן" (של ב. צ. כץ ) בחתימת רום-שדה . הוציא סדרת מאמרים בשם "אחרי המבול" והשאיר אחריו מאמרים בכתב-יד.

נפטר בתל-אביב, א' אלול תש"ח (5.9.48).

בניו: חנוך (הנריק) (מהנדס לבנין אוירונים, לפנים כמומחה במפעלי "שקודה" בצ'כיה וכיום באמריקה), אהרן (בעל ביח"ר "סיליקט" במפרץ חיפה, חתנו של י. ל. גולדברג ז"ל).

מאיר-עתניאל בלקינד

נולד בט"ו בשבט תרס"ד (1904) בראשון לציון לאביו הבילויי שמשון (ראה כרך א', ע' 416) ולאמו פנינה בת אהרן מרדכי פריימן (דרור), ממיסדי ראל"צ (כרך ג', ע' 1435). למד בביה"ס של המושבה, ובגיל 13, כשהוריו נאסרו בעקב מאסר אחיו נעמן באשמת בגידה, כאחד מראשי הפעילים במחתרת "נילי", ונכלאו ברמלה, היה נוסע יום-יום להביא להם אוכל.

אחרי מאורעות תל-חי (אדר תרע"ט) התנדב להעביר נשק לגליל בעגלה ובזוג הפרדות של אביו, ובכלל היה פעיל בהגנה באומץ ולא פעם מילא שליחויות בסיכון נפשו. משנוסדה המשטרה המעולה ב-1920, למלחמה בפורעים הערבים ולהשקטת הארץ, והוא רק בן 16, "הגדיל את גילו" בשנתים ונתקבל לשרות כשוטר רוכב, ובתפקידו זה השתתף בטיהור מחוז שכם, סביבת ראש פנה וגבולות הארץ מהשודדים.

אחרי גמרו את שתי שנות השרות חזר לעבודה במשק הוריו והיה חבר פעיל ב"מכבי" המקומי ובתזמורת המקומית.

ב-1928, והוא בן 24, נסע אל אחיו איתן לאפריקה המזרחית, למד במהרה את שפת הילידים והצטיין בין האירופאים כצייד וקלעי ממדרגה ראשונה ובקולו הנעים השתתף כזמר בהצגות אופרה של להקת החובבים. משחזר

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2304). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2304