Volume 5

Page 2307

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יועץ לקהק''ל, לחברת "רסקו- ויערות הכרמל בעניני כבישים ואספקת מים.

בעת ביקור אצל בנו יחידו אורי בירושלים חלה בדלקת ריאות, הוכנס לבית-החולים "ביקור חולים", ושם נפטר ביום א' ניסן תשי"א (7.4.51) וממחרת הובא לגדרה ונקבר ליד אביו.

דוד לוינזון

נולד בי"ח אייר תרל"ב (1872) בבארגוזין שבסיביר לאביו אברהם . בבית הוריו נתחנך ברוח המסורת וחמש שנים למד ב"חדר" ואח"כ בגימנסיה ממשלתית. במשך שנים חי אח"כ בבית דודתו, לובה-אנדה ויירובה, בעלת

טחנה בעיר צ'יטאר, גם היא מבית מסורתי מובהק, ובסוף הורישה לו את עסקיה.

נשא לאשה את איטה בת ברוך מרגולין ודינה-רייזה לבית פוברז'אנסקי.

מנעוריו נכנס לפעילות ציונית, מקודם באגודת-נוער ואח"כ בחברת מבוגרים, ויחד עם רעיתו, שגם היא היתה ציונית מנעוריה, היו מטובי התורמים והפעילים למען ארץ-ישראל ויחד הגו את השאיפה לעלות ארצה.

בקיץ 1921 עלה ארצה, במסע שארך למעלה מחדשיים דרך המזרח הרחוק, עם רעיתו בעקבות ידיד נעוריו המהנדס משה נובומייסקי (ראה כרך ב', ע' 737). אמר להשתקע ביפו, אך בהשפעת נובומייסקי יצא עם רעיתו אחרי שבוע לגדרה, קנה שטחי קרקע מאת שפאק ואחרים, קנה בית יפה ברחוב פינס וניהל משק למופת. השתרש יפה בחיי הארץ והמושבה והיה מאושר בחיי אזרח במולדתו, אך אשרו לא ארך זמן רב. בעקב מחלת לב, שהיה נגוע בה מכבר, נפטר בגדרה בי"ג אדר תרפ"ו ונקבר שם בו ביום.

צוואה בכתב לא השאיר, אך בעל פה הביע את משאלתו, שלאחר אריכות ימיה של רעיתו ימסר כל רכושו למטרות לאומיות וכן היה: ביתו הוקדש לבית מרגוע לסופרים ואמנים, 9 דונמים שליד הבית לגן צבורי על שם בילו, ועל 135 הדונמים של אדמתו בתוך

שטח הבנין המורחב של המושבה הוקמה בתש''ז שכונת פועלים, שנקראה על שמו "נוה דוד", ואח"כ גם שכונה לעולים חדשים.

איטה לוינזון

נולדה בשנת תרכ"א (1861) בנירצ'ינסק שבסיביר לאביה ברוך מרגולין ולאמה דינה רייזה לבית פוברז'אנסקי . נתחנכה בבית הוריה ברוח היהדות ולמדה בגימנסיה ממשלתית והיתה ציונית מנעוריה.

נישאה לדוד לוינזון מברגוזין, שהיה בעל טחנה ועסקים בעיר צ'יטאר, ויחד ניהלו בית יהודי למופת ותרמו בנדיבות למטרות יהודיות וציוניות והתמידו בשאיפת נעוריהם לעלות ארצה.

משנתערערו סדרי החיים בסיביר בעקב נצחון המהפכה הבולשבית, הצליחו להציל חלק גדול מרכושם ולצאת לדרך. שבוע ימים נסעו ברכבת מזרחה עד לוולאדיבוסטוק ו-65 יום בדרך רבת תלאות והרפתקאות באניות מצרימה, ומשם הגיעו ליפו בקיץ 1921.

אחרי שבעת ימי שהותם בעיר החליטו להתישב בכפר ויצאו לגדרה וכאן רכשו קרקע, בנו להם בית יפה וניהלו משק למופת.

ב-1926 נתאלמנה מבעלה והמשיכה לנהל את המשק עד לגיל זקנה מופלגת. בהתאם לרצונו האחרון שהביע בעלה המנוח בעל פה, הקדישה את כל רכושם למטרות צבוריות ולאומיות. את השטח בן 9 דונאמים שליד הבית מסרה למושבה לשם נטיעת גן צבורי על שם בילו, ואת הבית הקדישה לבית מרגוע לסופרים ולאמנים לאחר אריכות ימיה, ואת הקרקע בשטח 135 דונם בתוך אזור הבניה המורחב של המושבה מסרה לקהק"ל. על שטח זה נוסדה בתש''ז שכונת פועלים שנקראה "נוה דוד"

על שם בעלה והיא נתכבדה בהנחת אבן הפנה לבית הראשון שבשכונה. אח"כ נוסדה על חלק של השטח גם שכונה לעולים חדשים. נפטרה בגדרה, י"ב תשרי תש''ט.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2307). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2307