Volume 5

Page 2314

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קיבל גם תואר של מבקר ורואה חשבון מוסמך ע"י ממשלת א"י.

היה פעיל וחבר ועד באגודות ציוניות בוארשא, "הזמיר" ובועד התרבות למען ארץ-ישראל, ממיסדי ומזכיר האגודה האקדמית הציונית "התקוה" בלוזאן. קיבל ברוסיה תואר של אזרח נכבד.

עלה לארץ בשנת 1911.

נשא לאשה את דבורה בת משה מלר .

היה פעיל וחבר ועד "המכבי" והסתדרות המכבים הקדמונים.

ב-1915 היה בין מיסדי ההגנה בתל-אביב - "ארגון י"ג". שימש בה בתור בא כח המכבי והקדיש זמן ומרץ רב להתפתחותה.

בין מיסדי השמירה בתל-אביב ביחד עם חבריו: סעדיה שושני, אברהם קריניצי, שלום פחטר, אליהו גולומב, דב הוז, אלדמע וכו' בימי גרוש התושבים מהעיר ע"י התורכים, במלחמה העולמית הראשונה. חבר הנהלת הספריה "שער-ציון" בתל-אביב-יפו יחד עם אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ וברוך הוז ז"ל.

היה פקיד ראשי באפ"ק.

אחרי כיבוש הארץ נתמנה (1918) למזכיר כללי של הסיוע האמריקאי שע"י ועד הצירים בירושלים. ועד 1921 עבד במסירות רבה בעבודה קשה זו.

משנת 1921 היה מנהל קופת מלוה מרכזית בע"מ, בנק להלואות בע"מ של הסיוע האמריקאי.

מנהל בתי התבשיל "נתן שטרוס" בירושלים. ממיסדי שכונת בית הכרם ע"י ירושלים.

ממיסדי הסתדרות - רואה חשבון מוסמך בא"י.

נשיא לשכת הבונים החופשים הר-ציון (וממיסדיה של כמה לשכות), היה סגן מפקח בלשכת "בני-ברית" בירושלים ומפעילי חבריה. היה חבר הועד של הלשכה הראשית הכללית של הבונים החופשים בארץ-ישראל.

בשנת 1931/32 יסד בירושלים את "בנק שלמה המלך בע"מ וסניפים בתל-אביב ובחיפה. הצליח להפיץ את האובליגציות של הבנק גם בין השכנים הערבים בארץ ובארצות השכנות. הבנק עזר לארגונים שונים וכן לחברת "הכשרה" לגאול שטחים גדולים של קרקעות מידי הערבים. לפתח את המסחר והתעשיה וכו'.

בשנת 1938 כשהופיע החוק הממשלתי שתבע הון יסודי גדול מזה שהיה בידי הבנק, וע"י חוק זה. היה צריך הבנק להשאר כחברה ולא כבנק. הבנקים הגדולים שעבד אתם לא באו לעזרתו, כפי שעשו עם בנקים אחרים. היות והם היו מעונינים להפטר מכל הבנקים היותר קטנים - שהתקדמו בעבודתם, וזה אילץ אותו להגדיל את הון המניות והסתבך בכמה פעולות שהסבו לו צרות ועגמת נפש. יועציו שיעצו לו - לפעולות למען הגדלת ההון - הפכו למציקיו - ונבנו מחורבנו. דבר זה קיצר את חייו, חלה ולא האריך ימים.

כתב הרבה מאמרים על עניני דיומא וכלכלה בעתונות בארץ.

נפטר בתל-אביב, כ"ה חשון תש"ט (27.11.48)

צאצאיו : רם, אמנון (עו"ד), רות.

ליאו ליוב

נולד ב-15.1.1878 בעיר וולקוביסק, מחוז גרודנה ברוסיה.

לאביו שמואל ואמו חוה-זיסל בת לוזר הכהן קור לנדר.

חינוכו היהודי קיבל בתלמוד-תורה ובישיבה, ואילו חינוכו המוסיקלי השלים בקונסרבטוריון בוורשה, אותו סיים בהצטינות. אולם עוד לפני כן הצטיין במוסיקה ; בן 8 כבר עזר לאביו, וכן גם לחזן המקומי, בתפילות הימים-הנוראים. בן 12 עבר בעצמו לפני התיבה, ובן 15 ניצח על המקהלה הגדולה בבית-הכנסת המרכזי בווילנה, בו כיהן אז החזן המפורסם סירוטה. לאחר שסיים את הקונסרבטוריון, והוא אז בן 21, היה

תקופת-מה מנצח על תזמרות צבאיות, ואח"כ עסק בניצוח על אופרטות, יהודיות וכלליות. אז חזר שוב אל בית-הכנסת הגדול בוילנה ונתמסר לניצוח על מקהלת בית-הכנסת, עם סירוטה כחזן.

ב-1902 הופיע לראשונה בשורת קונצרטים לשירה דתית ועממית, אף הם בהשתתפות סירוטה. מווילנה עבר לטמפל הרפורמי בבוקרסט, ומשנת 1908 ועד שנת 1920 היה המנצח על מקהלת בית-הכנסת הגדול "טלומצקר" בוורשה. משם עבר לארצות-הברית, בהן פיתח

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2314). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2314