Volume 5

Page 2319

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1925 עלה לארץ.

משנת 1927 עד 1945 עסק בתור עורך דין. ומשנת 1942 עד 1945 היה גם מזכיר התאחדות בעלי התעשיה בא"י.

סופר, כותב מאמרים שבועיים בעתון "הבקר" ומשתתף באופן קבוע ב"בטרם".

היה פעיל בהגנה.

צאצאיו: גד (רב חובל), מרים אשת טוביה סולנסק (רב חובל), מיכה (סרן בצבא).

סנדר חדד (קרינקר)

לאביו יוסף קרינקר (בעל טחנת קמח, מביאליסטוק) ולאמו רחל.

נולד בקריניק, ע"י ביאליסטוק בשנת תרי"ט (1859).

קיבל חנוך מסורתי.

עבד אצל קבלן של צרכי צבא. באודו נער כבר הצטיין בגבורתו, בהטילו פחד על "שקצי" הכפר מדי נסותם להתגרות ביהודים.

עלה לארץ בשנת 1872 ועבד בירושלים אצל חרש ברזל, לכן קראו לו סנדר חדד . שנה לפני עליתו לארץ, היה בקושטא ושם למד תורכית.

בשנת 1985 נשא לאשה את מלכה למשפחת רייטס מיסוד המעלה. ובזיווג שני, נשא לאשה את מזל בת רח מים דע-רוזה (חלב).

עוד לפני יסוד "יהודיה" - פתח תקוה בשנת 1878, הוזמן לקפריסין בתור שומר. וכשיסדו את המושבה פתח-תקוה הזמין אותו חותנו רחמים דע-רוזה בתור שומר המושבה. בתקופת הביאליסטוקאים, הוא היה גבור-חיל, שהפיל את ידו הקשה על הכל. הערבים פחדו ממנו. בגופו דמה לאטליט, בקומתו החסונה והגבוהה הוכיח לשודדים והגנבים - שהיזהרו מליפול בידיו... רכב על סוסה ערבית יפה. בהתנפלויות קשות פרץ על סוסתו אל בין המתנפלים, ובידיו, לפעמים בלי נשק,

היה קוצר מימין ומשמאל בקצור חציר-שדה. ועל פי רוב היה מתיצב במערכה - יחידי.

רבים היו מעשי הגבורה שלו בהגנתו על המושבה. הוא הקריב את בריאותו למושבה. הכה את הגנבים והמתנפלים הערבים מכות נאמנות. אבל גם קיבל מהם מכות, ומעשה גבורתו האחרון עלה לו בחורבן בריאותו. באחת השבתות כשכל התושבים התפללו בבית הכנסת, עלה שייך שודד ידוע עם חבורת בידווים על אדמת המושבה, נודע הדבר לסנדר חדה רץ אל מקום המצא הבידווים הרוכבים, קפץ ועלה על סוסת השייך והחל מחלק לו מכות נמרצות עד שזה נפצע קשה. מובן, שעוזריו של השייך התנפלו עליו באלותיהם הכבדות והורידו עליו מטר מהלומות. וסנדר חדד נפצע קשה, הם פגעו בריאתו -. וחלה. אבל לא רצה לשכב במטה, עד שבאה תאונה שניה וקירבה את קצו. הוא נסע מגדרה לקוסטינה ועגלתו התהפכה בדרך, ונפצע קשה. ושם נפח את נשמתו בי"ח כסלו תר"ס (20.11.1899).

במושבה קוסטינה (באר טוביה) עוד לא היה אז בית קברות, ובני המושבה חפצו ליסד בית קברות - החל מקבורת סנדר חדד. אבל במושבה פתח-תקוה נודע על מותו, מיד באו צעירי פתח-תקוה ולקחו את גופו והביאוהו לקבר ישראל במושבה שלהם - שלו, שעליה הקריב את נפשו.

הוא היה רגיל לאמר: איזהו גבור ? זה שאינו פוחד מלספוג מלקות, אבל יודע גם לחלק מלקות...

בספר היובל של המושבה פתח-תקוה, בספרו של יערי-פולסקין "חולמים ולוחמים" וכן בספרו של משה סמילנסקי "משפחת האדמה" - א', הוקדשו לו פרקים אחדים.

צאצאיו מאשתו הראשונה : חביבה אשת יוסף דוידסקו (זכרון יעקב).

מאשתו השניה : משה ז"ל, רחל ז"ל, יעקב דע-רוזה חדד (חקלאי בפילדלפיה), לואי רחמים חדד , (ציקאגו). רבקה אשת סמואל סמואלוף (פתח-תקוה).

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2319). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2319