זלמן אמבש
נולד בביאליסטוק, בשנת תרכ"א (1861), לאביו נחמן אמבש (ראשי-תיבות : אני מאמין באמונה שלמה), ולאמו דינה לבית גרין-זיליונה. קיבל חינוך מסורתי.
ניהל משק חקלאי בניקולאיאף ברוסיה. היה פעיל בחובבי ציון שם.
בשנת 1888 עלה לארץ. הוזמן על ידי האחים ד"ר מארק שטיין (ראה עמוד 115, כרך א') וליאון שטיין (ראה עמוד 1455, כרך ג') שהיו בני עירו והכירו בחריצותו, בקשר עם הקמת בית חרשת למתכת ויציקה ביפו. להכנת מוטורים לפרדסים וכו'. למד את המקצוע והקים בארץ דורות של מכונאים מומחים שהביאו תועלת רבה להתקדמות התעשיה, הפרדסנות וכו'.
נפטר בירושלים, כ"ז סיון תרצ"ז (6.6.37).
צאצאיו: המהנדס שמחה אמבש (ראה בכרך זה), דינה אשת מיכאל זמיר (מהנדס בחברת תעלת סועץ), דוד (מכונן).
נכדתו שושנה (בת שמחה אמבש) נשואה לאבא אבן.
אהרן שמואל בריס
נולד ברומניה, בשנת תרט"ז (1856).
לאביו ר' פנחס פיאטרה (אמיד, סוחר) ולאמו שרה פרידה. קיבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות. בן שנה היה כשהוריו עלו לארץ והתישבו בצפת. היה מלמד לנערים מבוגרים.
נשא לאשה את מלכה אידס בת ר' יצחק לובין. היה מעסקני הישוב הישן בצפת, ועשה רבות למען החנוך הדתי.
נפטר בצפת, י"ט אייר תש"ה (2.5.1945.).
צאצאיו : מאיר, ליבע אשת חיים שמעון פרידמן, בריינה אשת משה עמרם (משמר הירדן), יוסף, יצחק, שניאור זלמן .
שמחה אמבש
נולד ביפו, ט"ז אדר תרנ"ב (7.3.92). לאביו זלמן ב''ר נחמן אמבש (אמבש - ראשי תיבות: אני מאמין באמונה שלמה), ולאמו בילה בת ר' שמחה קלצקין , מדאמיר.
קיבל חנוך עברי ומסורתי, השתלם בהנדסה באו ניברסיטה נאנסי (צרפת) 1910-1914. וקיבל תואר מהנדס.
בשנת 1916 נשא לאשה את לאה בת מיכל שטיינברג ממוצא (ראה עמוד 576, כרך שני).
בנעוריו היה פעיל בארגוני הנוער הציוני ביפו. לפני המלחמה העולמית הראשונה נתמנה למנהל חברת החשמל והמים באסמאליה, ליד חברת תעלת סואץ.
מיסד ומנהל ויו"ר חברות חשמל, תעשיה ונטיעות בישראל, במצרים וקפריסין.
היה מנהל חברת מחסני-מצרים למכונות בע"מ (1925-1941) ופתח סניפים בארץ ישראל. לקח חלק בפיתוח התעשיה והפרדסים בארץ.
יו"ר חברת נטיעות הדרום, יו"ר חברת נורפק בע"מ. בשנת 1950 התישב בקביעות בחיפה. בנה בית בירושלים ובחיפה.
יו"ר חברת אמבש להנדסה בע"מ בארץ.