Volume 5

Page 2333

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הם המשיך להשתלם במשך חמש-עשרה שנה בש"ס ופוסקים בהדרכת הרב יעקב מאיר (מי שהיה אחרי מלחמת העולם א' ראשון לציון ורב ראשי לארץ-ישראל) ואח"כ למר זמן קצר בבית-המדרש לרבנים באיסטנבול כדי לקבל גם סמיכה בעלת תוקף ממשלתי.

בתרס"ו נתמנה לחבר בית הדין הרבני של עדת הספרדים ביפו ואח"כ לראש בית הדין, ונתן יד לפעולות לטובת הצבור והישוב, כגון ארגון משרד הרבנות של הקהלה המאוחדת, חברה להפצת השפה העברית בעיר, וכן לפעולות משפחות מויאל, שלוש וקורקידי ברכישת קרקעות להרחבת הישוב היהודי מצופן לעיר ובכלל זה בשכונת "אחוזת בית" (היא תל-אביב בראשיתה), ופעם נסע לחו"ל בשליחות לטובת בית היתומים הספרדי שבירושלים.

במלחמת העולם א' נאלץ לצאת מהארץ ונתמנה לרב בקהלת קליז בצפון-מערב סוריה. בתרפ"א נבחר לרב ראשי בחלב ("ארם-צובה"), ומתרפ"ד ואילך היה רב ראשי בבירות עד סוף ימיו.

בעתות הפנאי עיין בספרי השכלה ומחקר ובתכנם הסתייע בפעולתו החינוכית בשיחותיו ובדרישותיו להשפיע על בני עדתו ברוח התורה והמוסר ואהבת ישראל והשלום. פעם בשלש שנים היה מבקר בארץ ובמקום כהונתו תמך בכל פעולה לטובת הישוב ובנין הארץ בחומר וברוח.

חיבר את הספרים מגד ציון, שיבת ציון, ילקוט ציון ארץ חפץ, לב ירושלים, חדר הורתי, שלטון הנפש תכשיטי הנפש, שעשועי הנפש, קופה של בשמים, מחלצות, שפתי (ד' חלקים), טהרת המדות, כלי גולה, שירים ודברי מוסר בחרוזים. תוכן ספריו הוא בדברי מוסר ואגדה ומקצתם בדברי הלכה. כמה ממאמריו פורסמו ב"המאסף" של הרב בן-ציון קואינקה (בדברי הלכה וב"עם וספר", פסקים שהוכנסו לספרי רבנים אחרים, אך מרבית חיבוריו נשארה בכתב-יד.

נפטר בבירות, י"ז ניסן תש"ח (26.4.1948) ונקבר שם, ובהשתדלות בנו בן-ציון (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה), שבא במיוחד לשם כך מבואינוס איירס כדי לקיים את צוואת אביו, הועבר לקבורה בירושלים (על

אף מצב המלחמה וחסימת הגבולות בין הלבנון לישראל).

צאצאיו: בן-ציון (ראה את הערך שלו בכרך זה). אפרים, ויקטור, צמח, אביגיל, רוזה אשת מוריס כהן (בירות), חנה אשת אדמונד רומאנו (בואינוס איירס).

ד"ר מאיר ואלנשטיין

נולד בירושלים, בט"ז אייר תרס"ג (13.5.1903).

לאביו הרב שמעון בר' משה נחום (אב''ד דקהל פרושים בירושלים) ולאמו שרה בריינה בת הרב יצחק איי זיק סגל.

למד בחדרים ובישיבות ירושלים ואח"כ בביהמ"ד מורים של המזרחי, ומשגמר והוסמך לימד בבתה"ס של המזרחי בעמק יזרעאל ואח"כ בתחכמוני בתל-אביב.

נשא לאשה את רחל בת ר' פסח מאירי (ואחרי פטירתה בא' מנ"א תש"א במנצ'סטר נשא בתש"ו את שרה שושנה בת הרב יוסף רבי).

הוזמן לעבודה חינוכית עברית באנגליה וניהל את ביה"ס העברי במנצ'סטר שנוסד על-ידי הרב י. י. יפה ו"ל. תוך עבודה המשיך להשתלם באוניברסיטאות מנצ'סטר ולונדון וקיבל את התארים מוסמך למדעי הרוח וד"ר לפילוסופיה, וב-1937 קיבל מאוניברסיטת מנצ'סטר את התואר Hangton Fellowבלוית פרס בסך 600 לי"ש. אח"כ קיבל עבודה מדעית באוניברסיטה זו וכיום הנו בה מרצה לעברית של ימי הביניים ולעברית חדשה וכן בוחן לעברית חדשה מטעם T.M.B. באוניברסיטאות מנצ'סטר, לידז, שפפילד, ליברפול ובירמינגהם, יו"ר "תרבות" וחבר ועד החינוך של הקהלה במנצ'סטר וחבר ועד החינוך של ההנהלה הציונית בלונדון. פרסם מאמרים מדעיים בעתונים ובקבצים שונים.

האוניברסיטה מוציאה בקביעות את השנתון "מלילה" (קובץ מדעי עברי) שהוא עורך יחד עם הפרופ' א. רוברטסון, ועד עתה כבר יצאו 4 כרכים.

בקיץ תש"ו ביקר בארץ באופן פרטי, ובקיץ תש"טביקר שנית על חשבון אוניברסיטת מנצ'סטר לשם עמידה על התפתחותן החדישה של השפה והספרות העברית במדינת ישראל.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2333). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2333