Volume 5

Page 2347

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מיתרים רבים ושפתיו הביעו חרדה לגורל הפרדס וליחס האדיש. הוא קרא לכולם בשמם הפרטי ואף הזכיר לשר את שמו הפרטי ואת כנויו, ולבסוף גם הזכיר, כי היה הסמל של בן-גוריון בגדוד העברי...

לזר שנזדמן למקום היתה אולי הזדמנות לחייך למראה האיש שיצא מגדרו, אך רוב היושבים נדמו, הם הכירו את האיש וידעו את עברו בארץ ובפרדס. הוא הזכיר לכולם כמה הקריבו למען העצים ולמען החזקת הפרדס, והוא אף התבטא, כי יותר מזאת אין לו בחיים. הוא היה ונשאר חלוץ. חלוץ בהילוכו ובצורתו. תלוש מהמציאות המתקדמת ומהחיים האחרים. אצלו היו כולם "חברים", שיכול היה לאמר להם ב"אבי אביהם".,. אף כי בינתיים גדלו ונתרוממו. הוא הזכיר - ואת הכאב היה אפשר לראות על פניו- כיצד הושפל התפוז בפני כל ירק, הנמכר במחירים שחורים... ועד כמה רבה עדיין ההתנכרות לפרדס ולפרדסן. הוא חרף את השלטון ופשט בהבל פיו את מדיהם של מיוחסים בקרעו בלהט אבריו את מסכת ההתנכרות השוררת במדינה.

והיו שם רבים שהכירוהו וידעו סבלותיו שהיה בהם סמל לסבלו של חקלאי, שבערוב יומו נוכח, כי רומה וכל עבודתו היתה לשוא. היו שהכירוהו מימיו הראשונים של הישוב בימי ההגנה והשמירה בפרדסי פתח-תקוה.

זמן מה אחרי הישיבה הנ"ל הלך לפרדסו בפתח-תקוה, וביצע את מעשהו באבוד לדעת, בין עצי הפרי, שבהם השקיע את לשד עצמותיו ומוחו. הוא עלה באש, בפרדסו שלו - סמל לסכנה העוברת על הענף, שבו השקיעו רבים את הכל, ובכלל זה את חייהם.

מת בכ"ה ניסן תשי"ב (20.4.52).

צאצאיו: ברוך, ידידה, אבינועם.

אברהם צבי הלוי (לזנובסקי)

נולד כ"ט אלול תרס"ז (1907) בקוטנא, פולין.

לאביו שמואל הלוי לזנובסקי ולאמו מרים אסתר בת אברהם צבי ורטל (מצד אביו: סוחרים ובעלי-תעשיה ידועים, ומצד האם : משפחת רבנים).

ראשית למוריו בחדר ואחר-כך בחדר מתוקן. בשנת 1914 עלתה כל המשפחה לארץ והתישבה ביפו. סיים את בית הספר לבנים בנוה-שלום ולמד בבית המדרש למורים של "המזרחי".

בהיותו תלמיד, ערך עתוני-תלמידים בשם : "זיקינער'', "הניצוץ" ו"שברירים". היה פעיל באגודת הנוער למען הפצת התוצרת העברית, והשתתף במאמרים על נושא זה ב"הפעמון" ו"טוב הארץ".

החל לכתוב שירים בגיל רך, ובשבת 1921 הופיע קבץ שיריו הראשונים (בהקטוגרף) בשם "צלילי-לב" בהוצאת תלמידים.

בשנת 1924 נסע לברזיליה ומשם לארצות הברית לשם השתלמות. סיים בניו-יורק את בית המדרש למורים "תרבות" תחת הנהלת המשורר ד"ר שמעון גינזבורג

בשנת 1929 בעצם המאורעות חזר לארץ, עבד בעמק הצטרף כחבר קבוצת "קרית ענבים". בסוף 1930 חזר לניו-יורק והיה פעיל באגודה המקצועית לתעשית כלי עור. הוא שמש שם בתפקיד של מארגן ומנהל שביתות בניו-יורק ובערים אחרות.

ב-1935 עלה שוב לארץ והתחיל את עבודתו הספרותית בשירה ובבקרת. דבריו נתפרסמו במוסף ל"דבר" וב"גליונות". היה בין מארגני אגוד הסופרים הצעירים ושמש שם כמזכיר. בסוף 1938 נסע שוב לארצות הברית

דרך פולין וכמה מארצות אירופה. בניו-יורק פרסם את דבריו ב"הדואר", "ספר השנה ליהודי אמריקה", "בצרון" ו"התקופה". והוסיף להשתתף ב"גליונות". ב-1941 היה יחד עם המשורר שמעון הלקין, מרדכי ניומן, ראובן ולינרד ועוד קבוצת סופרים ועסקנים ממיסדי הוצאת הספרים "אהל" ששמש בה כמזכיר שנים אחדות. הוצאת "אהל" נוסדה בקואופרטיב של הסופרים עצמם והוציאה עד היום כ-10 ספרים בשירה, בספור ובבקרת. מ-1942 עד 1945 גויס לצבא ארצות הברית, בתפקיד סמל. גם בצבא המשיך את עבודתו הספרותית. (פרסם ב"בצרון" מאמרים על הבריגדה היהודית ועתונה) כשהשתחרר מהצבא בסוף 1945 המשיך את מזכירותו ב"אהל" ובשנת 1948 נבחר כמזכיר קלוב פאן עברי בניו יורק תחת נשיאותו של המשורר זלמן שניאור. אותה שנה יצא בהוצאת "אהל" ספר שיריו "מתוך הסוגר'', הנותן בטוי ללבטיו של אדם מישראל בגולת אמריקה. מדור מיוחד בספר הראוי לציון הוא סדרת שירים על הכרך ניו יורק. כמו כן כליל סונטות בשם "חדרים מרוהטים". בפרק זמן זה הוציא חוברות בקרת והשתתף במדור קבוע ב"בצרון" בשם "קו ומשקלת", שהגיב במיוחד על היצירה הספרותית בארץ. על מאמרי הבקרת חתם בשם: א. צהל.

כיום משתלם באוניברסיטה בפילדלפיה לשם קבלת תאר ד"ר למדעי הרוח. ומתכונן אחרי זה לחזור לארץ לישיבת קבע.

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2347). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2347