Volume 5

Page 2393

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צבי איזקסון-מזיא

נולד בכ"ו כסלו תרמ"ח (1888) בעיירה נשוויז' שבפלך מינסק, רוסיה הלבנה, לאביו ר' זרח בן אברהם יצחק איזקסון ולאמו צפורה בת מיכאל מזי"א (ראשי תיבות : מזרע ישראל איסרלין, שהיה מגדולי הפוסקים בגולת אשכנז בימי הבינים), ושתי המשפחות העמידו במשך הדורות רבנים ועסקנים נודעים.

בעודו ילד בא ארצה עם סבתא זקנה - היא לסיים את חייה בעיר הקודש והוא להתחילם כאן. למד בחדר מסורתי ואוו''כ בביה"ס של אלינאנס בירושלים. כשביקר בביה''ס מר מאירסון , שהיה מנהל חברת יק"א ומפקח על בתה"ס של אליאנס, נמשכה תשומת לבו לנער הזה שטיפל בחיבה בפרחים שבחצר ביה"ס. בשמעו מפי מוריו על הצטיינותו במתימטיקה הבטיח לקחתו בעתיד להשתלמות בלימודים גבוהים בפאריס, אך הנער הביע את משאלתו ללמוד חקלאות ובהמלצת מר מאירסון נתקבל למקוה ישראל. כשגמר אחרי שלש שנים נשלח על-ידי המנהל מר יוסף ניגו , יחד עם ארבע חברים להשתלמות נוספת בביה"ס החקלאי "אור יהודה", שחברת יק"א פתחה אז ליד מאגניסה (מגנזיה) שבאנאטוליה, שם למד עוד שנתים והשתלם בענפים המקומיים (נטיעת גפנים ותאנים, גידול צאן בהרים ושימוש במכונות חקלאיות), והוסיף להשתלם בחקלאות בצרפת ובארצות הברית.

כשחזר ארצה נתקבל על-ידי קרובו זאב גלוסקין לעבודת בחברת "כרמל מזרחי" מקודם כפקיד במשרד הראשי בראשון לציון, אח"כ כמנהל הסניף ביפו ואח"כ כמנהל הסניף בקאהיר שבמצרים, הצליח לפתח את עסקי החברה והשתתף בפעילות בהנהגת ארגונים צבוריים ולאומיים.

נשא לאשה את מרגלית בת הד''ר אהרן מאיר מזי"א (ראה ערכו בכרך ב' עמוד 805).

ב-1915 נסע לארה"ב אל אחיו ואחיותיו ובני דודיו, ומשנשאר תקוע שם בגלל הסכנות שבנסיעה לרגל המלחמה הטיל את עצמו לקלחת הפעילות הכלכלית בעסקי מסחר ותעשיה, שהצליח בהם, ולפעילות צבורית לאומית : השתתף ביסודה של ההסתדרות הציונית האמריקאית, שיצאה אז למרחב לרגל הפעילות למען מימוש השאיפה הציונית באמצעים מדיניים לקראת סידורו המדיני. החדש של העולם לאחר המלחמה, היה פעיל במיסדר "בני ציון", השתתף ביסוד "קרן ישראל בלקינד" ואסף סכום ניכר לטובת המוסד החינוכי החקלאי "קרית ספר" מיסודו של הנ"ל (ראה עליו בערכו של הנ"ל), וארצישראליים שנקלעו לארה"ב היו פונים אליו למשרדיו שבסיטי של ניו-יורק לקבל עזרה והדרכה.

מששוחררה הארץ מידי הטורקים נגש לחסל את עסקיו הגדולים ובראשית 1920 חזר ארצה והתישב בירושלים בבית חותנו, ששימש מרכז לאנשי רוח ומעשה, והחל להתמסר לפעילות כלכלית וצבורית. ב-1922 יסד יחד עם ידידים מאמריקה את המפעל ליצור מרבדים ''מרבדיה'', שנתן תעסוקה ופרנסה לעשרות עובדות

מבנות עדות המזרח ופקידים ותוצרתו נשתבחה בעולם היהודי. השתתף בארגון הסניף הירושלמי של הציונים הכלליים והועמד לבחירות לקונגרסים ולמוסדות צבוריים בירושלים (מטעם "התאחדות אזרחית לאומית"). נכנס לעבודה פעילה בלשכת "ירושלים" של בני ברית, שהתמסרה אז ליסוד בית לינה לעולים חדשים, להרחבת המושבה מוצא, לרכישת קרקע ליסוד שכונת בני ברית בירושלים ועוד. נבחר לגזבר של החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ולועדה הכספית הראשונה של הועד הלאומי. בתערוכה האיפריאלית הבריטית בקומבלי שבלונדון ב-1923 היה חבר ועד היציג של תושבי הארץ מצד היהודים בביתן הארצישראלי שבתערוכה וקיבל מהנציב העליון מכתב תודה על פעולתו. נכנס לניהול עניני הפרדס של חותנו בפתח תקוה. ומתוך כך התמסר

לפעילות ארגונית וצבורית למען שכלולו והרחבתו של ענף הפרדסנות בכלל, הצטרף כחבר לאגודת "פרדס", שחותנו היה יו''ר מועצתה, רכש שטח גדול באדמת "חמרה" של פתח תקוה וב-1926 נטע עליו פרדס.

תוך נסיעותיו התכופות מירושלים לשפלה בעניני הפרדסנות והצורך ללון בתל-אביב עמד על המחסור בבית-מלון מתאים לדרישות, ובשותפות עם חותנו בנה בתל-אביב את המלון "פלטין", שבזמן חנוכתו ב-1926 היה שיא השכלול וההידור והנוחות בענף זה ובמדת-מה שימש גם כגורם לפיתוח התיירות והמסחר.

ב-1927 גאל 4000 דונם קרקע מעבר לירקון מצפון לפתח תקוה, הכשיר את האדמה לנטיעה, חילק את השטח בין ידידים במחיר הקרן ונטעו עליו פרדסים ואף הוא עצמו נטע שם פרדס גדול. על שטח זה נוסדו שני ישובים בשרון : ב-1929 הדר וב-1938 רמת הדר (כיום מסופחים שניהם למועצה המקומית הדר-רמתיים).

ב-1929 השתתף, להזמנת הועד הלאומי, בועדת מומחים פיננסיים וכלכליים להכנת הצעה לשיטת המסים להחזקת מוסדות כנסת ישראל.

אחרי מות חותנו ב-1930 העביר ב-1932 את דירתו לתל-אביב, כדי להיות קרוב לחקלאות ולמרכז ההנהגה של צבור האברים והפרדסנים. נכנס להנהגת התאחדות

APA citation

Tidhar, D. (1952). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 5, p. 2393). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2393