האכרים כחבר המרכז, אח"כ חבר ההנהלה, חבר הנשיאות וכעת יושב ראשה, ובמשך כל השנים היה יוזם ופעיל בבל מפעלי ההתאחדות ומוסדותיה (בנק האכרים למשכנתאות, הנהלת השבועון "בוסתנאי" בכל זמן קיומו, בית-הספר התיכוני החקלאי בפרדס חנה, חברת האכרים ובנותיה "עמיר" לאספקה ושווק, "סעשא" להובלה ועוד) והגיע בהם לעמדות-מפתח, וכן באגודת "פרדס" ומפעליה ובכל הפעולות לארגון האכרים והפרדסנים והמעמד הבינוני מבחינה פוליטית וכלכלית.
לרגל המחסור בזבל אורגני לדישון הפרדסנים השתתף בקבוצה שקנתה ב-1934 3500 דונם קרקע באזור ביתשאן לגידול צאן ובקר, אך הערבים ניצלו את חוק ההגנה על האריסים שיצא בזמן ההוא ומפעם לפעם "קנו חזקה" בקרקע על-ידי חרישה כדי לסחוט כספים, ואחרי שש שנות מאבק-שוא עמהם באמצעים משפטיים נאלצה הקבוצה למכור את הקרקע לקה"ק בהפסד גדול ובתשלומים לעשר שנים, וכיום קיימים על האדמה ההיא, מהמשובחות ביותר בארץ, שני ישובים חקלאיים.
משנתקרבה יבול ההדרים וההתחרות גרמה מכשולים והפסדים בשיווק, נתן את דעתו ומרצו לארגון הפרדסנים בקואופרטיבים. יסד ב-1937 את "פרי הארץ לשיווק הבררה בתנאים ובמחירים הוגנים ככל האפשר". משגדלה ההתחרות בין הקואופרטיבים בשיווק לחו"ל עמל למען איחודם ב"פרדס סינדיקט", שנוסד ב-1939 ושימש בו כחבר הועד הפועל והמועצה ובשנים האחרונות כיו"ר המועצה. באה מלחמת העולם ומנעה לגמרי את השיווק לחו''ל ופרדסים רבים היו צפויים לכליון מחוסר אמצעים בידי בעליהם לעיבודם. אז עמל בפעולות שהזמן גרמן : ארגון ועד משותף לפרדסנים היהודים והערבים לפעולה כלפי הממשלה להשגת הלואות לעיבוד הפרדסים, ארגון מכירת הפרי בשוק המקומי ובארצות השכנות ומכירת פרי הדר וגידולי שדה אחרים לצבאות הברית, הסדרת המכירה של פרי הדר לתעשייני תוצרת-לואי במחירים מתקבלים על הדעת, השתדלויות אצל ממשלת המנדט, שבתוצאתן נוסדה מועצת הפיקוח לפרי הדר ואח"כ המועצה לשיווק פרי הדר (בחו"ל) שעסקה גם בקנית חמרי האריזה. מטעם מועצה זו, שהמשיכה את קיומה גם במדינת ישראל, יצא כמעט בכל שנה במשלחת לארצות אירופה, שהשתדלה לארגן מראש את מכירת הפרי בתנאים טובים ככל האפשר. אחרי מלחמת השחרור שוב נשקפה סכנה לפרדסנות בגלל השינויים בשוק העבודה ובהוצאות העיבוד, ודרך ההצלה נראתה במיכון העבודה ככל האפשר, ואיזקסון השתתף במשלחת מטעם התאחדות האכרים ב-1948 לארה"ב לשם לימוד דרכי המיכון בפרדסי קאליפורניה ופלורידה והשגת עזרה לרכישת הציוד הדרוש למיכון. לרגל מסעו במשלחת המועצה לשיווק ב-1949 באירופה יצג מטעם התאחדות האכרים את חקלאי ישראל בקונגרס של חקלאי אירופה באינסברוק שבאוסטריה ולכבודו הניפה העיר גם את דגל ישראל בין דגלי האומות. לרגל שינויי בעלות בפרדסים בעקב צוק העתים נוצר גוש של פרדסנים תושבי תל-אביב, והוא ארגן אותם ב-1944 לגוף מלוכד. לאות הכרה לפעולותיו למען הפרדסים והפרדסנים נרשם בספר הזהב של הקה"ק על-ידי התאחדות האכרים בישראל, אגודת "פרדס" והסתדרות החקלאים בפתח תקוה.
תרם מזמנו וממרצו לפעילות צבורית גם בשטחים אחרים : בהסתדרות הציונים הכלליים כחבר המועצה של סניף תל-אביב וכחבר הועד הפועל הארצי ; בלשכת בני ברית "שער ציון" מילא תפקידים שונים, השתתף ביסוד לשכת "יצחק ילין" וכיהן בה כנשיא ואח"כ כמפקח ובועדה להקמת בית בני ברית בתל-אביב ; היה מיוזמיו ומפעיליו של "האיחוד האזרחי" למן יסודו ב-1941 ובמשך שבע שנות מאבקו על קיומו, לשם הגנה על עניניו החברתיים, הכלכליים והתרבותיים של הצבור הבלתי-שמאלי, עד שנתחסל מחוסר תמיכה והשתתפות מצד החוגים הזקוקים לעזרתו. ב-1934 נתן יד ליזמת מאיר דיזנגוף ז''ל ליסד עתון יומי, שישמש בטאון לצבור האזרחי, ומאז יסודו של העתון "הבוקר" היה והנו מהפעילים בהנהלתו אף בשנים הקשות ביותר לקיומו ועזר להביאו למצב של מפעל גדול ומבוסס.
אחרי פטירת חותנו, הד"ר א. מזיא ז"ל, שהיה גם רופא וגם חוקר-בלשן ועמד שנים רבות בראש ועד הלשון העברית, התמסר איזקסון יחד עם רעיתו גב' מרגלית איזקסון-מזיא להוציא את מפעלו המדעי הגדול, את המלון למונחי רפואה ומדעי הטבע בעברית, שהמנוח עבד הרבה שנים בחיבורו ויצר ואסף בו כ-60.000 מונחים. לשם עריכת הספר והכנתו לדפוס הזמין ארצה את המשורר-הרופא ד"ר שאול טשרניחובסקי ז"ל, וזה עבד בבית הא' והגב' איזקסון ארבע שנים ומחצה, עד שהופיע המלון ב-1934 בלוית הקדמות מאת ח. נ ביאליק בשם ועד הלשון ומאת העורך טשירניחובסקי וסקירה על תולדות המחבר מאת פרופ' נחום סלושץ. בהמשך לעשרות שנות פעילותו הצבורית הנו נושא כיום בתפקידים דלהלן: יו"ר הנשיאות של התאחדות האכרים בישראל, יו"ר אוצר האכרים למשכנתאות בנק האכרים, יו"ר המועצה של אגודות פרדס-סינדיקט בע"מ, יו''ר המועצה של אגודת "פרדס" בע"מ בפתח תקוה, חבר במועצת הפיקוח לפרי הדר, חבר ההנהלה באוצר מפעלי ים - נמל תל-אביב, יו"ר ההנהלה של חברת ביה"ס החקלאי בפרדס חנה, חבר ההנהלה של אגודת ידידי מקוה ישראל, חבר ההנהלה של עתון "הבוקר" וחברת "השחר", חבר ההנהלה בחברת בית בני ברית בתל-אביב, חבר ברוטרי קלוב תל-אביב-יפו, חבר במועדון המסחרי-תעשיתי תל-אביב, חבר בועד המפקח של הגימנסיה הרצליה.
באחרונה נתמנה ע"י ראש הממשלה כחבר המועצה הכלכלית המייעצת על יד ראש הממשלה.
צאצאיו: אליהו (עו''ד, מנהל בחברת פרדס-סינדיקט), רות אשת אביגדור ליבונטין (מרצה באוניברסיטה העברית).