Volume 6

Page 2451

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

החדש (מורים, סופרים, עסקנים וכו'), שהתרכז ביפו, ושכמה וכמה מהם הגיעו אח"כ לעמדות רמות בישוב, בצבור הפועלים, במפעל הציוני ובסוף גם בצמרת ההנהגה של מדינת ישראל. משקמה תנועת "הפועל הצעיר" הצטרף אליה ובמשך כמה שנים היה מפעיליה. ביצע גם פעולות כלל-ישוביות. קשר קשרי ידידות עם הספנים וקציני משמר החוף ועזר לרבים להכנס לארץ למרות הגזירות על העליה, תמורת שלמונים לשומרי החוף ולספנים, והוא מציין בצער, שרבים מהעולים והחלוצים לא נקלטו בארץ וחזרו אל הגולה. משהסתבכו והתפלגו נושאי הרעיון החלוצי לסיעות ולמפלגות נשאר הוא בלתי-מפלגתי, וב-1910 רכש אדמה בבאר יעקב, נטע שקדים ובמשך השנים נטע פרדס ונעשה אכר בעל מטעים ומשק מעורב. היה פעיל בעניני הצבור של המושבה, כ-15 שנה חבר הועד ונציג חקלאי המקום במוסדות התאחדות האכרים.

נשא לאשה את שושנה בת ירוחם רוטשטיין , ואחרי פטירתה נשא בזיווג שני את פניה בת אליהו בליצקי.

צאצאיו (מאשתו הראשונה): יהודית סקולסקי (גןיבנה), הרצל (פרדסן בבאר יעקב), יעל ברכה (באר יעקב), גאולה ישראלי (חדרה).

ליאו קדמן (קאופמן)

נולד בשנת תרנ"ו (30.12.1895) בעיר מילהיים-רוהר שבגרמניה (שמשפחתו היתה מושרשת בה כ-200 שנה ובחבל הריינוס למעלה מ-400 שנה) לאביו גוסטאב קאופמן (היה ראש הקהלה היהודית וחבר העיריה, שותף עם אחיו קארל בבית מסחר גדול לעורות שיסד

הסבא סאלומון גוטשאלק-קאופמן ושהתפתח בניהולם לפירמה בעלת סניפים בכל חלקי תבל עד היום וממשיכים את רציפות קיומה של הפירמה זה למעלה ממאה שנה) ולאמו יוהאנה בת סאלומון סאלומון (קרובה למשפחת קאופמן; בשואה נשמדו 39 נפשות מהמשפחה ושרידיה חיים בישראל ובארה"ב).

למד בבי"ס תיכון במילהיים ואח"כ באוניברסיטאות

בון, היידלברג, לייפציג וברלין, והשתלם במשפטים, כלכלה לאומית, היסטוריה כללית ועברית. במלחמת העולם א' שירת כחייל בגדוד רוכבים מראשית המלחמה עד שנפצע קשה בחזית הרוסית ב-1917.

לציונות נמשך עוד ב-1911, בהשפעת הבילואי ישראל (לוליק) פיינברג מחדרה, שנפגש אתו בגרמניה, וכבר אז גמלה בו ההחלטה לעלות ארצה כשיגדל ויעמוד ברשות עצמו. בלמדו באוניברסיטאות היה חבר באיגוד הסטודנטים הציונים .K.I.V ועמד בראש סניפיו בהיידלברג, לייפציג וברלין. בלמדו ב-1917 בלייפציג וב-1918 בבון ניהל שם סמינריונים למדריכי תנועת הנוער ונשא בהם סדרת הרצאות על ההיסטוריה היהודית. ב-1917 הצטרף גם לתנועה הסוציאליסטית ובמאי של אותה שנה השתתף בברלין יחד עם ד"ר פריץ ליבנשטיין, צלה שהם-פיינברג וד"ר ישראל רייכרט בישיבה הראשונה שדובר בה על יסוד תנועה חלוצית בגרמניה לשם הגשמת ציונות סוציאליסטית בארץישראל.

ב-1918 הצטרף לתנועת "הפועל הצעיר" שנוסדה אז בגרמניה ואח"כ באוקטובר, השתתף בישיבת היסוד של הסתדרות החלוץ בגרמניה, שנערכה בביתו של חיים ארלוזורוב ז"ל, וב-1919 הפסיק את לימודיו ויצא להכשרה חקלאית, מקודם במשק של יהודי (אחיו של גוסטאב לאנדואר , מראשי הקידמה הרפובליקנית בבאוואריה שלאחר המהפכה הגרמנית, שנרצח בידי גרמני מר-נפש מאנשי הריאקציה) ואח"כ במשקים של גרמנים. בהכשרה השתייך לתנועת הנוער "תכלת-לבן" (בלאווייס), וכשהתארגנה בתנועה זו קבוצה שהתקשרה עם בעלי-הון ציונים, שיקימו בארץ מושבה חקלאית שתקרא בשם "שאר ישוב" ובה יסודרו החלוצים מגרמניה כפועלים שכירים, התארגנה בתנועה קבוצה נגדית בשם "מהפכה", בראשות קדמן ואחרים, שדחתה את רעיון המשכת המשטר הרכושני בבנין הארץ ודרשה ליצור נקודות סוציאליסטיות של משקים שיתופיים על יסודות חברתיים חדשים. תהליך דומה חל בתנועה בצ'כוסלובקיה ושם קראה לעצמה הקבוצה, האנטי-רכושנית המקבילה בשם "עבודה", וביזמת קדמן, ששימש מקשר בין שתי הקבוצות, התאחדו לקבוצה שנקראה בשם המאוחד "מהפכה על-ידי עבודה" והמשיכה את הכשרתה החקלאית בחוה של האחים אלסנר (כיום משתכנים בקרית עמל שליד חיפה), ובהתאם לחובה שהטילה על כל חבר ללמוד גם מקצוע של מלאכה בחר קדמן בלימוד הנגרות.

באותה שנה, 1919, נשא לאשה את גורית (גרט) בת ד"ר ברתולד לוינשטיין.

במרס 1920 היה ציר בועידת היסוד של ה"התאחדות" בפראג, שם נפגש עם ראשי תנועת "הפועל הצעיר" מארץ-ישראל ו"צעירי ציון" מרוסיה, והיה מיוזמי הכינוס הראשון של נציגי הסתדרויות "החלוץ" הארציות, שהחליט על יסוד "החלוץ" העולמי.

באוקטובר 1920 עלה ארצה עם ראשוני הקבוצה

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2451). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2451