Volume 6

Page 2460

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פרסם כמה מאמרים על ישוב הארץ בעינוגים: ה"מגיד", "דאר-היום" ה"בוסתנאי", ה"יסוד" ו"הבקר". נפטר בנס-ציונה, כ' אב תש"ג (21.8.1943).

צאצאיו: יוסף (היה הנשיא הראשון של מועצת נס-ציונה בשנים 1949-52 התש"ט-התשי"א, ראה בכרך זה), אביגיל (אלמנתו של יחיאל אפרוני-סקוברונק, מהנדס לעבודות צבוריות בממשלת המנדט), מנהלת בית ספר לחינוך ממלכתי-דתי בירושלים, הרצל (חקלאי, פרדסן וסוחר בפרי הדר), זרבבל (פרדסן וסוחר), אברהם (חקלאי פרדסן), רחמה אשת ש. עפרון (מורה מדריכה בבי"ס לחנוך ממלכתי בת''א).

רפאל הלפרין

לאביו יעקב (ממיסדי "זכרון-מאיר" ע"י בני-ברק) ולאמו חיה בת אברהם אהרן דלמן.

נולד בוינה (אוסטריה) ז' אייר תרפ"ד (1.5.1924). קבל חנוך מסורתי בת"ת בוינה, בת"ת של הסתדרות החרדים, סיני ת''א, בחיפה בישיבת תפארת ישראל, בירושלים בישיבת חברון ובישיבת לומז'ה (הרב כץ) בפתח-תקוה.

בשנת 1933 עלה לארץ.

בשנת 1944 נשא לאשה את צפורה בת משה רוזנבליט. בעודו נער החל להצטיין בשדה הספורט. אחרי תרגילי התעמלות רבים ואמונים בלתי פוסקים הצליח לחסן את גופו ולזכות במשחקי ספורט שונים. פעמים זכה (1951 1950) בתואר "מר ישראל המקצועי". בשנת 1950 פתח מכון לפיתוח הגוף. מכון שמשון בתל-אביב ובשנת 1951 פתח סניף בחיפה. צעירים רבים קבלו בהם את חנוכם ואמונם הגופני. התמחה בעיקר בהרמת משקלות. בשנת 1952 נסע לארצות הברית והתמחה בהתגוששות, והצליח להכריע רבים מטובי המתגוששים בארצות הברית ובקנדה.

לא מחק חותם "בן הישיבה" מעל פניו והתחבר בארצות הברית גם על החרדים, הוזמן לנאום באספות נוער ובבתי מדרש ונטע חבה ויקר למוסר ישראל, לעמנו וארצנו בלבות שומעיו.

הוא מאחד בקרבו את תרבות הגוף ותרבות הרוח כאחת.

לקח חלק פעיל בהגנה. כתב בעתוני הספורט.

צאצאיו : יהודית, ישראל, נילי, שמשון.

זאב גניס

נולד בכ"ו תמוז תרמ"ו (1886) בקישינוב שבפלך בסראביה (רוסיה). לאביו יוסף פנחס (סוחר תבואה, משכיל) ולאמו חוה .

ההורים, שהיו אמידים ושוחרי השכלה, נתנו לבניהם ולבנותיהם נוסף לחינוך היהודי המסורתי גם עזרה ללימודים תיכוניים וגבוהים. בניהם שמואל, ליב ואלכסנדר היו מהנדסים ברוסיה (שמואל למד בפקולטה לכימיה יחד עם מאיר דיזנגוף ויחד עבדו בעסקנות ציונית); ובנותיהם סוניה ויוליה היו רופאות בקיוב ובקישינוב, ובתם מוריה , שלמדה גם היא רפואה, נישאה לרופא ד"ר טריינין וגרה אתו ברושצ'וק שבבולגריה, ובשנים האחרונות הנה בבית אחיה זאב בבאר יעקב ופעילה בסניף ויצ"ו. (ראה הערך שלה בספר זה).

למד בגימנסיה רוסית ממשלתית. אח"כ עבר אל אחותו לרושצ'וק ולמד 5 שנים בגימנסיה בולגרית ממשלתית ושנה אחת בבי"ס מקצועי לנגרות. כשחזר אחיו שמואל דרך רושצ'וק מביקור בארץ-ישראל, השפיע עליו שיסע גם הוא לביקור כזה ונתן בידו מכתב המלצה לידידו מאיר דיזנגוף . כך הגיע זאב ארצה בסוף 1906 לחוף יפו, התארח ימים אחדים בבית דיזנגוף ואח"כ יצא לסייר את כל הארץ, אבל לא כתייר "מעופף" בדיליז'אנס (זו היתה אז התחבורה המהירה ביותר ביבשה), אלא בעבודה בתור פועל בכל מושבה, כדי להכיר היטב את הארץ ותושביה. עבד בראשון לציון אצל אכרים ותיקים וביקב, בגידול טבק בנס-ציונה, בחדרה, בפתח תקוה וזמן-מה אף אצל אכר גרמני בוילהלמה (נתקבל בהמלצת דיזנגוף בשכר לירה אנגלית לחודש ומזון ודירה במתבן שעל הרפת), המשיך בנדודים ובעבודה צפונה ועד מטולה הגיע, וזמן-מה למד בבית-הספר "בצלאל" בירו

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2460). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2460