Volume 6

Page 2477

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רעיתו רחל. מאז הלך תמס בעצבונו, עד שתקפתו מחלה ממארת והכריעתו: בכ"ג אדר תש"א (23.3.41) נפטר, והוא בן 62, והוטמן בבית-הקברות ביבנאל ליד אשתבריתו רחל.

למדה בהצטיינות בבית-הספר העממי ביבנאל, ואחרי כן בבית-הספר הריאלי בחיפה ובבית-הספר החקלאי לצעירות בנהלל. בראשית 1930, והיא בת י"ז, עזבה - מתוך התקוממות וקריאת-תגר על חיי השממון והריקנות של הנוער המושבתי - את המושבה ואת בית הוריה ופנתה לחיי קבוצה. היא מצטרפת לקבוצתהנוער "השדה" בראשון-לציון, שנוסדה זה מקרוב ומנתה כמנין בוגרים מבית-הספר החקלאי מקוה-ישראל, ופניה לכיבוש העבודה במושבה ולהכנת גרעין להתישבות עצמית. היא החברה הראשונה שהצטרפה לקבוצה זו ואף התערתה בה, וחיתה בה בנאמנות עד אחרון ימיה - משך 24 שנים.

בקבוצה, בשנות היותה בראשון-לציון, ואף אחריכן, כשהקבוצה עלתה על הקרקע ויסדה את נקודתהישוב שדה-נחום בעמק בית-שאן - חיתה חיים של פעילות והשתתפות ערה בכל מפעלות הקבוצה, בכיבוש העבודה במושבה, בפיתוח משק-העזר ואח"כ ענפי המשק בהתישבות, בעבודות הטיפול והחינוך ובשירותים הציבוריים, במערכת ההגנה, בעיצוב דמות החיים החברתיים וסגנונם.

נישאה לשלמה אבן-שושן (ממיסדי הקבוצה ומפעילי הביטוי הספרותי בקיבוץ המאוחד - ראה בכרך זה).

היתה חברה, רעיה ואם למופת. אהובה ונערצה על כל יודעיה ומכיריה בישובה ומחוצה לו.

ב-1941 חלתה במחלת לב, עברו עליה שנים קשות של יסורי גוף ונפש. ניתקה מהעבודה ומכל מנעמי החיים. רותקה למיטתה ונאבקה על החיים, כל השנים האלו, למרות היסורים שאין להביעם, נשארה ערה לכול - לשאלות החיים והתנועה, לספר ולצליל, לביתה הקיבוצי ולקנה המשפחתי, חולה ודוויה - היתה הרוח החיה במשפחתה וזרעה אורה רבה על סביביה.

גבורת-נפשה במחלתה ועדינות רוחה קסמו לרבים. ויש מי מגדולי המשוררים, שהעמיק להתרשם מפגישתו אתה, אף העלה דמותה במרומז בספר-חייו.

12 שנה נאבקה עם מחלת לבה. בליל-שבת, כ"א בחשון תשי"ד (30.10.1953) הוכרעה. בת 41 במותה. הובאה למנוחת עולמים בבית-הקברות בשדה-נחום.

לזכרה הוקדשה חוברת שהופיעה בדפוס בהוצאת שדה-נחום ליום השלושים. כן הוקדשו לשמה ולזכרה כמה יצירות במקור ובתרגום.

צאצאיה: שולמית (בצה''ל), חיים-דוד.

יהודה ארן (אהרנקראנץ)

נולד בשנת תרס"ו (20.8.1906) בוואסילקובצה. לאביו שלום (ממשפחת שו"בים, שבעיירות הגולה נמנו על מעמד האינטליגנציה המסורתית) ולאמו יוכבד

בת יוסף אהרנקראנץ (ממשפחת בנימין זאב אהרנקראנץ, "וולוולה זבאראז'ער", מורו של אברהם גולדפאדן.

בגיל שנתים עבר עם המשפחה לצ'רנוביץ. שם התחיל ללמוד בבית-הספר. בראשית מלחמת-העולם א', נמלטה המשפחה בזרם הפליטים מפני הפלישה הרוסית לעיר זאץ שבבוהמיה (צ'כיה), שם המשיך ללמוד בביתספר, ואח"כ, שוב בצ'רנוביץ משחזרה המשפחה הביתה, ואח"כ גם בגימנסיה, וזה היה כבר לפי תכנית רומנית משסופחה בוקובינה במוצאי המלחמה לרומניה. ב-1924 הצטרף ללהקה הוילנאית בהנהלת מאז"ה (בה למד מפי יוסף קאמען ז"ל, אלכס שטיין ויוסף בולוב ). ב-1927 נסע לוינה ולמד בקונסרבטוריה (בי"ס גבוה לאמנות) והוסמך כקריין ושחקן. הדריך בתנועות הנוער תכלתלבן (בלאו-ווייס) והשומר הצעיר, פעל כקריין באידית, גרמנית ועברית וממקום מושבו הקבוע בוינה יצא לסיבובים בנשפי קריאה לצ'כוסלובקיה, גרמניה, פולין, שוייץ, יוגוסלביה, רומניה וערי אוסטריה, וכתב בעתונים הציוניים בגרמנית "די שטימה" ו"די נויה וולט".

ב-1933 נשא לאשה את חנה בת שלמה ספיר-גרינ וואלד .

באותה שנה עלה ארצה והמשיך בפעולתו כאן בתור קריין בערים ובכפרים, במחנות עבודה ובמחנות צבא, מרצה בספרות ואמנות, מדריך בחוגים דרמטיים, מארגן טקסים וחגיגות וחוגים לתרבות הדיבור. היה מרצה לאמנות בבית הספר לפעילי ההסתדרות, מנהל פינת החייל ב"קול ירושלים" במלחמת העולם ב', ואח"כ מנהל שידור "שדמות" ב"קול ישראל" וכן קריין ועורך השידור "מספר האגדה" וקריין בתכנית הספרותי. כיועץ אמנותי במרכז לתרבות של הועד הפועל של ההסתדרות ערך חוברות לחגים ומסיבות, פיקח על חוגים דרמטיים והיה למרכז ראשי של ימי עיון ונופש (קורסים קצרים בהשכלה למבוגרים) מטעם המרכז לתרבות בשיתוף עם האוניברסיטה ומשרד החינוך והתרבות ומדריך בתורת ההרצאה והנאום.

בארץ כתב בעתונים "דבר", "הגה", "על המשמר", "אומר", "הזמן", "אורים". פרסם ב-1937 בהוצאת סאטורן-פרלאג" בוינה את ספרו "פרטיידיגונג דר אלטג

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2477). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2477