Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 6

Page 2485

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(נולדה ב-1906 באחוזת הסבא שלה בפולטאבשצ'ינה והוגלתה מרוסיה אחרי מאסר בשל השתתפותה בחוג של נוער ציוני ב-1924 בקיוב).

גם בארץ המשיך בפעילות הציבורית בין הפועלים, אחרי בואו הצטרף למפלגת פועלי ציון שנוסדה מחדש על-ידי אברמוביץ ויצחקי . ב-1924 יסד את הסתדרות הנוער העובד על שם בורוכוב וערך, ולרוב גם כתב בעצמו, את כל פרסומיה בדפוס. השתתף בשני הפילוגים שחלו במפלגה לצד "פוע"צ הפלשתינאים" ובכתיבה בעתונות המפלגה. יצר ב-1931 את "החוגים המרכסיססיים" וערך את פרסומיהם הראשונים. כשהחליטה המפלגה ב-1940 על הליכה לקונגרס הציוני עזב אותה. ב- 1941 הצטרף למפא"י, כשהחלה בתוכה פעילות האופוזיציה "לאחדות העבודה", ועל אף התנגדותו ליציאת הסיעה ממפא"י יצא עמה כשהחליטה להתארגן כמפלגה מיוחדת, וכשהחליטה להתמזג עם השומר הצעיר במפ"ם עזב אותה ונשאר מחוץ לכל מפלגה, כיום - חבר לחוג לחקר התנ"ך מיסודו של עוה"ד דוד מויאל ז"ל ומשתתף בקובצי החוג.

נוסף לעבודתו הפובליציסטית האמורה למעלה פרסם מאמרים בעתונים ובכתבי-העת ,דבר", "משמר", "הפועל הצעיר", "בטרם", "אחדות העבודה", "קונטרס", "המעש" (של לח"י, בתקופת היותו עתון ליגאלי), ואת הספר "תורת המעשה הפרוליטרי" (הוצאת "הבחרות הסוציאליסטית", 1941), ערך את "הספריה המרכסיסטית" ותירגם את "מלחמת המעמדות והשאלה הלאומית" לב. בורוכוב (1928), "התפתחות הסוציאליזם מאוטופיה למדע" לפ. אנגלס (1929), ו"שכר העבודה והקפיטאל" לק. מרכס (1933), ערך והסביר את "בעיות היסוד של המרכסיזם" לפליכאנוב (1931), הוציא ב-1944-1943 עשר חוברות בסדרת "מחברות לסוציאולוגיה".

בנו : ברוך נאדל (סופר ועתונאי).

יוסף דב פסובסקי

נולד בשנת תרמ"ב (1882) בז'יטל שבפלך גרודנה, רוסיה-פולין, לאביו ר' נתנאל (רבה של הקהלה שם ומחבר הספרים "משיבת נפש", "אמונת התחיה", ,גן הדסים") ולאמו שיינה-אסתר .

למד בישיבת נובהרדוק הנודעת (האם לישיבות "בית יוסף" בארצנו), ובהיותו בעל קול נעים נתקבל למקהלת החזן ולמד ממנו יסודות ראשונים של זמרה חזנית סדירה. עד שנתו העשרים למד בישיבות שונות בליטא והוסמך לרבנות על-ידי הרב ר' מרדכי רוזנבלט מסלונים. אך את עתידו ראה בחזנות והשתלם בידיעות שיטתיות במקצוע ובזמרה ובתוי-זמרה אצל החזן בסמורגון. בן 22 נתקבל לחבר המקהלה של החזן הנודע אריה ליב רוטמן בבוברויסק ולחזן-משנה. אחר-כך זימר במקהלות חזנים מפורסמים בדרום רוסיה וזמן-מה גם אצל החזן הנודע פנחס מינקובסקי באודיסה, ובאותו זמן למד גם בקונסרבטוריון למוסיקה שם.

ב-1907 נשא לאשה את צביה בת משה וולף שמוקל רובסקי מסלונים ונתמנה לחזן שם. אחרי חמש שנים נתקבל לחזן בבית-הכנסת הגדול בשדליץ, בו שררה מסורת של חזנות משובחת בעקבות קודמיו, אנשי-שם בעולם המקצוע, נמצא ראוי ביכלתו ובמדותיו להמשכת המסורת הזאת וכיהן שם 23 שנה רצופות. הכל כיבדוהו וחיבבוהו גם בתור תלמיד-חכם ובעל נימוסים נעימים, בקי גם בספרות העברית והרוסית, ובעיקר בהשראת הקדושה ששפעה מתפילתו, שעוררה את הלבבות ומשכה קהל רב, וגס בספרות היצירות החזניות הגיע לבקיאות עצומה, היה פעיל בתנועת חיבת ציון, ציר לועידת מינסק של ציוני רוסיה פעיל במוסדות ציונים מרכזיים בפולין ולמען קרן היסוד וחבר הנשיאות של אגודת החזנים בפולין- פרסם מאמרים בכתב-העת "עולם החזנים" ובקורת מוסיקלית ב"שעדליצער וואכענבלאט".

עלה ארצה ב-1935 והשתקע בירושלים. עבר לפני התיבה כחזן-אורח ב"אהל שם" בתל-אביב ובבתי-כנסת גדולים בירושלים, הופיע בתכנית שירי חזנות ב"קול ירושלים", היה חבר במועצת איגוד החזנים, המנצחים וחובבי השירה הדתית בא"י, השתתף בקביעות בפגישות במועדון החזנים בירושלים ובויכוחים על בעיות החזנות בארצנו ובעולם. חינך והעמיד חזנים צעירים בסגנון המסורתי ורבים מתלמידיו מכהנים במשרות נכבדות בקהלות שמעבר לים. יצר רציטטיבות לתפילות ברוח המסורת והשאיר אחריו הרבה יצירות וחיבורים אחרים בכתב-יד.

נפטר בירושלים, י"ב באב תשי''א (14.8.1951). צאצאיו: דוד (עסקן ציבורי בת"א), דניאל (פקיד ממשלתי בירושלים), נתנאל (פקיד בלשכה הראשית של הקהק"ל בירושלים). מיכאל (מחנך בקיבוץ אילת השחר), אריה ז"ל (נפל במלחמת העולם ב', בחזית הצבא האדום).

ד"ר אלחנן רוך

נולד בוצ'צי (פולין), י"ט אייר תרס''ה (24.5.1905). לאביו נתן ולאמו אסתר בת יוסף גולדברג.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2485). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2485