קיבל חינוך בבתי-ספר, באוניברסיטה בהמבורג ובווינה וקיבל תואר ד"ר לרפואה.
היה פעיל באיגוד הסטודנטים הציונים בגרמניה, בתעמולה לקרן הקיימת לישראל וכו'.
בשנת 1933 עלה לארץ ונתמנה בתור סגן רופא ראשי ממשלתי.
בשנת 1934 נשא לאשה את אמי בת הלמוט שורק. היה פעיל בשורת ההגנה.
היה ציר ישראל לאספה של ארגון הבריאות העולמי בג'נבה ב-1950.
כיום, מנהל לשכת הבריאות המחוזית תל-אביב.
צאצאיו: דליה, יוסף .
ישעיהו (זינו) אלדרוטי
נולד בכ"ב בסיון תרפ"ט (30.6.29) בירושלים לאביו משה ולאמו צפורה בת יעקב סטראסלסקי. שנות ילדותו הראשונות עברו עליו בתול-כרם, שם היה אביו מנהל בית-הספר הממשלתי לפושעים צעירים (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה). משחזרה המשפחה לירושלים למד בבית-הספר "תחכמוני". התענין במיוחד בטכניקה ובמדעי הטבע והתקין לו בביתו מעבדה קטנה עשויה מגרוטאות, בה הפליא ליצור כלים מכלים שונים, החל בפעמון לאופניים ואח''כ כלים חשמליים שונים, התעמק בלימודים ובניסויים ונחשב כילד פלא. כן חיבב מוסיקה ושלט בכמה כלי-נגינה. גם בלימוד השפות התקדם ושלט בארבע שפות על בוריין.
הישיגיו בעבודות-כפיים עוררו התפעלות כל יודעיו, ובהתחשב בנטיתו לטכניקה שלח אותו אביו ללמוד בבית-ספר המקצועי מכס פיין בתל-אביב. כאן הפליא עוד יותר את מוריו וחבריו בחקירותיו, בניסוייו וביצירותיו, וכולם ניבאו לו עתיד מזהיר בטכניקה. כשגמר את בית-הספר מכס פיין הלך לעבוד בבתי-המלאכה של הצבא הבריטי במחנה צריפין (סרפנד), כדי להשתלם בעבודה מעשית במכאניקה עדינה ובחשמל, ועד מהרה הכירו גם כאן בכשרונותיו הגדולים והגיע לדרגת עוזר ראשון למנהל המחלקה. בינתים לא הזניח את עתידו, ואחרי ימי עבודה היה לומד בערבים בביה"ס הריאלי והטכני מונטיפיורי בתל-אביב, כדי להכין את עצמו להמשכת לימודיו בטכניון. בין השאר בנה בתקופה זו מקלט רדיו, אך לא הספיק להשלימו בגלל התפתחות המאורעות בארץ עם פרוץ מלחמת השחרור.
מגיל 14 שרת ב''הגנה" ותרם מידיעותיו ביחוד בהתקנת מכשירי-איתות חשמליים ועוד עבודות מקצועיות מסוג זה. משפרצה מלחמת השחרור התיצב לשרות, ואף כי לפי מצב בריאותו לא נחשב כמוכשר לשרות קרבי, התעקש ודרש בכל תוקף שינתן לו למלא את חובתו למולדת. נשלח לחטיבת הצפון והשתתף כמקלען בקרבות משמר העמק, ג'נין, סג'רה ועוד. הצטיין כמפקד כתה והומלץ עליו לשלחו לקורס לקצינים, אך בסערת הקרבות לא רצה לעזוב את חבריו, שפעמים רבות הגן וחיפה עליהם במקלעו. גם בקרבות חזית לוביה, שהכריעו בעד שליטת ישראל בגליל התחתון וטיהורו מכנופיות קאוקג'י, עמד בגבורה מול האויב, ותוך חיפוי על נסיגת חבריו לפי פקודה מקטע מסוכן ביותר נפל ביום ב' סיון תש"ח (9.6.48) ונקבר במשמר העמק.
אליהו מירון (מיקנברון)
נולד בשנת תרס"ג (30.1.1903) בביליץ (בילסקו שבפולין, אז בשלזיה האוסטרית על גבול גליציה).
לאביו יחזקאל (סוחר) ולאמו יהודית בת מאיר מיקנברון. למד בבית-ספר עממי ותיכון ואח"כ עבד בפקידות. בעודו נער הצטרף לתנועת-הנוער הציונית-החלוצית ''תכלת-לבן" (בלאו-ווייס). אחר-כך היה חבר ב"התאחדות" (התנועה המקבילה בארצות הגולה ל"הפועל הצעיר" שבארץ) ובאיגוד העולמי של המכבי. פרסם מאמרים בעתון הוינאי "מורגנצייטונג" (בעריכת רוברט שטריקר ) והיה חבר מערכת העתון האידי "פאלקסשטימע" שיצא בבילסקו.