Volume 6

Page 2489

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בפובליציסטיקה ובלטריסטיקה בעתונות בארץ ובחו"ל: "דבר", "דבר השבוע", "אשמורת", "הארץ", "הבוקר", "מעריב", "ידיעות אחרונות", "חדשות אחרונות'', "במה", "החברה", "במחנה עלומים'', "La Terre Retrouvee(צרפת) he Zionist Review', (אנגליה), , The Zionist Newsletter(ישראל), ועוד. כתב חוברת למדריכי-נוער "חינוך והדרכה" (1939). ערך "דפי זכרון לרפאל אהרונוף ז"ל'' (1946). ערך והוציא בהוצאת "מסדה" ביחד עם הצייר יוסף שטרן את הספר "בגיוס מלא" (1950). השתתף בשנתון "מולדתי" בהוצאת הקהק"ל. משתתף קבוע בירחון הספרותי "מבואות". התקין חומר בכתב לעבודה חינוכית-צופית.

חתם בפסיבדונימים שונים: אליעזר בן-ירושלים, אליעזר אל-על, אליעזר המכבי, א. מכבי, א. נועם, א. מ., אל. מר., א. ב-י, בן י-ם, א., א"א, מגיג, חובב, חבר, מדריך קשיש, ועוד.

נשא לאשה את עליזה בת אהרן זליג ולנסקי (ראה כרך ה', עמוד 2328).

משה אלדרוטי

נולד בי"ב בסיון תרנ"ו (10.6.1896) בגאליפולי שבטורקיה האירופית לאביו ישעיהו ולאמו שרה בת מתתיהו.

בן שמונה עלה ארצה עם הוריו ב-1904. למד בביה"ס של אליאנס ואח"כ במקוה-ישראל. משגמר את לימודיו נתמנה מטעם השלטון הטורקי למפקח חקלאי ושרת בתפקיד זה עד סוף מלחמת העולם הראשונה.

ב-1920 נשא לאשה את צפורה בת יעקב סטראסלסקי.

כשיסד השלטון הבריטי בראשיתו בית-ספר לפושעים צעירים, מינה אותו לסגן המנהל ואח"כ למנהל. בתחילה היה המוסד בירושלים, מעורב לבני כל העדות, והחניכים היהודים היו בו כעשרה אחוזים מכלל חניכיו. משהועבר המוסד לתול-כרם עבר גם הוא לגור שם עם אשתו ושני בניו שנולדו כירושלים והם היו המשפחה היהודית היחידה בעיר בת 15 אלף התושבים

הערבים. התמסר לשפר את המידות של חניכיו מכל העדות ורובם נתחנכו לאזרחים הגונים. במהומות 1936 נמלטו אשתו ובניו בלבוש ערבי והגיעו לתל-אביב והוא נשאר בטול-כרם להגן על 40 החניכים היהודים והניס אותם לעכו תוך סיכון נפשו, וגם שם נקלע לסכנה וניצל בדרך נס. לדרישותיו התקיפות 'שגם הן סיכנו אותו, סוף-סוף נענה השלטון ופתח מוסד מיוחד במקור חיים שבירושלים לנערים יהודים, שמספרם גדל מ-40 ל-180, ואח"כ הועבר המוסד לראשון-לציון, והוא ניהלו שם שבע שנים. משגברה מלחמת הישוב בשלטון הבריטי העביר השלטון את החניכים היהודים למוסד שבבית-לחם ואילץ אף אותו לעבור עמהם, ושם נשאר עד פרוץ מלחמת השחרור.

בקרוב לשלושים שנות שרותו חינך כ-1050 נערים פושעים לאזרחים הגונים, וכמה מהם אף תופסים עמדות חשובות בשרותי הממשלה, בצבא ובמוסדות ציבוריים.

צאצאיו: שרה אשת סלומון (צ'ארלז) חרדון, ישעיהו ז"ל (נפל במלחמת השחרור, ראה עליו בכרך זה), צבי.

פרופ' יעקב נחום הלוי אפשטיין

נולד בכ"ד במרחשון תרל"ט (21,11.1878) בבריסק דליטא, פולין.

לאביו ר' חיים (גדול בתורה, סוחר, נצר לשושלת רבנים) ולאמו חיה שרה בת הרב ר' תנחום יוסף באגון ("בהגאון", רב בעיירה קוטילני, הסמוכה לבריסק).

עד גיל עשר למד בחדר ואח"כ מפי אביו, שהדריכו בשיטת הפשטות ההגיונית של הגר"א מוילנה. בשנתו ה-14 נתיתם מאביו ולמד שנתים בישיבת מיר ואח"כ המשיך ללמוד לבדו בבתי-מדרשות שבבריסק. התחיל מתעמק בתורתם של ראשונים ומחוסר ספרים של הראשונים בעירו נסע בתרס"ב לוילנה ושם מצא בספריתשטראשון הגדולה את מבוקשו וגם חכמים וסופרים להחליף דעות עמהם. תוך עוני ומחסור גמור שקד יומם ולילה על לימודיו ומחקריו ועל התכוננותו לבחינת-בגרות אכסטרנית.

באותה שנה פרסם ב"המליץ" את מחקרו הראשון על ר' ברוך מארץ יוון, מקדמוני התלמודיים בראשית ימי הבינים.

בתרס"ז נכנס לאוניברסיטת וינה ולמד שפות שמיות ופילולוגיה שמית.

בתרע"א עבר לאוניברסיטת ברן, שם היה חבר באגודת הסטודנטים החרדיים "תחכמוני" וקיבל פרס לימודים מאגודה של יהודים טובים בפראנקפורט לתמיכה בסטודנטים יהודים ממזרח אירופה הלומדים בארצות המערב. בחורף תרע"ג הוכתר לד''ר לפילוסופיה על חיבורו ששימש מבוא להוצאתו המדעית של "פירוש הגאונים לסדר טהרות". בקיץ תרע"ג עבר לברלין והתחיל לעסוק בהכנת מפעל חייו, הוא הספר "מבוא לנוסח המשנה'' שעבד בו שלושים ושלוש שנים עד שיצא בתש"ח בשני כרכים גדולים, וכן בעבודות מדעיות

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2489). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2489