Volume 6

Page 2493

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

- בעזרת אחיו של אייזיק רמבה . ששימש מזכיר המועצה העירונית של ההנהלה הציונית בורשה. השיגו את הרשיון ללגליזציה והקמת הסניפים וכו'. בשנת 1920 קידם את פניו של ולדימיר טיומקין (יו'ר הצה'ר העולמי) בשם "השחר". בכ' תמוז תרפ"ה נתמנה למפקד "השחר" בפלך ורשה והסביבה וקצין המפקדה הראשית. ב-1926 קיבל את פני מפקד בית'ר מריגה אהרון פרופס שהגיע לורשה לשם איחוד "השחר" עם בית'ר ריגה. ב-1926 הגיע זאב ז'בוטינסק י בפעם הראשונה לפולין וקיבל את פניו במשמר כבוד של נוער "השחר".

בסוף 1928 היה ממארגני הכינוס העולמי לבית'ר בורשה בהשתתפות זאב ז'בוטינסקי. באותו זמן נתמנה כמפקד ברית "הרצל" ו"תל-חי".

ב-1929 ממייסדי הלגיון ע''ש ברק יוסלביץ בשמשו כקצין הארגון שהיה קשור עם הצבא הפולני גדוד 21.

נשא לאשה את מרסה בת פסח גולדשטיין (מאוטבוצק).

בשנת 1930 השתתף בכינוס הלגיונרים של המרשל יוסף פילסודסקי שנערך בראדום. ובשנת 1932 בטרנוב. ביולי 1933 יצא לדרך, לא"י בלוית 4 חברים ונוסעים באוטו (רכוש אחד מהם) המגמא מרחק שבע מדינות, (168 ערים) ועוברים את ערי פולין ובדרכים הם נרגמים באבנים (הימים ימי מתיחות רצח ארלוזורוב ז''ל) ברומניה נתקבלו ע'י ד'ר שיבר נציג בית'ר - ובאשר היו לבושים מדי בית"ר ניסו פורעי פרו"פ קוזה לפגוע בהם (תלבושת צבאית היתה אסורה מטעם החוק הרומני) ועזבו את טשרנוביץ.

בשנת 1933 הגיע לארץ דרך סוריה ונאסר בחיפה ע'י הבריטים בעוון ארגון עליה בלתי ליגלית, ונשלח לכלא עכו. שם ישב שלושה ירחים, מעכו הועבר לכלא ביפו, במקום שנפגש עם האסירים: אברהם סטבסקי, ד"ר אבא אחימאיר וצבי רוזנבלט שנאשמו ברצח הד"ר חיים ארלוזורוב.

בשנת 1934 השתחרר מהכלא ביפו, בהשתדלותם של אבא אחימאיר, עקיבא ברון, מהנדס קולמן, ד'ר פרויליך, יצחק ילין, שפעלו מטעם נציבות בית'ר לשחרורו בערבות, ונתקבל כפקיד בפירמה יעקב בוטקובסקי וצבי סטרכילביץ בת"א.

בתקופה זו נכנס ראשו ורובו בפעילות בבית'ר והנהו ממארגני "ברית החייל" ומזכירה הכללי.

בשנת 1936 עבר לחיפה כמנהל בית מסחר לבנין של סטרכילביץ.

בשנים 1936-7 כשהתחיל גל המאסרים של מנהיגי הצה'ר, הוטל עליו הטיפול באסירים בעכו - מטעם סגן מפקד בית הסוהר בעכו מיסטר גרנט קיבל מינוי כמוכתר של האסירים ושימש כמקשר בין האסירים ומרכז התנועה, ובאותה שנה שימש בחיפה מפקד בית"ר ומנהל קרן "תל-חי".

ב-1939 נתבקש ע"י התנועה להרתם למפעלם ועוזב את חיפה ועובר לתל-אביב.

בשנת 1940 יחד עם מנחם ארבר מקימים את לשכת הגיוס לצבא הבריטי, מטעם הצ'ח (הסתדרות ציונית חדשה). בשנת 1941 מייצג את התנועה בוועד למען החייל.

בשנת 1938 נאסר בחיפה כתוצאה ממלשינות (בפעילותו כמוכתר של האסירים והדאגה האבהית וכו') ובכלא עכו טיפל באסיר שלמה בן-יוסף הי"ד הבית'רי והיהודי הראשון שעלה לגרדום, בליל השמורים האחרון בטרם עלותו לגרדום - עלה בידו להשיג רשיון מיוחד מסגן מפקד בית הסוהר ובלוית מנחם ארבר (נציב בית'ר) הקריאו בפניו את מכתבו ההסיטורי של ראש בית'ר זאב ז'בוטינסקי. היתה זו חויה גדולה, שלא תישכח מהם עד עולם.

בשנת 1944 נאסר ע'י הבריטים ונעצר ביפו, והועבר למאסר בלטרון לתקופת שלושה ירחים. שם שימש בהנהלת משק המטבח. בהשתדלותו של העו'ד מקס זליגמן שוחרר.

ב-1945 שימש כנציג התנועה בקרן "תל-חי" וכחבר ועדת המשפחות העצורים שדרשה מאמץ כספי קשה כשמצבם הכלכלי היה בכל רע - נוסף על דאגתם לבטחון אסירי ציון. שימש גם כנציג התנועה בוועד הארצי של השקל הציוני (אחרי ההחלטה להשתתף בקונגרסים הציוניים).

בשנת 1947 נאסר בלטרון לתקופת חודשיים. היה נציג התנועה "לאסירינו" בראשותו של שמחה אבן זהר.

ב-1948 בימי מלחמת העצמאות מילא תפקידים אחראיים בארגון צבאי לאומי (אצ'ל). קצין אחראי של החללים בימי שחרור יפו, יהודיה, רמלה, וכו'.

ב-1949 חבר המועצה הארצית של "חרות" (מיסדו של הארגון הצבאי הלאומי), חבר המועצה העולמית של בית"ר, קצין נציבות בית"ר, מנהל קרן "תל- חי", חבר במועצה הארצית של "חרות". מנהל הבנין והאינוונטר של "מצודת-זאב" ונציגה בוועדת השקל וחברת קדישא. הנו המשוגע לדבר אחד של התנועה - למן הפכים הקטנים עד לאדמיניסטרטור של הבית, והדאגה, בכל המשברים הכספיים והחיפושים למקורות כספיים. ארגן בקביעות תפילות בימים הנוראים ובמועדים "במצודת-זאב" שהפכו למסורת ומהווים תלפיות של התנועה הלאומית (כן הנהיג תפילות בכתלי בתי הסוהר בכל התקופות).

השקיע יגיעה רבה בהקמת "מצודת-זאב" יחד עם ישראל פלוטקין, הרמן סגל, ד"ר דוד בוקשפן, צבי בונפלד, יצחק ילין, משה יזרעאלי, מהנדס עמיעז (רויטמן), אריה לוריא וכו'.

כתב: "בנאש פשגלנד", "המשקיף", "חירות", עלוני בית''ר "ברית החייל" ועוד.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2493). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2493