Volume 6

Page 2525

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1927 נסע לארצות-הברית. שם המשיך לעבוד כרופא וגם עבר קורסים שונים וקבל תוארים: Fellow of the International College of Surgeon, Fellow of the American College of Cardiolog.

התמחה בעיקר ברפואה ומנתח ניתוחי-לב. בשנים האחרונות התפרסם מאד בעולם הרפואה בניתוחי הלב המיוחדים שלו, ולפי בקשות ארגוני רפואה וכו' הוא מרצה כמעט בכל שנה בארצות שונות על הניתוחים שלו על הלב.

היה פעיל ומראשי המארגנים בארצות-הברית את ה"עליה ב'" - עליה בלתי ליגלית לא"י בימי המנדט הבריטי בא"י. עשה רבות באוסף כספים למוסדות הלאומיים, וכן הרצה לטובת המגבית המאוחדת.

כתב וכותב מאמרים בעתונות הרפואה על התפתחות מדע הרפואה וניתוחי-הלב.

השפיע על האמריקאי-גרמני-נוצרי מר קירטצר לבקר בישראל, וכך קרבהו לתנועה הציונית ובנין הארץ. ע"י השפעה זו הקים את בית החרושת האמריקאי לנעלים בירושלים, את בית המלאכה לעבודות מיוחדות ועדינות של Bulovaבתל-אביב (ליד גשר יד-אליהו) ואת הבית שבמגרשי הגמנסיה הרצליה בתל-אביב. מסר לסולל-בונה את בנין שדות התעופה בתורכיה המוצאים לפועל בתמיכת ממשלת ארצות הברית.

הוזמן לצרפת, איטליה, בלגיה, ברזיל, ספרד, סלוודור ועוד להרצות על התפתחות מחלות וניתוחי הלב.

לפי שיטתו בניתוחי-לב החלו בבלגיה, צרפת, ארצות הברית וישראל לבצע ניתוחים אלו בהצלחה מרובה. ביצע בקיץ 1953 ניתוח לב בישראל.

הראשון אשר מצא את השיטה לריפוי פצעים בלתי נרפאים Fistola().

הראשון אשר עשה חקירות על Pancreas ועל מחלות המרה והיחידי אשר התנגד להוצאת המרה ומצא שיטה לניתוח המרה.

שיטתו לביצוע ניתוחי-לב רומטיים הולכת ומתקבלת ע"י גדולי הרפואה בעולם המאשרים לו זאת. במכתביהם.

בקונגרס של "אינטרנשיונל קולג' אוף סירג'נט'' בניו-יורק, אשר התקיים בספטמבר 1953, הרצה על התפתחות והוצאה לפועל של ניתוחי-הלב שלו.

בבית החולים הצבאי בתל-ליטוינסקי מבצעים בהצלחה את ניתוחיו בהתאם להוראותיו.

צאצאיו: אליהו, רנה .

משה יחיאל בר-און (בארון)

נולד בגורשקוביץ, פלך פיוטרקוב, פולין, בי"ד באייר תרנ"ו (מאי 1896).

לאביו נתן דוד ולאמו אסתר בת ברל הכהן אלטמאן.

אביו היה למדן וחסיד מפורסם בסביבה - מבני בניו של האדמו"ר בעל המופת הרבי ר'בר, "סבא קדישא . מראדושיץ" - ותורתו-אומנותו בהוראת גפ"ת לבחורים גדולים ובהרבצת תורה ברבים לבעלי בתים שבעיירה. לפני מלחמת העולם השניה הניח אחריו ככתב-יד חיבור

גדול בכמה כרכים "ילקוט דן" - ליקוטי פירושים ממפרשים ראשונים ואחרונים על התורה - ובימי השואה נפל הכתב לידי הנאצים.

נתחנך לתורה ולחסידות בבית הוריו, בחדר ובבית המדרש. רוב תורתו קיבל בישיבתו של ר' יחזקאל גאלשטוק , ראב"ד באינוולודז (רב ואדמו"ר באוסטרובצה, אחר כך מ"מ אביו האדמו"ר ר' חיים מאיר יחיאל זצ"ל), בשנים הסמוכות למלחמת העולם הראשונה.

בימי מלחמת העולם ההיא השתלם במדעים, בלימוד לשונות ובפדגוגיה והתחיל עוסק בהוראה עברית לקטנים ולגדולים. באותם הימים נכנס לעבודה ציבורית, ציונית-עברית, בעיירתו, כאחד מראשוני "צעירי המזרחי" בפולין.

בתרע"ז נשא לאשה את רחל בת משה אהרן שטיינ ברג וקבע מושבו בעיר פיוטרקוב.

שם יסד את בית-הספר העממי העברי "מזרחי" ושימש בו מורה ומנהל. אף היה ממייסדי "עבריה" חוג לדיבור עברי, להרצאות ולהצגות בעברית, וכן השתתף בקביעות במאמריו בשבועון הציוני בעיר "אונדזער צייטונג". באותו זמן שימש מזכיר אגודת המורים העברים בעיר שלא על מנת לקבל פרס.

בקיץ תרפ"ד עלה לארץ עם משפחתו ונשתקע בתל-אביב.

תחילה עבד כבנין, עד פתיחת שנת הלימודים החדשה אחרי חג הסוכות תרפ"ה ומיד נכנס לעבוד בהוראה - שנה אחת - בביה"ס כי''ח, יפו-תל-אביב. בתחילת תרפ"ו הוזמן להורות בבתיה"ס של מחלקת החינוך בפיקוח "המזרחי" ונשלח לעפולה (עיר יזרעאל בבנינה) לפתוח שם בית-ספר חדש. מאותה שנה ואילך שימש מורה ומנהל בבתי"ס בפיקוח "המזרחי" בעפולה, בכפר גדעון, בסג'רה, בתל-אביב, בפתח-תקוה ובבניברק. באותה תקופה פרסם ספורים ורשימות, מאמרי ביקורת וריפורטאז'ות ספרותיות ב"הארץ", ב"דבר", ב"הגה", ב"הד החינוך" וב"כל-נוע" (בעריכת פסח גינזבורג ז"ל), בשמו ובכינוייו.

בתרצ''ח, עם היווסד עתון "הצופה", נכנס לעבודה חלקית במערכת העתון כמתרגם ופרסם שם עשרות

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2525). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2525