Volume 6

Page 2544

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בצלמניתו ונחון בחוש מיוחד של "פוטו-ריפורטר" זריז, בטרם היות ידוע מקצוע כזה בארצנו, וידע לבחור את המראות הראויים להנצחה. בקשר לפעולתו זו נצטברו בארכיונו הרבה מכתבים של אישים התופסים מקום בהיסטוריה הישראלית והכללית, והרבה מצילומיו ומכתביו תרם לארכיון העבודה. ערנותו הצלמנית כמעט שהמיטה עליו שואה במלחמת-העולם הראשונה. כשצילם את העומדים בתור לקבלת מזון מאת "ועד העזרה האמריקאי" גער בו חסאן בק מפקד יפו. "סוסקין, אתה רוצה לשלוח לארצות האויב את צילומי המצוקה! אני אשלח אותך למשפט צבאי בדמשק באשמת בגידה!" אך בהשתדלות המהנדס וילבושביץ סלח לו חסאן בק ואח"כ היה מכבד אותו בידידותו ובעמידות-חנם לפני צלמניתו, להנציח את מראהו במדים ובתהלוכת חיילים בתקופת הגירוש מיפו נשאר בדרום הארץ, רשום בתור "פועל" בבית-החרושת לשמן שהיה אז בלוד (אבי ביתהחרושת "שמן" שבחיפה).

בתקופה מאוחרת יותר היה ממיסדי אגודת הצלמים ולאחר זמן יסד את המפעל הצינקוגרפי הראשון בתלאביב והשאיר את מלאכת הצילום לאחרים.

במלחמת העולם השניה שרת במשמר אזרחי ובהג"א בין טובי ה"בחורים" הקשישים.

צאצאיו: תמר, מרצה באוניברסיטה העברית על פדגוגיה רפואית מדריכה בבתי הספר לילדים מפגרים (אשת השופט המחוזי אליהו מני), רפאל (מנהל מפעל צינקוגרפיה).

אלי קורץ

נולדה בברלין ב-27 בינואר 1899. לאביה ר' זינדיל (סוחר סיטונאי, גבאי בית הכנסת ברחוב "איזער-שטרעסס" בברלין, שהיה ממיסדיו. היה יהודי למדן ויודע נגן, עבר גם לפני התיבה כחזן חובב) ולאמה יהודית בת ליב קרקהובר (ממשפחה אצילה, היתה פסנתרנית בעלת אסכולה וכן במשפחתם היו מוסיקאים וסופרים אנשי שם, ביניהם המנצח הנודע קורץ בגרמניה וכיום באמריקה, וכן אפרים קורץ, צ'ליסט עולמי באמריקה, והזמרת העולמית הסופרנו קולרטור זלמה קורץ מוינה שנפטרה, אחיה היחיד הוא הד"ר משה קורץ מחדרה, העסקן הותיק).

גדלה באוירה עברית, יהודית, מסורתית וציונית.

לביתם היו באים החזנים סירוטה, קופמן דסר ואמה היתה מלווה אותם בפסנתר.

גמרה בית-ספר בן 10 מחלקות, אח"כ השתלמה במדעים ובמוסיקה בקונסרבטוריון בהנהלת פרופ' מקס מודערן, השתלמה בפיתוח הקול אצל זמרת האופרה הממלכתית בברלין לולה ארטו דה-פדיליה (איטלקיה בעלת קול סופרנו קולרטור בעלת שם עולמי) והשתלמות אצל פרופ' דניאל לפיתוח הקול, לתורת המשחק והבמה.

בגיל 21 היה לה כבר קול סופרנו לירי קולרטורי

נפלא, והוזמנה לשיר בתיאטרון "גרועס שעוס שפיל האוז" בהנהלת סלעדק בברלין בכמה תפקידים במחזות של שטראוס, אופנבך, מילר וכו' (האולם שלהם הכיל 4000 מקומות). יצאו לה מוניטין בעתונות העולמית והוזמנה להשתתף כסוליסטית בתפקיד ראשי ב"קמראופרה" בהנהלת פרופ' דרעשר, רג'יסור האופרה הממלכתית בברלין, הציגו מחזות מאת: אופנבך, אדעם, גורדאני, מוצרט וכו'. אחרי כן הוזמנה להשתתף באופרה "רודולשטט" ושיחקה את התפקידים הראשיים באופרות: "טרויאטה", "מרטה", "החטיפה מההרמון", "פילדיו". מחוץ לתפקידיה כזמרת ראשית השתתפה גם כשחקנית מיצירות שקספיר, אח"כ הוזמנה לשיר באופרה הממלכתית בברלין בתפקידים באופרות: "פריישיץ" מאת וועבער, "דון זוען" למוצרט ו"פידליו" לביט הובן. כמו כן שחקה בבמות מיסודו של "רוטער" אופרטות קלסיות.

באותו זמן חלתה אמה ונאלצה להפסיק הופעותיה ולטפל בה, וכאשר נפטרה חלה אביה מעגמת נפש, ובשנת 1930 הביאה את אביה לחדרה אצל אחיה ד"ר קורץ וב-1930, עם בואה לארץ, נתנה שורת קונצרטים בארץ.

הקונצרט הראשון נערך באולם מוגרבי בתל-אביב, והעתונות: "הארץ" ו"דאר היום" הקדישו לה שורות הערכה והוזמנה ל-20 קונצרטים בערי הארץ והמושבות. אחרי שהותה בארץ שלושה חדשים חזרה לגרמניה לסיים את הופעותיה שהיתה קשורה בחוזים עם במות האופרה.

ב-1931 עזבה את ברלין ועלתה ארצה והשתקעה בתל-אביב. הוזמנה ע"י משה הופנקו , מנהל הקונסרבטוריון "שולמית" לשמש כמורה במוסדו לפיתוח הקול, וזה 17 שנה היא ממשיכה לעבוד במוסד. כמו כן פתחה סטודיו פרטי לפיתוח הקול והדריכה הרבה זמרים וזמרות בפרקי שירה קלאסית, אופרות ופרקי שירה עברית, ועל הכל - פיתוח הקול.

בין החניכים שלה נמנים: הזמרת אטיל זוסמן (סופרנו לירי שקבלה פרס בג'נבה ופריז), הזמרת יוליה סטוצ'בסקי, הזמרת נורה גולדוסר, הזמרת שרה יערי.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2544). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2544