Volume 6

Page 2545

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מיום בואה ארצה הוזמנה ע"י "המטאטא" להשתתף באופרטה "ארץ החיוכים" מאת לעהר , השתתפה כסוליסטית באורטוריה "בריאת העולם" מאת היידן בניצוחו של פורדאוס בן צימי וכן השתתפה ב"קמר-אופרה" של בנו פרנקל במחזות: "חטיפה מן ההרמון" למוצרט (באותה הצגה השתתף גם הזמר אריה מגידו) .

שנתיים בטרם שנפתחה תחנת השידור של הרדיו בירושלים "קול ירושלים" נעשה נסיון בת"א לשדר ברדיו בחגיגות העדלידע בסורים בת"א פרקי שירה עממית, מביתו של הזמר יוסף גולנד, והיא שרה אז יחד עם גולנד תכנית לפורים ששודרה דרך הרדיו. עם פתיחת הרדיו הירושלמי הוזמנה להשתתף בתכנית הראשונה. באותו לילה שרה בפעם הראשונה יחד עם הזמר חיים ויינברג, ומאז השתתפה בעשרות שידורים ברדיו בלוית התזמורת של האולפן בניצוחם של קרל סלומון ושלזינגר וגם במאורעות 1936 כאשר מכל הר וגבעה ארב מרצח,נסעה תמיד לירושלים בסכנות דרכים לשורת קונצרטים מטעם ועדת התרבות של ההסתדרות.

בשנים 1938, 1940, 1941 ו-1947 הציגה בתל-אביב את האופרה "הנזל וגרטיל" מאת הומפרדינק ברג'יסורה שלה והיתה הזמרת בתפקיד הראשי עם חבר תלמידיה ותלמידותיה המשתתפים. במשך הזמן נערכו קונצרטים מהסטודיה שלה בשנים 1940-41 והשתתפה כסוליסטית בקונצרטים עם התזמורת הסימפונית מיסודו של הוברמן, יחד עם הפסנתרנית פנינה זלצמן .

בשנות מלחמת העולם השניה נתנה 50 קונצרטים במחנות הצבא הבריטי והאוסטרלי בלוית התזמורת הסימפונית הא"י.

הדריכה עשרות זמרים וזמרות, ללמדם פרק בשיר ובפיתוח הקול, ולרבים שלא על מנת לקבל פרס (וגם עזרה ודאגה לכלכלתם).

כמו כן דאגה להרבה אמנים מחו"ל שעלו ארצה עד שהסתדרו והכינה גם סמינריון מקיבוצי הפועלים בהדרכה בדיקלמציה וכו', וכך היא מקדישה כוחותיה להפצת השיר והזמרה בארץ.

ד"ר קופל שוארץ

נולד בטבת תרמ"ט (7 בינואר 1889) בעיר בוליחוב, קהילה חשובה במזרח גליציה, הנודעת בקורות יהודי פולין (ר' בר בולחובר), ובדורות האחרונים היתה מרכז תעשיה יהודי (בורסקאות) ועברו בה גלי-השכלה הן בכיוונה האסימילאטורי (נחמיה לנדס), הן בכיוונה העברי (רישומו של שלמה רובין), וטובי בניה נמשכו לתנועה הלאומית, הן בגלגול של תנועת "אהבת ציון" הן בגלגול הציוני.

לאביו ר' צבי (הרמן) (בן תורה, היה מראשוני הציונים בעירו, בעל בית חרושת ליציקת ברזל, פעל בשדה הציונות כל ימיו כעסקן ציוני בוינה) ולאמו רייזל בת ר' אפרים פישל פיפס.

קופל, כדרך האינטליגנציה היהודית בימים ההם, עבר

בהשפעת-הכפל של חינוך על דרך המסורת-מבית - למד בחדרים, ועל דרך הלימוד בבתי-ספר מחוץ - למד בגימנסיה פולנית, תחילה בסטרי שנודעה בכמה מחשובי הציונים והסופרים (אפרים פריש, צבי זיזנדרוק) ובלבוב, מרכז ההתעוררות הלאומית-ציונית הצעירה. הוא המשיך לימודים בעניני היהדות והספרות העברית, בין בהוראת מורים פרטיים (בכללם הסופר ג. שופמן ), בין בלימוד עצמי, שבו נעשה לימים מורה דרך לתנועה שלימה, תנועת הסטודנטים, שקנו להם באגודות סתר ציוניות ידיעות נאותות בתרבות ישראל ותולדותיו ודרך תחיתו. עד מהרה בלט בקרב התנועה הזאת בכחו הרב בתעמולה והסברה והיה מטובי המרצים באגודות תלמידי הגימנסיה "השחר" ו"פרחי ציון", הן בעיר מושבו והן בערים אחרות. בקיאותו וכוח ניתוחו עמדו לו להיות ממשכילי הרבים גם בעל פה - הרצאות, ויכוחים, גם בכתב - שורה של מאמרים ביחוד בבקורת חזיונות בספרות העברית ובעתונות היהודית והציונית ודרכו בכתיבה בשנינות ובהירות כאחת.

היה מראשי התנועה "צעירי ציון", שמטרתה היתה להקנות תודעה לאומית ועברית לנוער היהודי הרציני, וחשיבותה גדלה ביחוד עם התגברות התנועה הציונית לצד העשייה העסקנית החיצונית. תנועה זו, שניזונה ממסורת פעולתו של שלמה שילר, היתה בגליציה ביתהיוצר של תנועת הנוער החלוצית והיא גם שהעמידה לה את חבורת מנהיגיה הראשונים, כשם שהיא ביתהיוצר של מפלגת העבודה הציונית לאורה של ארץישראל כממשות יוצרת. קופל שוארץ, הפועל והמפעיל בתנועה זו, היה מנושאי העבריות שבה: השתתף בירחון העברי "סנונית", שנשמעה בו בת-קול חיה של תנועת התנערות צעירה (כמשתתפו הקבוע היה ג. שופמן וכן נתפרסמו בו דבריהם של א. ברש, א. צ. גרינברג, צבי דיזנדרוק, שהיו בראשית צעדיהם בספרות, וכן דבריהם של חוקרים ועסקנים שיצא להם אחר כך מוניטין), פירסם מאמרים ורשימות, ביחוד בבקורת הספרות, בירחון הפולני המשובח של הנוער הציוני "מוריה" ושנים אחדות היה גם עורכו (בין עורכי הירחון הזה היה גם יעקב טהון).

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2545). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2545