Volume 6

Page 2548

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צאצאיו: פרידל אשת ברל פוזזינסקי מבריסק, יצחק צבי (ממנהלי אנגלו-פלשתינה בנק בע"מ, תל-אביב. ראה כרך א', עמוד 496), אלכסנדר זיסקינד, רחל אשת מרקוזה, פייגה אשת משה רבינוביץ (ראה כרך ד', עמוד 2011).

דב בן-עמי (לרמן)

נולד לאכווה (רוסיה), י"ז טבת תרנ"ז (1896).

לאביו מתתיהו ולאמו רשי בת ישראל בריקמן.

קיבל חינוך מסורתי וכללי.

היה פעיל בארגונים ציוניים בחו"ל.

ב-1919 נשא לאשה את דבורה בת צבי וילדבסקי.

בשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ.

החל לעבוד בפקיד במחלקת העליה של הסוכנות היהודית לא"י בירושלים (15.5.1925).

טיפל בעליה מכל הסוגים. לקח חלק פעיל בחיסול מחנות פליטי יהודים - במחנות, "מאוריציוס", "קפריסין", "איטליה" ו"עדן" (יהודי תימן) וכו'.

היה חבר פעיל בהגנה משנת 1926.

ב-15.5.1948 עבר לשרות מדינת ישראל, בשרותי עליה והתאזרחות בפקידות העליונה.

צאצאיו: אליעזר (חבר ההגנה, עמד בפני משפט צבאי מליל וינגייט, והשתתף במלחמת השחרור), נח (סגן אלוף), צעירה אשת דוד סירקיס (חברת ההגנה, השתתפה במלחמת השחרור).

שלמה לביא (לבקוביץ)

נולד בפלונסק (רוסיה), בחנוכה תרמ"ג (1882).

לאביו יקותיאל קופמן לבקוביץ (בר-אורין, מחסידי גור, עסק קצת במסחר ובכריתת ומכירת יערות של אחרים) ולאמו שרה לבית בלכמן.

סבו (אבי אביו) היה חיט עני.

קיבל חינוך מסורתי בבית מדרש בפלונסק. למד קצת פולנית ורוסית.

בגיל צעיר היה עליו לעזור לפרנסת הבית. עבד במאפית הסבא והסבתא.

היה חבר באיגון ''עזרא" יחד עם דוד בן-גוריון בן עירו. כינס את ילדי העוני, את השוליות והיתומים שגדלו ללא תורה וחינוך, ולימד אותם תנ"ך ועברית כשפה חיה - עברית בעברית.

בא' תמוז תרס"ה (4.7.1905) עלה לארץ ועבד בתור פועל בפרדס בפתח-תקוה.

באותה שנה השתתף בפגישה של תשעה חברים, שבה דנו על יסוד הסתדרות פועלים.

עבד כמסיק בבית החרושת לשמן של חברת "עתיד" ב"בית עריפה" (בין לוד ובן שמן) והצטיין בעבודתו זו ובכל עבודה שקבל עליו.

כשהמהנדס נחום וילבושביץ (ראה כרך ב', עמוד 950)) וחברת "עתיד" החליטו לייסד בית חרושת שני בחיפה, עבר גם הוא לשם (ביח"ר זה נפתח אח"כ וידוע בשם ביהח"ר לשמן "שמן" בחיפה) ועבד בהסקת התנור בפחמים.

כשחברי הקבוצה ב"חולדה "עברו ל"באר טוביה" (קסטינה) לפי הצעתו של ד"ר ארתור רופין (ראה בכרך זה), לאחר שאחדים מאכריה עזבוה ונסעו לאוסטרליה, עברה הנהלת החווה ב"חולדה" לידי לביא .

כעבור שנה עבר ל"סג'רה''.

בסג'רה נטע כרם באדמת טרשים והשקיע הרבה עבודה בסיקול האבנים הגדולות. שם עבד יחד עם דוד בן-גוריון ועוד.

כשנוסד "השומר" (תרס''ח) ע"י חברי "פועלי ציון" השתתף גם הוא ביסודו - כחבר "הפועל הצעיר".

היה שומר בגליל וביבנאל וב-1910,"כאשר "השומר" קבל את השמירה בחדרה, עבר לשם ואח"כ ברחובות. זמן מה היה בקבוצת כנרת וייבש שם את הביצות.

הוגה רעיון הקבוצה הגדולה וממיסדי "עין-חרוד" בשנת העליה (ב-י"ח אלול תרפ"א). חיבר תכנית רבת היקף על התישבות בממדים רחבים שנתפרסמה בשם "הקבוצה הגדולה". המסתפקת בהכרת האנשים בחיי הקבוצה, בלי בחירת מעולים אלא כל הרוצה לחיות חיי קבוצה יבוא ויצטרף. רעיון זה שהיה בו אז משום אפיקורסות לגבי הקבוצה הקיימת (בניגוד לאידיאולוגיה של קבוצת דגניה, ויוסף בוסל בראשה, אשר התרפקה

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2548). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2548