Volume 6

Page 2549

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

על בחירי אישיה, שהיו קשורים בחברות וידידות אישית כבני משפחה טובה - הלכה שנתקדשה בלבבות). הצעתו הלמה את חסידי הקבוצה והם התקוממו נגד הרעיון ומחוללי. לביא קם למלחמה נגד הקבוצה הקיימת המתרפקת ומסתפקת בבחירת מעטים ונגד רעיון מושב העובדים שהופיע אותה שעה מעטו של אליעזר יפה ושבה נפשות בין טובי חברי הקבוצות. שתי התכניות, על "הקבוצה הגדולה" (של לביא) ועל "מושב עובדים" (של אליעזר יפה) צפו להתגשמותן.

עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר התקוה לעליית יהודי רוסיה עלתה על הפרק, היה צורך להכין לעולים אפשרויות קליטה והשתרשות בהתישבות. לביא העלה את תכניתו החובקת זרועות עולם בקנאות ובהתלהבות. כארי מסובכו יצא להילחם נגד תכניתו של אליעזר יפה (ראה כרך א', עמוד 395) על מושבי העובדים ונגד הקבוצה הקיימת המשפחתית, מיסודה של דגניה (יוסף בוסל, ראה כרך ד', עמוד 1833). במאמרים ונאומים רבים הסתער לביא בכוח רב על כל מטיל ספק בהגשמת תכניתו, האומרת ליצור בתוך הקבוצות כל מצרך מצרכי האדם, משרוך נעל ועד מכונה וטרקטור. תכניתו הלהיבה אלפי פועלים עולים חדשים ופועלים ותיקים, שנתנו את ידם להגשמה. תכניתו כבשה את המפלגה החדשה - מפלגת "אחדות העבודה", שנוצרה בימים ההם (איחוד בין הפועל הצעיר ופועלי ציון, תר"פ), אותה ואת אישיה. תקוות הדור להתחדשות בתכנית התישבותית גדולה, תכנית סוציאליסטית של חיי קומונה, השוללת רכוש פרטי והמאפשרת כיבוש קרקע ועבודה להמונים - מצאה את מסגרתה בתכניתו של לביא.

בועידת "אחדות העבודה" ב"עין-חרוד" בשנת תרפ"ד הוצגה תכניתו בהתלהבות והתרוממות רוח כתכנית ההתישבות היחידה ליישובה של הארץ. כל אישי המפלגה תמכו בה כיחידה ואין בלתה. לביא ומעריציו ראו בה - בתכנית, את האפשרות להגשמה סוציאליסטית בפועל: חיי קומונה, רמת חיים גבוהה, אחוות אדם ורעות.

בשנת 1922 נשא לאשה את רחל זיסלה, נולדה תשרי תרנ"ט (נפטרה בעין חרוד, ט"ז חשון תרצ"א). היתה בעלת שאר-רוח ותרבות עמוקה.

כל השוני בין הקבוצה לקיבוץ, המעבר ממעטים לרבים בחיי הקומונה, החריגה מגבולות החקלאות לייצור גם בתעשיה ומלאכה, כל ההתפתחות הזאת, מקורה ברעיון המהפכני של לביא בתכניתו על "הקבוצה הגדולה", שנכתבה ונדפסה בשנות 1917-1918.

בקונגרס הציוני הי"ב (קרלסבד, אלול תרפ"א) לחם בעזרת אישי "אחדות העבודה" וההסתדרות החקלאית להשגת התקציב לראשית עליית "גדוד העבודה" על אדמת "עין חרוד". זכה לראות משק גדול רב ענפים, עם בתי מלאכה משלו, המפרנס משפחות מסועפות. בנים ובנות נישאו ודור שלישי עלה - נכדים רבים, על אדמת עין חרוד - יצירתו הגדולה. (בשנים האחרונות עברו על רעיונו, הקבוצה הגדולה

כמה פילוגים (בין מפא"י ומפ"ם). ידידים מאתמול הפכו לשונאים, סועדים בחדר אוכל מחולק לשנים, מחנכים את ילדיהם בשני בתי ספר נפרדים, עורכים חגיגות בנפרד ועומדים בפני חלוקה של המשק כולו).

הוא אינו סובל את הייעור ונלחם בנטיעת יערות בהרים במקום שיכשירו את הקרקע לצרכי חקלאות. הוא טוען, שיש לנו מעט קרקע והמעט שישנו צריך לנצל להתיישבות.

רק מעטים מבני העליה השניה זכו כמוהו לעבוד את האדמה כל חמשים שנות חייהם בארץ.תמיד הוא מגשים בפועל, בהכרה ובאהבה את אשר הטיל על עצמו. לעולם לא התאונן. טוב לו גם במצבים קשים. אינו נח ואינו מתיאש. מעמיק חשוב ואינו נרתע מפני קשיים. חבר ותיק ופעיל בהגנה. התגייס לצבא הבריטי בפלוגות הובלה כנהג - במלחמת העולם השניה (והוא קרוב לבן ששים) במדבר המערבי ובחזית איטליה.

נבחר לחבר הכנסת הראשונה והשניה. בדיוני הכנסת הוא פעיל בויכוחים עם יריבים. עיקר זעמו מופנה בכנסת כלפי אנשי מק"י וסיעת השמאל. שנאתו לקומוניסטים אינו יודעת רסן.

היה ציר הקונגרסים הציוניים: י"ז, י"ט, כ"א.

הוא חבר הכנסת הראשון שדרש מועדת הכנסת "לעניני חסינות חברי הכנסת": לבטל חסינותו באופן זמני כדי שהמשטרה תוכל להעמידו לדין באשמת דריסת אדם בשגגה, בנהגו במכונית פרטית. בקשתו נתמלאה. הועמד לדין ונקנס קנס סמלי.

כתב בעתונים: "העולם", "הפועל הצעיר", "קונטרס", "דבר", "בטרם", "הדור", "העתיד" וכו'.

בהוצאת הועד הפועל של ההסתדרות (ע"י "עם עובד") הוציא ספר: "יום אחד", "מגילתי בעין חרוד" (הוצאת "עם עובד", תש"ז), "עליתו של שלום ליש" (רק פרקים מעטים, תיאור בקטעי רומן אוטוביאוגרפי), "זמוני חיים" (הוצאת מ. ניומן), "כתבים נבחרים" (הוצאת "עם עובד", בעריכת ברל כצנלסון, תש"ד), חוברת "תורת הקבוצה" (תשי"ג).

הסיפור "שלום ליש" נמסר להוצאת הספרים "עינות" של מפא"י, המחבר מפקפק עדיין אם להוציאו לאור טרם שיכין חלק ב'.

צאצאיו: ירובעל (נפל במלחמת השחרור ב"מעלה הגלבוע"), אילנה (חקלאית), הלל (נפל במלחמת השחרור בנגב).

אלכסנדר נורדשטיין

נולד בטאגאנרוג, קאוקאז, רוסיה, בטבת תר"מ (12.12.1879).

לאביו שמשון .

למד בחדרים ובבי"ס עממי ואח"כ למד מלאכת שען ועסק בה.

נשא לאשה את חנה בת אברהם שמעון לזרוב.

כשהגיעה אליו השמועה על הציונות דיבק בה בכל נפשו ופעל למענה ברכישת נפשות ואיסוף כספים בין

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2549). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2549