Volume 6

Page 2565

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שביקר בארץ שנית (אחיו הוא ר' משה אפרים אפרתי, ששימש בתור רב צבאי בגדוד העברי הראשון ליהודה במלחמה העולמית הראשונה - ראה כרך ג', עמוד 1399, תושב נס-ציונה),

חיבר כמה יצירות חזניות, ביניהן "סדר תפילת ליל שבת לילדים", מנגינות וששה עשר שירי ח. נ. ביאליק ועוד.

כתב את ה"אנתלוגיה החזנית ב-4 כרכים, המכילים מבחר הנגינה וההרצטטיבים של יצירות החזנות מכל הדורות.

חבר גם כמה יצירות מוסיקליות לפסנתר ולתזמורת וכן סואיטה תנ"כית למקהלה - לכבוד "יובל ירושלים" - למלאות לה שלושת אלפים שנה כבירת ישראל.

בי"ב אייר תשי"ג הוחג בהיכל "בית מרדכי", למלאות 25 שנה - שנות שירותו בתור ש"ץ בהיכל.

צאצאיו: חיה אשת יצחק קופרמן, אברהם ציון (עבד בתור מהנדס בשכלול נמל חיפה מ-1949 עד 1952).

חיים אבשלום (פרידמן)

נולד בז' בניסן תר"ן (1890) בפטריקוב שבפלך מינסק (רוסיה הלבנה) לאביו משה (סוחר, עסקן צבורי ובעל צדקה וחסד, מחסידי צ'רנוביל, מצאצאי הרב מווילדניק) ולאמו פעיה (פועה) בת חיים גוטמן (נודעה גם היא כשוקדת על מעשי צדקה וחסד). נתיתם מאמו בילדותו (בעיירה נקרא גם על שם אמו "חיים פעייס") ואביו התמסר לתת לו חינוך טוב בחדרים של טובי המלמדים, ולפני שנסע ללמוד בגיל 12 בישיבת פודוברינקה אסף אביו את כל מלמדיו וקרובים וידידים ועשה להם משתה. משם עבר אח"כ ללמוד ב"קיבוץ" שבביתהמדרש האוסטרובי בסלוצק (ישיבה מסוג בעלי המוסר, שלמדו בה כ-300 בחורים), ובעקב שקידתו וכשרונו בלימודים מילדותו ניבאו לו, שעתיד להיות רב גדול בישראל. אך משנטה להשכלה כללית עזב את הישיבה עבד בתור מורה בתחנת קובצביצ'י שליד פטריקוב והתכונן לבחינות אכסטרניות בגימנסיה, ואח"כ היה מורה גם במקומות אחרים. חסך כספים והמשיך בלימודיו הפרטיים בוילנה (ב-1906) ובסלוצק (ב-1907). עמד לבחינות בארבע מחלקות הגימנסיה והצליח. נפסל בבדיקה לשרות בצבא וב-1911 נכנס ללמוד בסמינר למורים בגרודנה ("הקורסים הפדגוגיים" של "חברת מפיצי ההשכלה", בהנהלת אהרן כהנשטאם וד"ר טשרנו ) והוסמך בתור מורה, ואח"כ עבד בהוראה בבתי-ספר מסוג "תרבות" בנובו-אלכסנדריה (פולאווי) ושדליץ שבפולין ובמוזיר.

מגיל 16 היה פעיל בתנועת הנוער "התחיה", שהיתה קרובה במגמתה לתנועת פועלי ציון, ובעונת החופשות מלימודים ומהוראה היה חוזר לעירו והשתתף ביסוד ובפעולה של חוגי-נוער ציוניים ("צעירי ציון"), ארגן להקת חובבים מצעירי המקום והיה הרוח החיה בה כמארגן, במאי ושחקן בהצגות מחזות עממיים באידית, ובקיץ 1914 ביקר בארץ בסיור מיוחד לסטודנטים

ולמורי עברית מרוסיה ומפולין, וכשחזר הביתה וסיפר על חויותיו בארץ נסך מהתפעלותו על כל שומעיו והצליח לעורר ברבים את התשוקה לעלות ארצה.

התלקחות מלחמת העולם הקפיאה את התשוקה הזאת לימים שקטים שיבואו אחרי המלחמה, אך הוא עצמו לא הסכים להמתין. הסתכן ועבר את קו החזית בפולסיה לשטח הכיבוש האוסטרי, כדי להמשיך משם את דרכו חזרה לארץ-ישראל. נתפס ושוחרר בתור פליט ולימד ספרות עברית ותולדות ישראל בגימנסיות עבריות בלובלין ובפולצק ופעל בתנועה הציונית. ב-1918 חזר לרוסיה והיה פעיל באגף הסוציאליסטי של "צעירי ציון". נתקבל למורה בבית-ססר "תרבות" בסבאסטופול שבקרים. שם פעל יחד עם יוסף טרומפלדור ב"החלוץ" ושימש בתפקיד איש-אימונים ומקשר בין התנועה ובין הקונסול הבריטי שבסבאסטופול ולפי המלצותיו היה הקונסול נותן לחלוצים אשרות-מעבר לאיסטנבול, על מנת שיקבלו שם אשרות כניסה לארץ, ומזמן לזמן פרסם מאמרים בעיתון "וופריוד" שיצא שם ברוסית.

בסוף 1919 עלה לארץ באניה "רוסלאן", שהביאה את ראשוני העולים מרוסיה אחרי מלחמת העולם, והתחיל לעבוד בסלילת כביש טבריה-מגדל. ב-1920 נשא לאשה את אסתר בת חנוך שמעונוביץ מוילנה. הצטרפו למיסדי עין-חרוד והיו מראשוני מתנחליה. השתתף כציר בועידת היסוד של הסתדרות העובדים בחיפה. ב-1922 עבר לתל-אביב ועבד כפועל בנין. נמנה בין מיסדי הסתדרות הנוער העובד ועבד כמורה בשיעורי-הערב הראשונים שלה. משנפתח בית חינוך לילדי עובדים עבד בו שנים אחדות בתור מורה, עד שנקרא לנהל את פעולות התרבות של מועצת פועלי תל-אביב -יפו.

בפעולתו זו בשנות השלשים והארבעים עיצב את דמות העבודה התרבותית בצבור הפועלים בעיר, הפרה ופיתח אותה ביזמה מתחדשת בתמידות ובכושר ובמסירות בביצוע, ועשה אותה למופת ולציון כיוון ודרך לפעולות התרבות של מועצות הפועלים ביתר המקומות בארץ. הוא יזם והנהיג הרצאות לפועלים בהפסקות צהרים במקומות-עבודה, הרצאות בשכונות בערבים, סמינריון וקורסים שונים. ארגן הרצאות וסיורים לפו

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2565). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2565