Volume 6

Page 2576

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(ע"י סירות שטוחות) והגיעו להישגים בינלאומיים. אחרי נסיון של שנים - בהכירם את הגלים והזרמים בימה של תל-אביב בבל התקופות והגיעו לשיא של הצלה. מדינת ישראל משמשת כיום כדוגמא לדרגה הגבוהה בעולם.

מ- 1932-33 היה מורה לשחיה ולהתעמלות לתלמידי כפר בן-שמן והגמנסיה "הרצליה" בעונת הקיטנות בקיץ.

יחד עם חברו אמיל אבנרי הצילו עד היום כ2000 איש מטביעה, ביניהם חילים בריטיים וכו'.

בשנת 1952 פתחו שניהם - אולפן לתרבות הגוף, התעמלות, זיאו זיטשו ע"י הטכניקה החדישה ביותר של המדע הרפואי עם כל הסידורים החדישים בעולם (עבר קורס מיוחד לרפוי האסטמה), לרפוי קצרת. הם גם הממונים על ההצלה בחופה העירוני של הרצליה.

כתב ב"דבר" על הצלה ימית ועל דייג.

בנו: שלום.

משה אליהו הרשקוביץ

נולד בחרסון (רוסיה) בשנת תר"כ (1860). לאביו זאב .

קבל חנוך מסורתי באודיסה. היה פעיל בחובבי ציון בעירו.

בשנת תרמ"ד (1884) עלה לארץ, ועבד בתור פועל חקלאי במקוה ישראל. התודע אל 11 החלוצים, שעתידם היו להיות מיסדי המושבה "מזכרת בתיה" (עקרון. ראה כרך א', עמוד 403) . ביחוד התקשר לחיים משה פרס (ראה כרך א', עמוד 406).

ביום היה עובד במקוה ישראל ובערבים היה חוזר. גם בלילות גשמים - למושבה עקרון (בלי הפסקה). באין מטות מיותרות במושבה, היה לן במטה אחת עם חבריו. בערב אחד הופיע המפקח מפקידי הבארון לבקר בחדרי השינה, ומצא "מסתנן" - שלא כחוק...

הדבר נעשה בלי נטילת רשות מההנהלה הראשית, והדבר הרגיז את "המפקח". משה אליהו מיהר להתנצל, שהגשם גרם לכך, ואז נסלח לו...

נשא לאשה את חוה בת שמואל גרונם לובמן (אחותה של רבקה, אשת אברהם דב חביב-לובמן (ראה כרך א', עמוד 342).

כאשר חלה העליה לעקרון נספחו: הוא, גיסו לובמן (הנ"ל) ועוד שלשה למתישבים בעקרון (בז' חשון תרמ"ד).

כאשר הגיעו שמועות אשר הביאו את דבת הארץ לרעה - ברוסיה, בפרט על דבר ההתנגשויות בין בני עקרון ופקידי הבארון, התחילו בני משפחתו ממטירים עליו מכתבים בדרישה שיחזור לעירו ולמשפחתו, תשובתו היתה לכל טענותיהם - קצרה ופשוטה: "אני אעבוד בעקרון ב"פיוש" (טוריה, מעדר) ואכרוך לחמי בבצל ירוק, ואת הארץ לא אעזוב לעולם.

יחד עם רעיתו חי את חיי חלוצותו במושבה הקטנה. את קנם בנו בקצהו המערבי של המחסן הארוך ששימש בית מגורים לכל ראשוני המושבה - (שבהסואת "אורוה" לבקר נבנה - לשמוש בית מגורים, אסור היה אז - בימי ממשלת תורכיה לבנות בתים...) ויחד עם כל מיסדיה של המושבה עבר את כל תלאות החלוציות והבנין.

נפטר בלא עת, כתוצאה מהמצב הרפואי המשובש בימים ההם. בעבדו בשדה ובשתותו לצמאונו מים מן הכד, בלע עלוקה (מהעלוקות שהיו שורצות במים העכורים). הועבר באחור זמן לבית החולים המרכזי הזעיר בראשון לציון, אך העלוקה הספיקה למצוץ את דמו, ואגב התנפחותה מרוב הדמים שמצצה, נחנק והוציא את נשמתו ביום י"ג כסלו תרנ"ה (1894) ונקבר בראשון לציון.

צאצאיו: ישראל (ראה בכרך זה), מושה (הבת שנולדה אחרי מותו) אשת נחום כספי.

רעיתו המשיכה בהנהלת המשק ושתפה פעולה עם מיסדי המושבה בסבלות היסוד והבנין (נפטרה בראשון לציון, י"ח סיון תר"פ).

מרדכי טופל

נולד באוסטרוביץ (פולין) בפורים תרפ''ז (19.3.1927).

לאביו דוד (בית מסחר לספרים וסוכנות לעתונים) ולאמו בתיה בת אליעזר ווארטמן (ממשפחה מיוחסת, נכד הרב מאוסטרובצי קעלסצקי, מגזע ש"ך).

ב-1935 עלה לארץ עם משפחתו.

קיבל חינוך מסורתי וכללי בביה"ס תחכמוני בתלאביב.

הצטרף לשורות המחתרת "אצ"ל".

בביה"ס ביאליק המשיך בלמודיו, ועשה נפשות רבות מבין התלמידים לשורות האצ"ל. רבים מאלה

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2576). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2576