Volume 6

Page 2596

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השפיע על ההנהלה הממשלתית להקים קוי-טלפונים מכנרת ליבניאל. הקו הטלפוני לשער הגולן (שבין צמח לאל-חאמי), אף שלא היו לישובים היהודים תקציבים לשלם דמי סדורי הרשת במרחקים גדולים.

בימי המאורעות. עקב וגלה שיחות רשמיות (בין הצבא, המשטרה והממשלה האזרחית), שיחות בין מנהיגי הערבים והכנופיות, והיה מוסר את הידיעות למפקדי ההגנה, וע"י זה הציל את הישוב במקרים רבים מפרעות והתקפות.

לזכותו: פעולותיו המרובות נגד אנשי הכנופיות הערביות, ע"י קשריו הטובים עם הערבים בסביבה. עבד קשה בתקוני עמודי הטלפונים שעוקמו, נשברו או נגנבו ע"י הכנופיות במטרה להפסיק את הקשר הטלפוני בין הישובים העברים וכו'.

עזר לגואלי הקרקעות (חנקין, נחמני והישובים) בקשריו הרבים עם השכנים הערבים.

הצליח לאסוף ציוד רב בשעת גרוש הגרמנים מסוריה וכו', בשעת פלישתם ובריחתם מסוריה והלבנון.

סידר תחבורה תלפונית צבאית בימי פלישת הגרמנים לעירק וסוריה.

פעל בחפושים אחרי הקצין משה ליזרוביץ ומשפחתו שנחטפו ע"י הכנופיות מביתם בעתליט, ועזר להחזיר את הילדים, אחרי שהוריהם נרצחו (ראה בכרך זה). וכן לקח חלק פעיל בגלוי שוד ורצח בגליל והסביבה.

מנהלו האנגלי שעקב אחרי עזרתו לישוב פטר אותו מתפקידו בספטמבר 1947, בגלל פעולתו בשדה בטחון הישוב, בכדי להפטר ממנו...

אחרי הקמת המדינה קפחו אותו, אף שמנהיגים ועסקנים רבים מהישוב העידו על פעולותיו הרבות לטובת הישוב, והוחזר לתפקיד קטן שאינו הולם אותו. והכל שואלים - הזהו הגמול?

צאצאיו: רבקה אשת עמנואל בר (נהריה), חיים, רחל אשת שלמה מלכי (גיאולוג), אליהו, ירדנה.

שלמה טנאי (קושיצקי)

נולד בה' כסלו תר"פ 27.11.1919) בביליץ שבשלזיה הפולנית.

לאביו יוסף קושיצקי (ציוני שומר מסורת) ולאמו אסתר פרל בת שלמה ליפא בוכנר (ממשפחת צאצאי רבי אלימלך מליז'נסק, מאבות החסידות בגליציה).

אחרי התחלת לימודיו שם עלה ארצה עם הוריו אחיו ואחיותיו ב-2 בנובמבר 1929, מיד גמר מאורעות תרפ"ט.

למד בביה"ס העממי ברחובות, בביה"ס העממי "גאולה" בת"א ואח"כ בגמנסיה "בלפור" בת"א, שבה סיים את חוק לימודיו.

בתקופה מאוחרת יותר יצא למסעי השתלמות, ב1947 לצרפת וב 1952 לארצות הברית.

בשנת הלימודים האחרונה בגמנסיה נדפס שירו הראשון ב"דבר" ומאז המשיך בפעילות ספרותית, הדפיס שיריו בעתונים שונים, בעיקר ב"הארץ" וגם ב''על המשמר", "דבר" ו"גזית". יסד ונמנה על עורכי "ילקוט

הרעים", קבצים לספרות חדישה, שנקודות מוצאם העיקריות היו: בטוי ספרותי עצמאי בלי זיקה מפלגתית, זיקה להתישבות החלוצית, התלכדות ראשונה של דור סופרים שצמחיתו, התבגרותו ויצירתו על אדמת ישראל.

מעורכי הירחון "דף חדש". פרסם מאמרים ורשימות בעניני ספרות ובקורת. בשירתו עשה, תוך הסתכלות רחבה ומעמיקה, ועם זה מקורית ובחירת בטוי צעד קדימה בשירה העברית בגבשו גופי הוויה חדשים ושונים מקודמיו. משורר לירי בעיקרו שנושאיו, שירי אהבה, שירי האדם ומאבקו על חיוב החיים, שירי הארץ ונופה.

נוסף על יצירתו השירית, תרגם מאנגלית, גרמנית ואידיש. תרגם את "הצל", מחזה מאת ז. שווארץ' שהוצג ב"תיאטרון הקמרי", את "החמור וצילו" לס. גרונמן, תסכית ששודר, את "פרצלזוס" לא. שניצלר ושירים

מאנגלית ומאידיש. כמה משיריו תורגמו לאידיש ואנגלית.

מ-1944 ואילך, היה חבר מערכת "הארץ" בתפקידי כתב מיוחד, עורך-לילה וסופרו הצבאי במלחמת העצמאות. בתפקיד זה היה פעיל בעיקר בחזית הדרום והיה הסופר הצבאי היחיד שליוה את הצבא במבצע כיבוש אילת. שירים ורפורטז'ות רבים הם פדי חוויות מאזורי הקרבות בדרום. עם גיוסו לצה"ל נתמנה עורכו הראשי של השבועון "במחנה", עתון חיילי ישראל, בדרגת רב-סרן. פיתח את השבועון כעתון מצוייר בעל ענין כללי, לחיילים כאזרחים, שבמרכזו בעיות הבטחון. מ-1954 עורך את "דבר לילדים".

נשא לאשה את תרצה בת רחל לבית קטינקא ויהושע ברנדשטטר (ממשפחת הסופר מרדכי דוד ברנדשטטר, לוחם בחסידות הקנאית ולמען ההשכלה בגליציה).

ספריו: "פגישת האוהבים'', שירים בלווית ציורים של תרצה (ספרית פועלים, 1947); "שלושה חיצים", רפורטז'ות על המלחמה בנגב, ובו צרור שירים וכן מפות ותצלומים (ספרית פועלים, 1950); "ארץ החיים'', שירים ובו חמישה פרקים: אל היסודות, לבדי עם הערב, רואי שחורות, המנצחים, אשדות. (הוצאת "מצפן" ת"א 1954).

צאצאיו מיכל, יוסף.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2596). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2596