הברית וחזר באוגוסט אותה שנה. עם התפטרותו של רב אלוף יגאל ידין , נתמנה (7.12.1952) ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל.
הגברת כוחו וכושר לחימתו של חיל-הרגלים היתה מן הפעולות הבולטות ביותר שלו. לאחר, ותוך כדי יעיל כל מסגרתו של צה"ל, הקדיש את מיטב מרצו לשיפורו ולהגברת כוחו של חיל הרגלים והוספת כוח אדם בעל רמה גבוהה. כן שופרו ויצבו תנאי השירות, וכתוצאה מכך נשתרר מוראל גבוה ביחידות הרגלים. בין שאר פעולותיו הבולטות, יש לציין את הנחת היסוד לחיזוק ההגנה המרחבית, את קירוב המטה הכללי אל יחידות השדה וקביעת תכנית בהירה לעבודת כוחות המילואים לשנים הקרובות, בהדגשת הכשרתם של המפקדים ובביסוס מסגרת החן, השרויה במצב של שיפור מתמיד.
היות וקיבל על עצמו את התפקיד של הרמטכ"ל רק לשנה אחת, מתוך הפצרתו של ראש הממשלה, הגיש התפטרות, שהממשלה קיבלה אותה מתוך צער והוקרה, וביום כ"ט בכסלו תשי"ד (6.12.53) נתמנה במקומו האלוף משה דיין (ראה כרך ד, עמוד 1792) לראש מטה כללי.
נתקבל כחבר הנהלת חברת החשמל לא"י.
בנו: בן-אמיר.
חיים ברוך שולמן
נולד בצפת, י"ח טבת תר"ס (20.12.1899). לאביו זלמן שולמן , דור שלישי (נכדו של ר' שמואל שולמן . ראה כרך ד', עמוד 1635) ולאמו מונצי בת משה בראד (בני ר' אברהם דוב מצפת).
קבל חנוך מסורתי בחדר, בישיבת רידב"ז, וכללי אצל מורים פרטיים.
היה פעיל במכבי, בארגוני הנוער וההגנה.
עבד בבית חרשת לתעשית שמן למכונות בחיפה.
בשנת 1921 נשא לאשה את פנינה בת טובה ואליעזר סגל , מצפת. עבד בבית מסחר לתכשיטים וכלי כסף באמנות של ל. קרמר ושותפיו בקהיר.
ממיסדי המועדון העברי בקהיר.
ב-1934 נתקבל כאח בלשכה העברית של הבנאים החפשים "אחיקם" בקהיר.
משנת 1933-40 היה סוכן לתוצרת א"י במצרים.
בשנת 1940 חזר לארץ.
קבלן לכביסה במחנות הצבא הבריטי בארץ.
בעבודתו כקבלן במחנות הצבא, הגיש עזרה "בידיעות" להגנה ולארגוני המחתרת.
ממארגני חברת ה"זירהטרון" ברמת-גן.
ממנהלי ובעלי בית הספר לבוגרות "אולפן ידע" בתל-אביב.
בנותיו: רחל אשת יוסף שידלובסקי, אביבה אשת מרדכי טוראל (טורקניץ).
משה תנחום בר (ברמן)
נולד בט"ו בשבט תרמ"ט (1889) בוארשה שבפולין לאביו יצחק ברמן (סוחר בר-אוריין, משכיל וחובב ציון וספרות העברית, שלח אחד מבניו ללמוד בגימנסיה הרצליה) ולאמו פייגה חוה בת חיים כהן מקאלוואריה שבפלך סובאלקי. למד תורה בחדרים ועברית מפי מורים פרטיים, גמר בית-ספר למסחר ברוסית בוארשה ועמד בבחינת בגרות במגמה קלסית.
ב-1914 נשא לאשה את מלכה בת יצחק פישל ואנחו צקר (היתה בעלת השכלה בכלכלה ומסחר, חברה בתנועת נוער ציונית וב"מכבי"; פעלה בירושלים לעזרת עולי פולין מהעליה הרביעית, מיסדת ועסקנית באיגוד עולי פולין - נפטרה בירושלים בכ"ו בסיון תרצ"ה).
בנעוריו השתייך לחוג נוער מהפכני מטעם מפלגת הסוציאל-רבולוציונרים. משהגיע להכרה ציונית פרש מהמפלגתיות ונשאר נאמן לציונות ולתנועת העבודה. המשיך בפעילות "אסורה" אחרת, בעבודה למען הקה''ק, אף כשהשלטונות הרוסיים לא התירוה. היה פעיל בחוג "השחר" של תלמידי בתה"ס התיכונים בוארשה, השתתף ביסוד אגודת "קדימה" לפעולות ציוניות בין הנוער המתלמד (גם שידול הורים לשלוח את בניהם ללמוד בגימנסיה הרצליה), וכן ביסוד תנועת המכבי בפולין והיה מזכירה עד עלותו ארצה היה חבר בתנועה החינוכית "השומר הצעיר" ומדריך רוחני לקבוצת תלמידים בה. בשנים שאחרי מלחמת העולם א' עבד בפקידות