Volume 6

Page 2601

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1912 יצא לאמריקה,עסק בהוראת עברית ולמד בקולג' למורים באוניברסיטת "קולומביה" בניו-יורק, בקנדה ובדרופסי קולג' שבפילאדלפיה. ב-1920 נתמנה למנהל בית-המדרש למורים "תרבות" בניו-יורק, ב1923 למנהל בית-הספר "תפארת הגר"א" בברוקלין, ומ1926 ואילך היה מנהל בית הספר "מחזיקי תלמוד תורה" בבורו-פארק שבברוקלין. השתתף ביסוד הסתדרות המורים העברים באמריקה ונבחר ליושב-ראשה. בשנות שהותו באמריקה עסק גם בשירה ובספרות עברית. לפני מלחמת העולם א' ערך את הירחון "התורן" בניויורק, ב-1919 ערך את לוח "אחיעבר", וב-1930 השתתף בעריכת הירחון "מקלט". כתב שירים ומסות ותרגם דברי שירה מאנגלית לעברית ואת ספריו הדפיס בארץישראל. ביחוד התמסר לגאולת יצירתו הפיוטית של רמח"ל, הוציא את מחזותיו ושיריו במהדורה חדישה ומושלמת ופרסם את אגרותיו מכתב-ידו בשני כרכים בלווי הערות והארות, ואף באנגלית פרסם ספר על רמח"ל ויצירתו (ב-1931). היה חבר הועד של סניף פא"ן קלוב העברי בארצות הברית ונציגן הרשמי של אגודת הסופרים העברים בארץ-ישראל וברית עברית עולמית.

ב-1933 עלה ארצה והמשיך בעבודה ספרותית. פרסם שירים (בהם השתקפו נוף ילדותו והולם החיים של הכרך האמריקאי וליריקה אנושית מן המובחר), מסות ומאמרי בקורת בשבועונים ובירחונים. בין השאר השתתף ב"מאזנים" של אגודת הסופרים.

ב-1934 נשא לאשה (בזיווג שני) את דבורה בת הרב ד"ר אברהם (אלברט) לווינטאל (שהיה רב בקהלות בגרמניה ופרסם בגרמנית את מחקריו על הפילוסופיה העברית בימי הבינים).

ספריו: ספר המחזות לרמח"ל (הוצאת "דביר", תרפ''ז), ספר השירים של רמח"ל (הוצאת מוסד ביאליק), אגרות רמח"ל בשני כרכים (הוצאת "דביר"), שירים ופואמות (הוצאת "דביר", תרצ"א), אהבת הושע (יצירה פיוטית כבירה על רקע מקראי-היסטורי (תל-אביב, תרצ"ו), במסכת הספרות , מסות (יצא אחרי מותו בתש"ה בניו-יורק). תרגם מאנגלית מיצירות אדגאר אלן פו, קולרידג', ביירון, תומאס מור, לונגפלו, טניסון ועוד, וחלקי משירי רעיתו מגרמנית.

סמוך לסוף מלחמת העולם ב' יצא לארה"ב בשליחות אגודת הסופרים העברים וברית עברית עולמית ופעל בהצלחה למען "קרן תרבות" עד שכרע-נפל תחת עומס העבודה.

נפטר בניו-יורק, ט"ז בטבת תש"ד (12.1.44).

בנו (מאשתו הראשונה יונה-יאנינה לבית אברמוביץ) : דוד (כימאי במכון וייצמן ברחובות).

שמעון יחיאל וליקובסקי

נולד במסטיסלב, פלך מוהיליב (רוסיה הלבנה) שושן פורים תרי"ט (פברואר 1859).

לאביו יעקב מאיר ולאמו שרה בת הרב יעקב חוטימ

סקי (ממשפחת ר' יוסף קארו . כתב יחוסין מגיע לעזרא הסופר).

קיבל חינוך מסורתי בחדר וישיבות. ההיסטוריון שמעון דובנוב היה חברו בחדר. בן 14 היה כשעזב בחשאי את בית הוריו ונסע ללמוד בישיבת מיר והיה ל"מתמיד" בישיבה. בהשפעת חברו שמעון דובנוב "ה ציץ ונפגע" והחל לקרוא בספרות השכלה, והוא אז בן 18. הוא מצדו קרב את דובנוב לרעיון התחיה הלאומית.

נשא לאשה את ביילה רחל בת ר' נחום גרודנסקי , מלודז (פולניה). היתה חו"צ ותיקה. היתה בגירוש 3 שנים באוקראינה ובקוקז בעוון פעולותיה למען הציונות. עזרה לבעלה בעבודתו הצבורית. נפטרה בתלאביב, י' אדר תרפ"ח 2.3.1928).

עסק במסחר התה.

היה מראשוני "חובבי ציון". השתתף בקנית אדמת "מחנים" ע"י הרב מזא"ה (1890) ידידו במשך הרבה שנים.

התמנה ע"י ועד "חובבי ציון" למורשה כבוד בגליל ויטבסק (1893-1900), והגליל הזה הצטיין.

עם ראשית הציונות המדינית היה מנושאי דגלה. נבחר בתור ציר מויטבסק לקונגרס הציוני השני בבזל (אב תרנ"ח) ופעל רבות למען ביסוס הבנק הלאומי.

בתמיכתו יצא לאור ספר הדרושים הלאומיים של המגיד ניסנבוים .

לשם הפצת הרעיון הציוני הקציב פרס לספר הטוב ביותר על הציונות ותולדותיה. בפרס זה זכה הד"ר יוסף ספיר בספרו "הציונות" (בעברית, רוסית וגרמנית), אשר יצא לאור על חשבון המנדב, כתרומה לועד הציוני. משה לילינבלום כתב את המבוא לספר זה אשר עליו התחנך דור שלם בציונות.

אחד המיסדים של החברה "חובבי שפת עבר" ((1905).

ביתו ברוסיה היה אחד הבתים המעוטים שבו דברו עברית ושימש לבית ועד לחכמים וסופרים ועסקנים בתרבות. על חשבונו נדפסו הוספות בלשניות ל"השלוח".

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2601). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2601