Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 6

Page 2627

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בקיץ 1914, זמן קצר לאחר הירצחו של ברסקי בדגניה, עלה לארץ. עם בואו הלך לעבוד בקואופרציה של מרחביה, עבר לעבוד אצל אכר בסג'רה.

בשבתות היה יורד מסג'רה - ברגל, לבקר את א.ד. גורדון . קרוב משפחתו ובן עירתו שהיה אז חבר קבוצת כנרת.

מסג'רה עבר לדגניה ועבד בתור פועל שכיר כמעט במשך כל שנות המלחמה העולמית הראשונה. הוא היה בין אלה הרבים שנמצאו אז בדגניה ושלא השלימו עם ההפליה שבין החברים והפועלים השכירים, ויחד עם אחדים מהם עזבו את דגניה ועברו לשרונה. כשרונה חי יחד עם א. ד. גורדון שעבר לשם, ומתוך הפרוטות הדלות של משכורתו הוא שומר שלא יחסר הנר בצריפו של גורדון.

בגמר מלחמת העולם הראשונה כשאדמת כפר אוריה עברה לידי הקהל"ל (1918) הצטרף לקבוצת חברים שעברו לכפר-אוריה, הוא הביא אתו את חושו המעשי

בכל - בעבודה, בהנהלת החשבונות, במשא-ומתן עם אנשים ומוסדות, ותמיד זקוף - קומה, זריז בעבודה ופיקח.

מכפר אוריה (בסוף שנת העבודה) עבר למרחביה והספיק עוד לזרוע בזמן את השדות בבהמות עבודה (טרקטורים אז טרם היו), למרות השנה הגשומה של תר"פ (1920).

במשך שנת העבודה במרחביה - הוברר, שאין נטיה אצל החברים להישאר במקום, והוחלט לעבור לשנה לכביש טבריה-צמח. גם הפעולה הזאת הצריכה הרבה מרץ, וגם פה הראה את כוחו - בקבלת עבודות אצל סולל-בונה, אצל איכרי המושבה כנרת, וגם עסק לא מעט בעניינים הכלליים של מחנה הפועלים בכנרת, אשר עבדו בכביש. הוא מילא את התפקיד החשוב של אקונום במטבח ל-400 איש, שאז, עוד לא היו רגילים למספרים כאלה.

בשנת תרפ"א (1921) השלימה הקהק"ל את הקניה הגדולה בגוש נוריס . הופיעו אז צורות-התישבות חדשות: ''מושב עובדים" מיסודו של אליעזר יפה (ראה כרך א', עמוד 395) וכן "הקבוצה הגדולה" של שלמה לביא

(ראה את הערך שלו בכרך זה). הקבוצה הקטנה נשכחה מלבות ציבור הפועלים ומוסדותיו. טרקטוב היה האיש מבין חבריו שפעל רבות, כי גבע תהיה בין הישובים כגוש נוריס (בעמק יזרעאל המזרחי. נוסדה ע"י קרן היסוד ב- 1921, על אדמת קרן קימת לישראל).

הוא היה פעיל מאד בעליה על הקרקע. הצטיין בכושר לרכז, להקיף ולדאוג להרבה עניינים של הקבוצה (שהכילה אז 12 משפחות). היה הנציג של גבע בשנותיה הראשונות. בטרם היות לה שם של גבע , קראוה שכנים ומוסדות על שמו: "קבוצת-טרטקוב''.

בשנת תרפ"ב (1922) נשא לאשה את צפורה בת משה אברמזון.

בעבודה הוא איש השדה והפלחה נוהג בסוסים ובפרדות כאחד ותיק ומנוסה וראשון "העגלונים" ההופך טרקטוריסט ביום שהושג הטרקטור הראשון למשק.

היה בין מיסדי תנובה (1925). פעיל בארגון עובדי הפלחה בהתישבות העובדת. חבר מתמיד בועד האירגון ומראשי המכונאים של הפלחים בארץ. מייצגם בהנהלת המשכיר המרכזי.

יצא בשנת 1927 בשליחות ההסתדרות לניהול פעולת "החלוץ" ברומניה. מצליח בשליחות זאת, מקים שם חוות ההכשרה, ורוכש לו ידידים רבים בין בני הנוער הרומני שבחוות ההכשרה המנוהלות על ידיו, שרובם ככולם עלו אח"כ לארץ.

בשובו מן השליחות הוא חוזר לענף הפלחה ומשקיע בו מיטב מוצו וחזונו. תמיד ער ותוסס בחיי החברה, תמיד פעיל באסיפות הקבוצה. בעקשנות ובהתמדה לוחם ונאבק עם המגמה של גידול והרחבה שחדרה והשתלטה על רוב חברי הקבוצה, אשר בינתיים מספרם הוכפל ושולש. יריב לא קל היה טרטקוב בשטח זה. הוא היה מחונן בהגיון של ברזל, בכוח ביטוי עז ובהשפעה רבה על הזולת. את מרצו שנבלם בקבוצה עקב היותו נוקט עמדה מנוגדת לקו הכללי של האסיפה, שיקע בעבודה בענף הפלחה. אט-אט ובהדרגה עבר ענף זה לשיטות העבודה הממוכנות.

מטעם ''המשכיר המרכזי" השתתף בשנת 1939 במשלחת הסתדרותית לתערוכת מכונות חקלאיות ברוסיה הסובייטית.

בשנת תש"י (1950) נתמנה מדריך למכונות חקלאיות ופלחה במדרשה החקלאית על שם ד"ר ארתור רופין (ראה את הערך שלו בכרך זה). ארגן במדרשה את המחלקה למיכון. למרות שהוא לא היה מכונאי מקצועי, ידע לרכז סביבו אנשים בעלי מקצוע מהאירגון ומחוצה לו, לעבד את תכניות הלימוד, תכניות עבודה מעשית ועוד.

צנוע, שקט, פעיל ומסור היה לכל אדם ולכל עבודה.

לפני עשר שנים הותקף במחלתו. אחרי שהחלים היה מורגש שהזכרון (שהצטיין בו) נפגע. הוא הכיר את מחלתו ולא רצה להיכנע. המשיך לטפל בענייני אירגון עובדי הפלחה, על אף הקשיים שהיו לו בעבודה זו.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2627). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2627