Volume 6

Page 2632

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בגרמנית את ספרו על "בעיות ההתישבות בארץ-ישראל".

נשא לאשה את גרטרוד בת שלמה מנהיים.

ב-1924 נבחר לחבר ההנהלה הציונית בירושלים כמנהל מחלקת ההתישבות ואז חזר ארצה לישיבת קבע.

ב-1928 הוטל עליו התפקיד של מנהל המועצה הגלגלית של הסתדרות העובדים בארץ.

בשנות 1931-1929 שוב היה חבר ההנהלה הציונית בלונדון ושוב השתדל להחיות לטובת הציונות וההתישבות בארץ את קשריו עם ראשי מפלגת העבודה הבריטית לשם השגת עזרה מדינית מהם נגד המגמות העוינות. שבמשרד המושבות הבריטי. באותה תקופה פרסם ב-1930 באנגלית את ספרו על "התפתחות הבית הלאומי היהודי" וב-1931 בגרמנית את ספרו "מציאות ואפשרויות".

ב- 1932 נתמנה למנהל הטכניון בחיפה. זה היה כשהחליט הועד המנהל להעלות את המוסד מבית-ספר מקצועי גבוה לבית-אולפנא ברמה אקדמאית להכשרת מהנדסים בכל שלבי הלימוד עד הגמירה והדיפלומה. לכך לא היו אמצעים כספיים וצוות ומנגנון מדעי במדה הדרושה, אך הועד המנהל החליט, שעם ישראל אינו יכול לתאם את סיפוק צרכיו לקצב הגידול האטי והכרחי לקפוץ "קפיצת נחשון" למשימה שלמעלה מהיכולת, כדי שהקפיצה תכריח את העם להגדיל את היכולת ולמנוע את הנפילה חזרה, כפי שנעשה הדבר בהקמת נקודות-ישוב בלא שיהא כסף מספיק לביסוסן התקציבי, ואח"כ בא הביסוס אמנם בצרות ותלאות הרבה, אבל בא. זוהי השיטה, בה ניהל קפלנסקי לפנים את מחלקת ההתישבות, ובה ניהל מעתה את הטכניון, ועל אף כל הקשיים והמחסורים התפתח המוסד וגדל עם גידול הישוב וצרכיו בכוחות טכניים מעולים.

ב-1934 הוציא באידית את קובץ מאמריו, שפרסם בשפה זו בעברו הפוליטי לפנים, בספר בשם "חזון ומציאות", וב-1950 יצא ספר זה בעברית בהוצאת "ספרית פועלים".

אחרי הפילוג במפא"י הצטרף למפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) ועמד בראש הליגה לידידות ישראלברית-המועצות. בשנים שקדמו ליסוד המדינה היה חבר בתנועה לשיפור היחסים בין היהודים והערבים.

הועד המנהל של הטכניון העניק לו את התואר דוקטור-כבוד.

נפטר בחיפה, כ"ח בכסלו תשי"א (7.12.50) ונקבר במרחביה (שהיה מיוצריה).

צאצאיו: רפאל, שלומית אשת ע. ברזני.

על-יד בנין הטכניון קראו על שמו "רחבת קפלנסקי". בשבט תשי"א, בהוצאת מחלקת ההסברה של ההסתדרות, יצא לאור "פנקס קטן", בו הובאו קוים לדמותו ורשימות מחבריו, כוללות את דברי האזכרה שהושמעו בועד הפועל של ההסתדרות ביום 24.12.50.

בהוצאת הטכניון הופיעו לזכרו "מאספים מדעיים".

נחום חיניץ

נולד כ"ה טבת תרנ"ה (1895) בכפר ריזיצה על-יד סלוצק (רוסיה הלבנה).

לאביו עזריאל זליג ולאמו הינדה רחל בת ר' דוד מרגולין.

למד עשר שנים בישיבת "עץ חיים" בסלוצק ובישיבת לידא מיסודו של הרב יצחק יעקב ריינס . סיים את הקורסים הפדגוגיים הגרודנאיים.

שנים אחדות הורה בבתי ספר של "תרבות" ברוסיה, אח"כ עבר לבריסק-דליטא ובמשך שנים אחדות עמד בראש ביה"ס העברי "התחיה". היה פעיל בתנועת "צעירי ציון" בחברת "תרבות".

כ-15 שנה שהה בארה"ב בתור מורה בניו-יורק ובלוס-אנג'לס ושימש בתור סופרה הקבוע של מערכת "היום" ו"הצפירה" בוורשה ומאז השתתף באופן קבוע בעתון היומי באידיש "קאליפארניער שטימע" (שהיה אח"כ לשבועון). ניהל וערך גם מדור קבוע באותו עתון בשם "די קינדער וועלט".

בשנת 1934 נשא לאשה את אסתר בת ר' שמואל יוסף הלפרין , מבריסק.

פרסם ב"ליטערארישע בלעטער" שבוורשה, ב"הדאר" הניו-יורקי וב"שיקאגע" (ירחון): את זכרונותיו של מ. מ. דוליצקי על סופרים שונים. ב"דבר" וב"דבר השבוע" פרסם זכרונות על ח. נ. ביאליק (מפי חברו ל"חדר" יצחק פרלצווייג).

השתתף באופן קבוע ב"עתוננו" לילדים, ב"העולם", ב"הצופה" בסדרת תאורים ורשימות, כמו כן ביידיש בעתונים: "דער קאנאדער אדלער", "דאס ווארט" (וויניפעג), "דער אידישער זשורנאל" (טאראנטא), "דאס יידישע ליכט" (ניו-יורק).

בשנת 1937 עלה לארץ.

במשך שנים אחדות שימש בתור מורה בבית-הספר המקצועי ע"ש מכס פיין בתל-אביב ויחד עם זה הורה בשעורי-ערב למבוגרים של מועצת פועלי תל-אביב.

משנת 1942 התמסר אך ורק להוראה למבוגרים ובשנים האחרונות מורה באולפנים של מועצת פועלי

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2632). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2632