Volume 6

Page 2646

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אביו וכעבור שנה שכלה המשפחה באסון את האח בכור יהודה-ליב ואת סבא שרגא-פייודיש שפרן, שנספו בהשרף טחנת-הקמח בכפר פלוג'ה. מצב המשפחה היה בכל רע, אך הדבר לא הפריע ללמודיהם של הילדים. עם סיומו את ביה"ס העממי "עזרה", נשלח ללמוד בביהמ"ד למורים בירושלים.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914-18) נקרא לצבא התורכי. הצליח להשתמט ("פאראר") ונשאר זמן מה בבאר-טוביה, במקום מגוריה של המשפחה.

בנובמבר 1917 נכבש דרום-הארץ ע"י צבאות בריטניה והוא חזר ללמודיו. תנועת ההתנדבות גרפה את רוב תלמידי הסמינר והיה מראשוני המתנדבים. כשנתים שרת בגדוד העברי. חלק מהזמן ניגן בתזמורת לכלי נשיפה בניצוחו של אוברי סילבר (מי שהיה אח"כ מנצח תזמורת המשטרה).

כאשר שוחרר מהצבא בשנת תר"פ (1920) נבחן וקבל תעודת הוראה. בה בשנה נכנס להוראה במושבה באר-טוביה.

נשא לאשה את צרויה בת משה וזהבה פרץ ילידת באר-טוביה. (ראה כרך א', עמוד 380).

אחרי שלש שנות הוראה נשלח להורות בחדרה.

בתרפ"ג היתה חדרה מושבה קטנטנה ומספר תלמידי ביה"ס כלם לא עלה על שלשים ושנים. עם חברו המורה שמואל ברלס , הורה בחדרה שבע שנים. נוסף על העבודה בביה''ס. שכללה גם עבודה חקלאית, כגון: טפול בעציפרי. ירקות וצמחי-נוי, נצח כל אותן שנים על מקהלה בת ארבעה קולות בלווי פסנתר (הפסנתרנית היתה הג' חנה לוין מראל"צ) ונגן ברביעית כנורות עם אהרן סמסונוב ומנדל שניאורסון

המלריה היתה עוד אז בחדרה בעצם תקפה. לרגלי הקדחת נאלצה המשפחה לצאת את המושבה.

המשך העבודה היה בכפר-הילדים שפיה. חמש שנים קשות ופוריות עבד כאן בהנהלת ביה"ס ובהדרכה מוסיקלית ענפה. תזמרת-המיתרים הגדולה שהצטינה ערכה קונצרטים בסביבה ובתל-אביב. בסוף שנת תרצ"ה עברה המשפחה לכפר החילים המשוחררים אביחיל שבעמקחפר להתישבות והוראה. שם נבנה בית נאה, נטע פרדס וגם רפת ולול היו מנת חלקם. אך בני המשפחה כרעו תחת נטל משאם. העבודה הקשה בהנהלת ביה"ס, בטפול בפרדס ובשאר ענפי המשק, ואף בהוראת מוסיקה שלא עמלק''פ, התישה את כוחות בני הבית עד למידה כזו שהיתה נאלצת לעזב את המקום ולנדוד לתל אביב, אחר י"ח שנות עבודה בכפרים.

מאז ממשיך הוא בהוראה בביה"ס העירוני בתלאביב.

צאצאיו: יואב (פקיד בבנק הלאומי - נשא לאשה את חיה בת אסתר ויוסף פחטר, מראשוני השוטרים העברים בירושלים), ורדה אשת המהנדס ירחמיאל בן עוגניה ומרדכי רק (מראשוני מנגני התזמורת הפילהרמונית).

פסח פיקץ'

נולד בפינסק, כ"ד שבט תרס"ח (27.5.1907).

לאביו יהודה , ולאמו ברכה בת אהרון-דב טנצמן.

למד בחדר, גמר את בית-הספר הריאלי בפינסק, את הטכניון בווילנה ולמד בפוליטכניקום בלבוב.

(אביו יהודה בר' יעקב פיקץ' היה סוחר מנופקטורה, איש צבור, ממיסדי הקואופרטיבים הציוניים אחרי מלחמת העולם הראשונה, בנה בתי-ספר למלאכה (בפינסק) שנקראו על שמו, חבר מרכז הציונים בפולין, בעל תפילה עם קול נאה, מצד אביו היו במשפחה רבנים

ומקורבים לבעל התוספות יום-טוב. מצד האם ברכה מקורבים עם הרבי מסטולין.)

עד בואו ארצה, היה מנהל בית-הספר "תל-חי" (חברת שול-קולט בפולין) בפינסק, יו"ר החברות "שול-קולט ו"תל-חי", מנהל הספריה ע"ש י. ח. ברנר. היה מזכיר פועלי ציון (צ.ס.) בעירו. חבר מועצת המפלגה ובסוף חבר המרכז. מפעילי ה"החלוץ" וממיסדי הקבוצים (גוש "שחריה") בפולסיה. היה ציר בשני קונגרסים ציוניים (מטעם "פועלי ציון" צ.ס) הדפיס מאמרים בעתונים: "פינסקער שטימע "פינסקער ווארט" "פאליעסער שטימע" "דאס ווארט" "פרייהייט" "אונזער וועג" "באפרייאונג" ו"דבר".

נשא לאשה את צפורה בת פישל גרודה.

כשפרצה מלחמת העולם השניה, והבולשביקים כבשו את פינסק, נאסר פסח פיקץ' בעד פעולתו הציונית ובשנים 1945-1940 היה בבתי-סהר ובמחנות עבודה ברוסיה. בשנת 1946 חזר מרוסיה לפולין, נכנס לעבודה פעילה במרכז מפלגת "פועלי ציון" (צ.ס.) הוטל עליו לארגן את הריפטרינטים היהודים בשלזיה התחתונה, את המפלגה והתנועה הקבוצית.

באוקטובר 1946 הוטל עליו לצאת לגרמניה לארגן שמה את המפלגה ואת היהודים שנמלטו מהשואה. היה יו"ר ועד שארית הפליטה.

בשנת 1947 נבחר לסגן ראש הועד המרכזי של היהודים המשוחררים בגרמניה (איזור הכיבוש האמריקאי) ובתחילת 1949 נבחר ליו"ר הועד המרכזי. השתתף ב

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2646). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2646