Volume 6

Page 2685

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב-1937 עלה לארץ.

יסד מכון לפסיכו-היגיינה של הילדים על ידי מחלקת החינוך של עירית תל-אביב, וכן הקים במשך השנים את מפעל החינוך המיוחד לילדים פרובלימתיים מסוגים שונים (כעשרה מוסדות).

ב-1939 נשא לאשה את ד"ר חנה בת הרב שלמה רייז (רב בזעזמיר שבליטא), חניכת "יבנה" בקובנה. בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטה ליון בצרפת, על הדיסטרציה "תחוקת העבודה בתלמוד"- ממסיימות ביה''ס הגבוה לכלכלה ומשפט בתל-אביב ועורכת-דין. היא חברתו תומכת גורלו ובת לויתו הנאמנה בחיים.

בת"א ממשיך הוא את עבודתו המסועפת בשלשת הכיוונים הנ"ל: בעבודה פסיכולוגית, פדגוגו-רפואית וספרותית.

פירסם בעברית את ספריו השונים : "הדרך אל האדם", "חזיונות היסוד בחיי הנפש של הילד", "פדגוגיה פסיכולוגית עברית" (4 חלקים), "שמחת היצירה והעצבנות של הילד" (2 חלקים), ערך במשך שנים את הרבעון הפדגוגי-פסיכולוגי "החינוך", וכן פירסם בעברית את הרומן הנ"ל "חיים גראביצר" (4 חלקים), וכן את הרומנים "יוהאן קטנר", "הרופא והפילוסוף" (רומן בשני חלקים), "סיפורי התגלות חסידיים" (2 חלקים).

במחקרו על "הכשרוניות הספציפית" אצל ילדים מפגרים נתן כיוון חדש לתקנתם של ילדים אלה.

היה ממייסדי חברת "אל-דמי" (בימי השואה), וכן ממייסדי אגודת "אל-תירא" (אגודה לחקר תולדות יהדות רוסיה ואוקראינה).

בשנת תשי"ג-תשי"ד בקר בארצות הברית, קנדה ועוד ונתן שורת הרצאות מענינות במקצועו,

בתו: טובה.

דוצנט חיים ליפשיץ

נולד בעיר מסטיסלאוול (בפי העם "אמטשיסלאוו") ברוסיה הלבנה (רייסין), עיר רבנים וחכמים, כ' תמוז תרנ"ט (1899).

לאביו ר' משולם מאיר ליפשיץ ז"ל (נפטר י"ט באלול תרצ"ד, בעיר וורוניז' ברוסיה) בר' אברהם אייזיק ז"ל, ולאמו דיסא-רחל בת הרב ישראל יוסף הלוי עוזיאלי ז"ל, (מחבר הספרים "בינה במגלות" (נדפס בפיטרוקוב, תרע"ד): "בינה במקרא", פירוש לכל התורה, הוחל בשעתו בהדפסתו, שנפסקה עקב מלחמת העולם הראשונה; "איזהו מקומן" - מפתח לאגדות חז"ל (כת"י).

בן-דודו - משה ליב הלוי עוזיאלי ז"ל, היה עסקן ציוני ידוע ברוסיה, מזכיר הקהלת העברית ביפו-ת"א, ממנהיגי הציונים הכלליים (ראה כרך ב', עמוד 889).

קבל חנוך מסורתי בחדר וכו'. משך כל ימי חייו הוסיף להשתלם בתורת ישראל ובאוצרות ספרותנו ותרבותנו.

בראשית תרע"ב עלה לארץ ונכנס כתלמיד בגמנסיה "הרצליה" בתל-אביב. היה פעיל באגודת התלמידים

"קדימה" (שהיתה קשורה לאגודת "הדור הצעיר" אשר בראשה עמדו: דוב הוז, אליהו גולומב, ומשה שרתוק שרת). היה חבר במערכת עתון התלמידים "הדגל" (בצוותא עם נחום גוטמן, אורי קיסרי ועוד). (טפסי "הדגל" שמורים ב"בית הלבנון" בתל-אביב).

בתרע"ד, בפרוס מלחמת העולם הראשונה, נסע לרוסיה להתראות עם הוריו, ועקב המלחמה, שפרצה בינתיים, התעכב שם שנים רבות.

בשנות תרע"ד-ע"ז היה מדריך ומרצה בחוגים לנוער ציוני בבחמוט ובחרקוב שבאוקרינה (אגודת "התחיה" ועוד) - בהיסטוריה ישראלית, ידיעת א"י, תורת הציונות וכו'. היה פעיל בהסתדרות "החבר'' ו"צעירי-ציון" בחרקוב.

עם ראשית המהפכה הרוסית, חבר בועד היהודי ובועד הכללי של מתלמדי בה"ס התיכוניים בחרקוב. היה ציר בועידה הציונית הגלילית ביקטרינוסלב ובועידה הכלרוסית השניה של "צעירי-ציון" בפטרוגרד (אביב תרע"ז); חבר פעיל בועדה הארצישראלית המרכזית ליד מרכז "צעירי-ציון" שברוסיה ואוקרינה, שמושבו היה בחרקוב, (בשיתוף עם יו"ר המרכז אליעזר קפלן ) ; ציר ומזכיר הכנוס הכל-רוסי של "החלוץ" בחרקוב (חורף תרע"ח); חבר פעיל בועד "צעירי-ציון" ו"החלוץ" בבחמוט; פרסם "תכנית לידיעת א"י" (ב"ערך און ארבעט", קיוב, תרע"ח).

בשנות תר"פ-תרפ"א - חבר בארגון חלוצי להכשרה ועליה לא"י "הפועל דרך" בוולאדיקוקז (רוב חברי הארגון נמצאים כיום בעין-חרוד); מדריך בחוג לידיעת א"י, לשון ותרבות עברית ב"הפועל דרך" וב"צעירי-ציון" בוולאדיקוקז.

באותן השנים המשיך בהשתלמותו הלימודית: גמר גמנסיה רוסית בחרקוב (תרע"ח) ולאחר מכן (תרע"חתרפ"ד) למד וקבל דיפלומות של הפקולטות ההיסטורית-פילולוגית (אוניברסיטאות חרקוב ומוסקבה) והחברתית-פדגוגית (אוניברסיטת מוסקבה) והשתלם בהן במדעי-היסטוריה, בלשנות וספרות, חברה וכלכלה, פילוסופיה, פסיכולוגיה ופדגוגיה, ובמיוחד בדרכי חנוך והוראה למבוגרים ולנוער והשכלה לעם. הכין דיסרטציה אוניברסיטאית על "עמנואל הרומי, תפיסת עולמו

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2685). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2685