Volume 6

Page 2687

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רבת המחקרים, שהוא מכין על "האדם המשתלם מ ישראל" - תורת חנוך והשתלמות למתבגרים ולמבוגרים.

חזר בתשי"ג לעבודתו כמפקח ארצי במחלקה לתרבות תורנית של משרד החנוך ; בשנת תשי"ד ייסד ונהל את המוסד להשתלמות תורנית ("מהו"ת") בירושלים מרכז לתורה, למדע ולחנוך ; תכנית המוסד (שנתפרסמה בפרוספקט מיוחד) רוכזה בשלש סדרות (סדרת מקורות תורת ישראל ; סדרת ערכים ובעיות של תקופתנו; סדרת מגמות והשתלמויות); במוסד הרצו עשרות רבנים וחכמים אנשי-שם ונערכו ערבי-עיון; קוימו קורסים למשפט עברי (למשפטנים), לספרנות ולביבליוגרפיה תורנית.

הוזמן כמרצה-אורח בקתדרא לפילוסופיה עברית במכון גבוה ללימודי היהדות ע"ש הרי פישל ליד ישיבה-אוניברסיטה, ניו-יורק.

תרגם לעברית קונטרס "ניסן, גאולה ואביב" מאת האדמו"ר מהרי"צ שניאורסון זצ"ל מלובאוויטש (יו"ל, ירושלים, תש"ג); תרגם לעברית ספר גדול על "האמונה והכפירה" מאת הפילוסוף ר' ראובן אגושביץ (נתקבל לדפוס ע"י מוסד הרב קוק).

כמה ממחקריו ומסותיו נתפרסמו ב"הצופה" (סדרתמאמרים על משנתו של הראי"ה קוק - בפרט על ספריו "אורות" ו"מוסר הקודש", וכן על מלכות ישראל וחזון הגאולה במחשבתו, על "התגוננות רוחנית", "אחדות הנאמנים" ועוד), ב"סיני'', בקבצים של הרבנות הצבאית הראשית ("חג הפסח במחשבה הישראלית"; "מצות העומר"; "אורות התשובה במשנת הרב קוק"; "חנוכת האדם"); בקבצים "מצפה" שנתון "הצופה" תשי"ג: בקובץ "יובל המזרחי", ירושלים, תשי"ב ("כליל מזיגות של מנהיג מזרחי" מסה פסיכולוגית על הרב מאיר בר-אילן); ב"שלוחות" וב"עלון למדריך" של המחלקה לעניני הנוער והחלוץ המדור הדתי; בקבצים, שהוקדשו לזכרם של משה עוזיאלי (ת''א, תש"ז) ושל הרב יהושע צימבליסט.

כמה מהמחקרים שלו נדפסו בחוברות ובתדפיסים מיוחדים כמו "האדם מישראל - במערכות הרוח והתרבות" (ת"א, תשי"ג); "מבוא לפרקי אבות" (ירושלים, תשי"ג); "ממשנתו המחשבתית של הרי"מ חרל"פ" (ירושלים, תשי"ג); "האדם במשנת הראי"ה קוק" (ירושלים, תשי"ד-ט"ו); "תלמוד ומעשה בחנוך האדם בישראל" (בקובץ המוקדש לד"ר י. וולפס ברג).

זכרונותיו על תקופת מוסקבה יתפרסמו בס' "נפתולי דור" - קובץ ב'.

בטבת תש"ב נשא לאשה את שושנה בת ר' ישראל רובינשטין, מבני-ברק (איש-וולוז'ין, סבו - הרב פנחסנתן-נטע - מקורב לנצי''ב מוולוז'ין ודיין בבית-דינו),

בניו; מאיר-יוסף, שילה.

ד"ר צבי הלר

נולד בשבת נחמו תרמ"ט (8.1889 .12) בעיר סטרי שבמזרח גליציה. לאביו חיים יהושע (ת"ח ומשכיל בעברית ובלשונות אחרות, סוחר סיטונאי לעורות, גבאי בבית מדרשו של הרבי החסידי בבצ'אף', מקום מגורי המשפחה משנת תר"נ ואילך, ויו''ר אגודת "ציון" וההסתדרות הציונית המקומית שם) ולאמו גיטל בת ישראל הכהן גלאס (מצאצאי משפחות הרבנים גלאס והורביץ).

למד בחדרים ומפי דודו ר' זאב פוהרילה (משכיל, איש מדע וסופר בעברית ובלשונות אחרות). המשיך ללמוד בגימנסיה ממשלתית בפולנית, בבית-ספר עברי ובשיעורי ערב בבית-המדרש בספרות המחקר העברית ובספרות העברית מימי הבינים, למד משפטים ומדעי המדינה, רפואה, מדעי חברה וכלכלה באוניברסיטאות לבוב, וינה ובריסל וגמר משפטים בלבוב, אח"כ קיבל תואר דוקטור על הדיסרטציה: "הביטוח הסוציאלי בעולם ותחוקת הביטוח הסוציאלי בפולין".

בעודו נער התחיל בפעילות ציונית כשהשתתף ב1904 ביסוד אגודת הנוער הלומד "צעירי ציון" בבוצ'אף' ובארגון חוגים ואגודות של נוער לומד להשתלמות בשפה העברית ובידיעת הציונות. והרעיון הלאומי, ועמד בראשן וניהל את פעולותיהן. ב-1906 השתתף כסטודנט צעיר במלחמת התעמולה למען הדמוקרטיזציה של שיטת הבחירות לפרלמנט האוסטרי.

ב-1907 השתתף בתעמולה לרגל מלחמת הבחירות לרייכארט (הפרלמנט) האוסטרי, כשיהודי גליציה הופיעו בפעם הראשונה ברשימה לאומית (ארבעת הצירים שנבחרו אז ברשימה זו בגליציה ובבוקבינה יצרו אז את הקלוב הפרלמנטרי היהודי הראשון ברייכסראט, ובכך הוכרו היהודים כחטיבה לאומית מיוחדת). היה פעיל באגודת "ציון" המקומית ועזר ביצירת "ספריה עממית'' ליהודי העיר והסביבה בשפות השגורות שם, כן פעל כמזכיר לועדת הקהק"ל הראשונה בעיר, ביסוד ביתספר עברי "שפה ברורה" וביסוד אגודה מקצועית של עוזרי בתי-המסחר שהיתה מסונפת לתנועת פועלי ציון.

לרגל מיפקד התושבים ב-1910 עמד במחוזו בראש הפעולה, שהתנהלה לפי החלטת ההסתדרות הציונית

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2687). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2687