Volume 6

Page 2694

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השתתף בהרחבת גבולות שכונת תל-אביב בתקופתבראשית, כשהצטרף לרוכשי הקרקע ולבוני הבתים בשכונת "נחלת בנימין", שנתעודדו מהצלחת חברת "אחוזת בית" וקמו לבנות בסמוך לה שכונה נוספת, הידועה כיום בשם רחוב נחלת בנימין (הקטע ה"היסטורי" שבין הרחובות יהודה הלוי וגרוזנברג). אחרי מלחמת-העולם הראשונה היה מהפעילים למען בנין בית-הכנסת הגדול שברחוב אלנבי ובמשך שנים רבות שימש בו כבעל-קורא ראשי בתורה ובהפטרות והצטיין בדיקציה משופרת ובהטעמה דייקנית ונעימה של נגינות הטעמים. תמך בישיבות ובלומדי תורה.

משהגיע לגיל הפנסיה ופרש מעבודתו יצא לחיות את שארית ימיו בשלות השקט בבני-ברק. שם נפטרה רעיתו בט"ז בטבת תש"ו, והוא זכה עוד לראות בנצחון צבא ישראל ובתקומת המדינה ואת חניכיו תופסים מקומות-כבוד בצבא ובמדינה, ונפטר בשיבה טובה בבני ברק בא' בטבת תשי"א (10.12.1950).

צאצאיו: מנחם (חקלאי פתח תקוה), חיה אשת מרדכי קריצ'מן ז"ל, רבקה אשת מאיר קומרוב (חקלאי בנס ציונה), צפורה אשת יצחק ברפמן (קצין הרציף בנמל תל-אביב).

שלום ג'מילי

נולד בשנת תקפ"ז (1827) בעיר צעפ'אן שבמחוז חראז בתימן. לאביו עודד ולאמו סלמה.

מילדותו הצטיין בלימודי התורה ונודע כ"עילוי" לפי מושגי האשכנזים. לעצת מורהו, שראהו מוכשר ללימודים בדרגה גבוהה משלו, שלחהו אביו ללמוד ש"ס ופוסקים ומלאכת השחיטה מפי מארי יחיא אלקארה, רב בעיר ג'ירואח. גם שם הצליח בלימודיו ובעודו נער (אמנם איש לפי סולם הגילים בתימן, שכן כבר היה למעלה מגיל בר-מצוה) קיבל מרבו תעודת הכשרה לשוחט, ואביו עשה אז משתה גדול, כנהוג בתימן.

בהיותו בן 16 השיאו אביו לאשה את בת הרב מארי יחיא לוי חמדי מעיר אלמצ'מאר ולימדו את מלאכת הנפחות, שעברה בירושה במשפחתם מאב לבן- אמנם היה גם מוהל אומן וידע לסדר קידושין ולפסוק שאלות בדיני איסור והיתר (מומחה לכל השרותים של רב ושוחט,) אך בתימן היה החכם נותן שרותים אלה בחנם, לשם מצוה בלבד ואילו לפרנסתו היה עוסק במלאכה או במסחר, ככל יהודי אחר, בלא לבקש יתרונות לעצמו.

בשנות בצורת, כשלא הובאה לו עבודה מספקת הביתה היה נודד בכפרי המחוז, מתקן לאכרים את כלי עבודתם ומפרנס בשכרו את הוריו ואשתו. כשעברו שש שנות נשואין ובנים לא היו לו, נשא אשה אחרת והיא ילדה לו בן. כשהיה הילד כבן שמונה, התארח בביתם השליח הירושלמי יעקב אבן-ספיר (ראה כרך ב' עמ' 559) וסיפוריו על ארץ-ישראל ועל ירושלים עיר הקודש הציתו זיקי געגועים בלב הילד, והוא טיפחם

בנפשו בסתר. בינתים הצליח אביו במלאכתו לרגל נדודיו במחוז בירע, קנה יבולי קפה ושלחם למכירה בעיר הנמל עדן ומשם הביא סחורות למכירה בתימן, ותוך משא ומתן עם בעלי מטעים, עם סוחרים ונוהגי שיירות גמלים, הוסיף לעסוק במלאכתו וגם לעזור ליהודים בעניני שחיטה ומילה ודת ודין כדרכו. והנה הגיעתו הידיעה, כי בנו יחידו, שגדל בינתים, מכר את כל

הרכוש ונסע לארץ-ישראל. אז חזר חכם שלום לביתו בחראז והמשיך לעסוק במלאכתו ובמסחרו וציפה למכתבים מבנו. אך הבן נעלם ומאז לא נודעו עקבותיו. הבליג על יגונו והמשיך לשאת את עול החיים והעבודה, אך אשתו נשברה מרוב צער ואחר כמה שנים מתה.

גלמוד ושכול עבר האיש לגור בעיר עודין שבמחוז עדן, הצליח גם שם במלאכתו ושלח להוריו מזון ומחיה. בהיותו בגיל למעלה משבעים שנה נשא שם לאשה את האלמנה שולמית לבית ירימי, שהיתה נודעת כבעלת צדקה וגמילות חסדים. אחרי חתונתו חלה שנתים ונדר להשתטח על קברו של המשורר והמקובל רבי שלום שבזי בתעז אם יקום מחליו. כשקם הלך עם אשתו אל קברו של הקדוש וביקש בתפילתו בנים של קיימא. בלילה קיבל מהרב בחלומו זוג משקפים ואנשי המקום פתרו לו את החלום, שיהיו לו שני בנים. ואכן נולדו לו שני בנים וגידלם ולימדם תורה ומלאכה והשיאם נשים.

בשנת תרע"ב, כשהחלה תנועת העליה מתימן בעקב שליחותו של שמואל יבנאלי, עזב בליל פורים את ביתו ונחלתו לבני אחיו ויצא לדרך עם אשתו ובניו ובסוף חג הפסח הגיע ליפו ונשלח לחדרה, אך לא יכול לשאת שם את פגעי הקדחת, ובחודש תמוז עבר לפתח תקוה, שכר דירה ועסק במכירת בשר, וכשנוסדה בתרע''ב שכונת התימנים מחנה יהודה, קיבל בה בית בן חדר ומטבח ודונם אדמה והתישב שם.

היה ממקורביו ומבאי-ביתו של הרב ישראל אבא קמרוני (ציטרון) ז"ל, רבה של פתח תקוה והיו משתע

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2694). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2694