Volume 6

Page 2697

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מאריה פיאודורובנה העניקה לו פרסים על כך ומינתה אותו למדריך לשחיה ולהתעמלות.

בתקופות התהפוכות שבמוצאי מלחמת העולם א', כששימשו מקומות בחצי-האי קרים תחנות הכשרה ומעבר לחלוצים, הצטרף גם הוא לזרם זה ועלה ארצה ב-1921. עבר את הארץ ברגל לארכה ולרחבה, נפגש עם מורו יצחק לנדוברג והצטרף יחד אתו לפלוגת גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור במגדל שבגליל, ועוד באותה שנה נזדמן לו להשתתף ב"הגנה" לרגל המהומות הערביות. ב-1922 ערך בערי הארץ ובמושבות הגדולות סיבוב-ראוה, בו הציג מעללי כח גופני בלתירגיל: הרמת משאות כבדים (בין השאר הרמת פסנתר בשיניו), משיכת חבלים, ניתוק שרשראות, עצירת מכוניות תוך פעולת המנוע שלהן וזכה בפרסים באתלטיקה כבדה ובפרסום רב בעתונות.

נשא לאשה את מרים בת יעקב זוברסקה.

ב-1923 נתמנה, לפי הצעת ראש העיר מאיר דיזנגוף ז''ל, למציל הראשון ומנהל תחנת ההצלה בחוף ימה של תל-אביב, וב-30 שנות פעולתו הציל כ-2500 נפש מטביעה בים, ביניהם גם ערבים וחיילי צבאות הברית במלחמת העולם ב', הנהיג שיטות חדשות וסירות מסוגים חדשים בהצלה והעמיד דור של חניכים בשחיה ובהצלה ימית, ובמהומות שנות 1929 ו-1936 השתתף בהגנת העיר והישוב העברי.

בשנות 1930-1927 היה מורה לשחיה בגימנסיה הרצליה בתל-אביב. ב- 1933 קיבל תעודת-כבוד ומדליה של זהב מאת אגודת יורדי ים "זבולון" על פעולותיו בהצלה ימית, לרגל מלאות עשר שנים לשרותו זה בתלאביב, וב-1953 קיבל על כך מדליה של זהב מאת עירית תל-אביב - יפו למלאות 30 שנה לשרותו.

ב-1931 יצא להשתלם באמריקה בשיטות חדישות בהצלה ימית ובהתעמלות, בחופי שיקאגו ומיאמי ביץ' שבפלורידה.

כתב מפעם לפעם שירים ברוסית, ואחד מהם, לזכר יוסף טרומפלדור, תורגם לעברית בידי אברהם שלונסקי ופורסם ב"כלנוע" בגליון פורים תרצ"ג.

צאצאיו: גילה, צבי.

משה גולד

נולד בריגה (רוסיה-לטויה) ביום י''ב מר-חשון תרס"ז (31.10.1906) לאביו נחום-דב ולאמו נעמי (ניסע) בת ר' זלמן שולמן (ממשפחת הרב ר' מרדכי קמינר) .

קיבל חנוך מסורתי ב"חדר" וכללי בבית ספר רוסי. עם יסוד הגמנסיון העברי בריגה היה מראשוני תלמידיו וסיים שם את חוק למודיו.

התנועה הציונית והחלוציות משכו את לבו וכבר בגיל 14 הוא נספח ל"החלוץ הצעיר". התנועה לא ספקה את רוחו ובשנת 1924-1923 הוא נמצא בין ראשוני "הסתדרות הנוער על שם יוסף טרומפלדור" ומיסדיה.

השתתף בעתון היומי "דאס פאלק" בריגה. יסוד חוות הכשרה חקלאית של ההסתדרות "טרומפלדור"

אפשרה לו לצאת להכשרה, אך עליתו נתעכבה. הוא סיים את שרותו בצבא ובשנת 1929 נקרא לורשה להדרכת הנוער הבית''רי. שם הוא התמסר לבעיות חנוך ותרבות, ייסד וערך את עתון הנוער "תל-חי" וגם פרסם מאמריו; ביקר ברחבי פולניה, ובעיקר בנקודות ההכשרה של בית"ר. נשא נאומים והרצאות; הכשיר וארגן את הכינוס והמחנה הבית"רי בורשה.

כסגן נציב בית"ר בפולניה נבחר כציר לכנוס העולמי הראשון של בית"ר בדנציג.

ב-1931 חזר ללטויה ושימש בתפקיד של נציב בית"ר. בלטויה הוא פתח עבודה ענפה בכל שטחי פעולת הנוער, ארגן מחנה וכינוס וטיפל בבעיות ההכשרה והעליה. השתתף כציר בקונגרס הציוני ה-18 בפראג באוגוסט 1933. בשנת 1933 עלה לארץ ונתגייס לפלוגות העבודה של בית"ר. נשלח להקים פלוגת עבודה בחיפה, שם השיגוהו "סכסוכי העבודה" הידועים ומשפט אברהם סטאבסקי.

נצטרף ל"הגנה הלאומית''. נבחר כציר לכנוס בית"ר העולמי השני וציר הועידה העולמית של של התנועה הרביזיוניסטית בקראקו. משם יצא בשליחות לרומניה.

עם סיום שליחותו חזר לארץ ישראל והשתתף כציר בועידה המייסדת של הסתדרות העובדים הלאומית. בתנועה הרביזיוניסטית נמנה עם "קבוצת הצעירים" שדרשה שנוי בגישה המדינית של התנועה והיה בין מצדדי הסכם ז'בוטינסקי-בן-גוריון . בזמן הפילוג ב"הגנה הלאומית" נצטרף לשורות "הארגון הצבאי הלאומי". ויצא בשליחות בית"ר וה"ארגון לליטא נוסף על עבודתו בבית"ר ארגן קבוצות נוער ומבוגרים למען הארגון, השתתף בכינוס העולמי השלישי של בית"ר בורשה ושמש כחבר המועצה העולמית של התנועה הרביזיוניסטית.

בשנת 1939 חזר לארץ וכעבור חדשים מספר נשלח בשליחות סודית מטעם "הארגון" לפולניה, וחזר משם עם פרוץ המלחמה העולמית השניה. בעצומו של הפלוג ב"ארגון הצבאי הלאומי" נסה בכל מרצו והשפעתו לשכנע את יאיר שטרן ואת דוד רזיאל ידידיו, למנוע את המשבר, אך לא הצליח, הוא נשאר נאמן לתנועה, מאז התמסר להקימה מחדש, וכאשר נתמנה יעקב מרידור כמפקד הארגון פעל על ידו ונתמנה כחבר המפקדה. הוא הניח

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2697). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2697