בתל-אביב יפו מיום הוסדה, בהנהלת "עזרת תורה" יו"ר הנהלת "חברה קדישא", חבר הנהלת "היאס" בישראל, חבר המועצה הכלכלית שליד לשכת ראש הממשלה, ועוד.
צאצאיו: איטה אשת אברהם ברבש, אהובה אשת שלמה עין-חי, חנוך, אברהם.
ישראל גורביץ
נולד בבוריסוב, פלך מינסק (רוסיה) בשנת תרמ"ח (23.12.88).
לאביו פסח (סוחר יערות-עצים) ולאמו דבורה (דבושה) בת ניסן. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה.
בגיל 14 עבר לגור בפטרבורג ושם עבד בתור צורף זהב עד שנת 1910 בשנת 1911 עלה לארץ.
בנה בית בשכונת בית ישראל הישנה בירושלים והקדיש חדר גדול לבית כנסת.
פתח בית מסחר ובית מלאכה לצרפי-זהב וכו'.
בשנת 1913 נשא לאשה את אסתר בת אברהם שטיינברג (ילידת ירושלים, עסקנית בעבודה סוציאלית, עוזרת לבעלה בכל מפעליו הצבוריים).
בשנת 1913 בנה בית ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב (מהראשונים שהקימו בנין גדול).
בשנים 1912-14 פתח סניף לעסקיו בעמן (עבר הירדן) וקשר קשרים טובים עם השכנים הערבים, שהביאו אח"כ תועלת לארץ.
ב-1914, בפרוץ המלחמה העולמית הראשונה, נאלץ לעזוב את הארץ, בתור נתין רוסי - והגיע לשם עם המגורשים לאלכסנדריה. נתמנה לפי בקשת ועד הקהלה באלכסנדריה והפיקוח הבריטי כעסקן בין הפליטים, בעיקר דאג לפליטים הנוספים שהגיעו מהארץ וסידר אותם במחנות המיוחדים שקבעו להם באלכסנדריה.
נתמנה אח"כ ע''י הבריטים והממשלה המצרית למנהל אחראי במחנה הפליטים הארמנים שהגיעו מתורכיה לפורט סעיד (כ-6135 איש) שגרו באוהלים במחנה מיוחד.
בשנת 1919 חזר לארץ ואתו כ-200 פליטים ליפו ו300 פליטים לירושלים, היה ממונה על הנהלת צרכיהם, עד שמסר אותם לבאי-כח הסוכנות היהודית.
פתח מחדש את העסק שלו, ובשנת 1922 עבר לתלאביב ונתמנה למנהל אחראי למחסני הנפט של חברת "של" ע''י סוכניהם "האחים ליטבינסקי" ביפו.
יסד בית כנסת ברחוב החשמל ותרם את כל הרהיטים, הכניס 5 ספרי תורה וכו'. כשעבר לגור בצפון תל-אביב, נתמנה לגבאי בבית הכנסת "תפארת צבי". דאג להקמת בית-כנסת ברחוב שבזי.
חבר פעיל בהסתדרות הציונים הכלליים בתל-אביב.
צאצאיו: רעיה אשת העו"ד יוסף אהרוני ז''ל (ראה את הערך שלו בכרך זה) ובזיווג שני נישאה ליחזקאל קרתי (במטה הארצי של משטרת ישראל), ברכה אשת שמשון קפלן, משה זאב, דבורה ז"ל, עליזה אשת (מאיר דומאניס.
רענן מאיר סילבר
נולד בירושלים, כ"ד אייר תרפ"א (1.6.1921).
לאביו אוברי הריס (צבי) סילבר (ראה בכרך א', עמוד 521) ולאמו שרה בת הסופר והחוקר שמואל רפ אלי - רפאלוביץ (ראה כרך א', עמוד 100).
למד בגמנסיה העברית בירושלים ובוגר הקולג' פערס-קמברידז', באוניברסיטת ליברפול. השתלם במינהל צבורי בתוקף סטיפנדיה מטעם או"ם.
בשנת 1941 התגייס לחיל רגלי בצבא הבריטי. השתתף בדיכוי מרד - ראשיד עלי בעירק, נלחם בחמש חזיתות, נפצע בחזית האיטלקית בשנת 1944 וקיבל אות הצטינות בעד גבורה. פקד על יחידת מחץ של הסינוסים במדבר המערבי. היו חודרים עמוק לשטח האויב ומתקיפים שיירות וכו'.
שוחרר בשנת 1945.
נכנס לשירות ממשלת המנדט כקצין מחוז תלאביב ב-1945, ובשנת 1946 נתמנה לקצין מחוז ירושלים ושירת בתפקיד זה עד 1952.
היה חוקר מקרי מות בשנות 1947-52.