Volume 7

Page 2797

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גם כעורך דו-שבועון יהודי בשפה האנגלית בניו-יורק American Jewish chronicle.

בשנת 1940 קבל נתינות אמריקאית.

בשנת 1941 נשא לאשה את אלישבע בת וילהלם לוינטל.

זמן מה אחרי תחילת מלחמת העולם השניה בקש ז'בוטינסקי ממנו להצטרף שוב לנשיאות הצ"ח על מנת לפעול בשמה בחוגים פוליטיים בארצות הברית. הסכים ונשאר במוסד זה עד סוף 1940.

בשנות 1941-45 פקיד בממשלת ארצות הברית בואשינגטון.

בשנות 1945-47 ראש הלשכה המדינית של הועד החירום הציוני האמריקאי בואשינגטון. ועד זה )American Zuonist Emergency coundil( שבראשו עמדו קודם ד"ר סטיפן ווייז ואח"כ ד"ר אבא הלל סילבר ריכז בתוכו את כל ההסתדרויות הציוניות בארצות הברית וניהל עבודה פוליטית למען א"י.

באביב 1947 עבר לניו-יורק לכהן במשרת המזכיר המדיני של הועד הזה. בתפקיד זה נשאר עד שעלה לארץ.

בשנת 1949 עלה לארץ להורות באוניברסיטה העברית בירושלים כפרופסור למדע המדינה ולמשפט קונסטיטוציוני. הקתדרא שלו למדע המדינה היא על שם לורד הרברט סמואל (הנציב היהודי הראשון בא"י).

בשנות 1950-54 יו"ר האגודה הישראלית למדע המדינה.

בשנות 1951-54 כיהן גם סדיקאן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.

בשנת 1952-55 חבר ההנהלה של האיגוד העולמי למדע המדינה.

משנת 1955 סגן נשיא האיגוד העולמי.

מאמרים רבים כתב בעתונות באץ ובחו"ל.

ספרים: "עקרי המינהל הציבורי" ("דביר", תשי"ב), "Les problemes fondamentaux du droit international" )1929(, " Reflexions sur la science et I'education politiques aux etats - unis" )1938(, New states and international orga.(1955)rizations"

צאצאיו: מיכאל-דן, שושנה-זלדה.

ישראל גורי (גורפינקל)

נולד בשנת תרנ"א (1891) בהירשאני שבבסראביה (רוסיה).

לאביו דב גורפינקל (עובד חקלאי) ולאמו ליבה בת צבי ברגר.

למד ב"חדר" ואח"כ בבית-ספר תיכון בקישינוב, שם התפרנס מעבודה בהוראה ובפקידות ובתור ספרן והיה פעיל בתנועת "צעירי ציוץ". עבר לאודיסה ושימש מזכיר הועד המקומי של הקה"ק והועד העירוני הציוני, המשיך גם בהוראה, ובשעות הפנאי המעטות השתדל

להעשיר את ידיעותיו כשומע חפשי באוניברסיטה באודיסה.

ב-1919 עלה לארץ באניה "רוסלאן" שפתחה את העליה השלישית. נתקבל לעבודת פנקסנות במחלקת החשבונות של עירית תל-אביב, שם עבד עד שנת 1928 ותוך עבודה שקטה ודייקנות רכש לו בקיאות רבה במשק העירוני ונסיון במינהל כספי גדול בכלל, הצטרף למפלגת "הפועל הצעיר", השתתף בארגון הועד הארצי של הקה"ק ומ-1921 היה חבר הנהלתו.

מ-1922 ועד 1931 היה חבר מועצת פועלי תל-אביב ופעיל בה ובמפלגתו ונבחר לאספת הנבחרים השניה.

נשא לאשה את גילה בת חיים ווסקובוניק.

ב-1928 פרש מעבודתו בעיריה כשנתמנה למזכיר ועדת הבקורת המרכזית של הסתדרות העובדים, וב1929 חזר לעירית כחבר נבחר למועצה מטעם רשימת הסתדרות העובדים ומאז נבחר תמיד מחדש, ומ-1936 ניהל במשך שנים אחדות את מחלקת התרבות של העיריה.

נבחר למועצת הסתדרות העובדים ומילא תפקידים במוסדות מפא"י, ובכל תפקידיו פעל בשקידה ובהצנעלכת, תבע הרבה מעצמו וגם מאחרים, ובפולמוסים על במת העיריה ובמקומות אחרים שמר על הגבול שבין הבקורת העינינית ובין כבודו של היריב, ובלי כל מעצור נפשי גילה יכולת להביע הכרה והערכה לרעיון טוב של הזולת, גם כשההוא הנו יריב מדיני ממפלגה אחרת.

בדרכו זו המשיך גם בכנסת, שנבחר אליה שלש פעמים רצופות עד עתה, ובכל כנסת מילא בהתמסרות ובשקידה את תפקיד יו"ר ועדת הכספים, ומשעברה הכנסת לירושלים התפטר מחברותו במועצת עירית תל-אביב, כי לדעתו מוטב למלא תפקיד אחד בשלמות מאשר שנים ברשלנות ובהפרעות הדדיות ביניהם.

כיו''ר הועדה לחקר תביעות עובדי הממשלה להעלאת שכרם, שנקרא "ועדת גורי" על שמו, תבע מהם להתאים את רמת חייהם ליכלתה הדלה של המדינה. גם מעצמו תבע כזאת, כשהתנגד להצעה להעלות את משכורת חברי הכנסת. אך בשני המקומות לא עלה בידו לעצור את זרם ההתיקרות של מתן השרות למדינה,

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2797). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2797