Volume 7

Page 2806

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במרכז הסיוע לפליטים בראשותו של ד"ר שווארץ-הילר, יסד ספריה בשביל פליטי גליציה ועבד גם במוסד סעד מיסודה של מרת אניטה-מילר כהן, ותוך כך המשיך גם בעבודה ציונית.

אחרי תום מלחמת העולם נשאר בוינה והמשיך בעבודה ספרותית ועתונאית וציונית וצבורית.

ב-1920 נשא לאשה, את אלה בת ליאופולד וצילה פולאק.

היה במשך שנים חבר המרכז הציוני לאוסטריה ועורך השבועון הציוני "די שטימה" (בגרמנית), פרסם מאמרים ב"שבועון של ד"ר בלוך" (זה היה שבועון לוחם לכבוד היהודים וזכויותיהם, שרשם לו דפי זוהר בתולדות יהודי אוסטריה במשך עשרות שנים), וגם בעתוני חוץ ובמשך שנים רבות היה נציגה וסופרה הוינאי של הסוכנות הטלגרפית היהודית סט''א. יסד ארגון "הרוח'' של סופרים ואמנים יהודים ונבחר בשנת 1936 ליו''ר ארגון העתונאים היהודים בוינה. נבחר כציר לקונגרס הציוני ה-18 בפראג (1933) ושלש פעמים נרשם בספר הזהב של הקה"ק על פעילותו הציונית מנעוריו בימי הרצל ועד זקנה ושיבה. פרסם בוינה שני ספרים בגרמנית : "פורצי הגיטו" ב-1924 ו"שעת גורל" (הספר על הרצל יצא בכמה מהדורות ותורגם לכמה שפות) ב-1936, וב-1934 ביקר בארץ מטעם קרן היסוד ופרסם את רשמיו בעתונות ובהרצאות.

כשפלשו הנאצים לאוסטריה ב-1938 השתמש בעזרתו של נציג דיפלומטי אמריקאי להעביר באמצעות סוכנות סט"א שבניו-יורק כתבות ומבקרים על מצב יהודי אוסטריה ועל הסכנות הצפויות להם, ואחרי הרס כל מעמדו ורכושו עלה ארצה באותה שנה והשתקע בירושלים. השתתף ביסודה ובניהולה של התאחדות עולי אוסטריה וזמן-מה ניהל את מרכזה בתל-אביב ואח"כ ניהל בירושלים מועדון מיוחד לעולי אוסטריה. ממשיך בפעילות ספרותית ועתונאית בעברית, גרמנית, פולנית ואידית ומשמש כתב קבוע לעתונאים יהודיים בלונדון, ציריך ודיסלדורף ומאמריו על הנעשה במדינת ישראל מתפרסמים באמצעות המחלקה המתאימה של הסוכנות היהודית בעתונות היהודית בתפוצות הגולה. גם בארץ פרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר", "הבוקר", "הארץ" ואחרים.

צאצאיו: ד"ר תיאודור פינקלשטיין (לעת עתה משתלם באנגליה), אניטא אשת ארנסט רוזנפלד-ריווין (סופרת, מחברת סיפורים קצרים בשפה אנגלית, ירושלים).

משה דב מגיד

נולד בי"ד כסלו תרס"ב (15.11.1901) בקראג'א שבליטא.

לאביו הרב קלמן מגיד ולאמו לאה בת צבי דניאלביץ (מצאצאי הגר"א מוילנא). למד בישיבות טלז וקלם שבליטא.

ב-1925 נשא לאשה את יהודית בת נתנאל קצין.

עסק במסחר וביצוא והיה עסקן פעיל ב"מזרחי" ולמען הקרנות הלאומיות ומוסדות תורה, ובשנת 1929 נבחר לקונגרס הציוני הט''ז בציריך.

ב-1934 עלה לארץ, התישב בתל-אביב והמשיך את פעילותו הכלכלית במסחר ובתעשית-טכסטיל (יסד את המפעל הראשון בארץ לייצור צמר-גפן רפואי). וכן השקיע יזמה בייסוד שיכונים צבוריים. היה חבר פעיל בהגנה.

המשיך גם בפעילות צבורית בייסוד מוסדות חינוך תורניים, בפעולות למען ישיבת הרב עמיאל, בתי יתומים וכו', גזבר "רשת החינוך התלמודי" בשעתו (זו היתה קופת-תמיכה מיוחדת שיסד הרב הראשי מ. א. עמיאל המנוח (ראה כרך א' עמוד 201) לישיבות ולתלמודי-תורה שבחסותו, בנפרד מהמוסדות המרכזיים לתמיכה בישיבות בארץ), חבר המרכז הארצי של המזרחי, חבר הנהלת קא"י העולמית של המזרחי, סגן יו"ר ועדת הבנין של אוניברסיטת בר-אילן ופעיל בעוד מוסדות, חבר המועצה הדתית לתל-אביב-יפו, אח בלשכת בני ברית "שער ציון". משנת 1953 נבחר למועצת העיריה ונבחר בה ליו"ר ועדת החינוך.

בשנת 1955 נבחר ליו"ר ומנהל החברה קדישה בתלאביב-יפו.

יצחק כבשנה

נולד בפלונסק, פלך פלוצק (פולין), כ' שבט תרמ''ח (1888).

לאביו יוסף חיים (חקלאי, סוחר יערות) ולאמו רחל בת משה שיטקו (שניהם עלו לארץ בשנת 1920).

אחרי למדו בחדרים בפלונסק (יחד עם דוד גרין בן גוריון ועוד) והצטרפותו לאגודת "עזרא" - דוברי עברית, עלה לארץ בשנת 1905.

עבד כפועל בחקלאות בפתח-תקוה. כעבור שנה נתמנה לנהל את פרדס "בחריה" (שהיה שייך למשפחות : שמעון רוקח, מויאל וכו') צפונית לפתח-תקוה.

ממיסדי "עין-גנים" ו"עין-חי".

ממיסדי הפועל הצעיר בארץ.

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2806). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2806