Volume 7

Page 2818

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לפני שובו לצרפת עוד פנה "אל העם" במסע לתעמולה ציונית בצפון בריטניה, ובפאריס פרסם את ספרו "עשרה מאמרים", בו הסביר את עמדתו שלו בבעיות היסוד של המדיניות וההגשמה הציונית. היה בדעתו לצאת עוד למסע תעמולה לארה''ב ואח"כ לעלות ארצה ולחיות בחוילה שקטה על חוף הים. אך תכניותיו לא הגיעו להגשמה, כי נסתיימו חייו עשירי היצירה והמאבק.

נפטר בפאריס, ה' שבט תרפ"ג (23.1.1923) ועצמותיו הועלו לארץ והובאו לקבורה בבית-העלמין הישן בתלאביב ביום כ' אייר תרפ"ו ואחרי שנתים נבנה "אהל" על קברו.

מבחר ספריו הופיעו בעברית בהוצאת "מצפה" הספרים : "השקרים המוסכמים", "פרדוכסים", "טעמה של היסטוריה", "זכרונות'', ובהוצאת "ספריה מדינית" הספר "מכס נורדאו אל עמו".

במלאות מאה שנה להולדתו של נורדאו, אחרי קום מדינת ישראל, נערכה מטעם עירית תל-אביב עליה על קברו בהשתתפות שרי ממשלה, חברי כנסת, ראש העיר, נציגו של נשיא המדינה ונציגי שלטונות ומוסדות ואישי צבור. ממחרתו נערכה עצרת זכרון מפוארת במוזיאון תל-אביב, וכן נערכו אז ב"שבוע נורדאו" אספות זכרון מטעם מחלקת התרבות הממשלתית ומחלקת ההסברה בערי הארץ ובכפריה ובמשכנות העולים החדשים, שהובאו לארץ לפי תכניתו הנודעת, אם כי במאוחר.

וכן הוציא הדירקטוריון של הקהק"ל "בול-נורדאו" - מיוחד בסידרת בוליה, וכן בהוצאה מחודשת כללית של כתבי נורדאו הציוניים במסגרת ה"ספריה הציונית" שע"י הנהלת ההסתדרות הציונית.

בסוף שנת 1949 נערכה תכנית ע"י פרופ' אלכסנדר קליין, לפי הזמנת הקהק"ל להקמת עיר על שמו ברצועת החוף של אזור פאליק בשרון הצפוני (6 ק"מ דרומית לנתניה). שטח של חמשת אלפים דונם נמסר בשעתו לקהק"ל ע"י ממשלת המנדט למטרה זו.

עירית נתניה הקימה בשנת 1949 לזכרו "מושב נורדיה" והסתדרות הרופאים בישראל הקימה "בית הרופא" על שמו.

על שמו נקראו שכונות, רחובות ומוסדות ואיגודים צבוריים במקומות רבים בארץ.

אשתו אנה (צרפתיה נוצריה) ליוותה אותו בנאמנות בכל נתיבות חייו. פרסמה ספר זכרונות בהוצאת "מצפה". נפטרה 1953 ונקברה ליד קבר בעלה.

בתו: מכסה אשת המהנדס קלמן גרינבלט (ציירת, לה הקדיש אביה סיפוריו שהיא ליוותה אותו בציוריה).

ראובן שרגורודסקי

נולד בוורבקה (אוקראינה) בשנת תרי"ד (1854).

לאביו הקדוש משה צבי (מצאצאי הבעש"ט ונכד הרב מבלשה) ולאמו מינדל.

קבל חינוך מסורתי אצל אביו.

בגיל 12 חיבר לוח למשך 25 שנה ובנה שעון שמש.

היה חוקר ותלמיד חכם, הוגה דעות, מתמטיקאי, בקי בהנדסה ומדקדק.

חבר ספרי מתמטיקה ושימש בהוראה למתמטיקה והנדסה.

היה חבר באגודת האקדמאים בגליל בסרביה (רוסיה) עד עלותו לארץ.

נשא לאשה את דבורה בת חנה רחל ואברהם שו"ב שכטמן (נפטרה בתל-אביב ג' טבת תרפ"ז).

בשנת 1911 עלה עם אשתו ובתו לארץ.

עסק בהוראה בביה"ס תחכמוני בתל-אביב והיה מנהל המוסד במשך כמה שנים.

פרסם מאמרים על מתמטיקה בעתונות הרוסית.

חיבר ספר ברוסית: "סכום שורות חשבוניות". מידידיו הטובים של הרב קוק זצ"ל, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ ועוד.

נפטר בתל-אביב, י''ד אלול תרע"ה (1915).

צאצאיו: דוד שרי (מהנדס חקלאי, נפטר בארה"ב). שמואל פנחס (סוחר, נפטר בארה"ב), הדסה אניא אשת משה סוקולובסקי (ראה את הערך שלו בכרך ו', עמוד 2710).

משה סלאנט

נולד בירושלים, י''ט טבת תרי''ג (1853).

לאביו ר' אליהו (תלמיד חכם, ישב כל ימיו על התורה) ולאמו רייזה-דינה בת ר' מנחם מנדל מקאמיניץ (מחבר ספר "קורות העתים", ראה כרך ב', עמוד 560).

גדל בבית סבו מנחם מנדל מקאמיניץ וקיבל חינוך מסורתי בישיבה. היה בין הראשונים שהצטרפו בשנת תרל"ד (1874)

לאגודת בוני השכונה "מאה שערים" בירושלים שמחוץ לחומה, והיה מראשוני המתישבים הראשונים בשכונה, אף על פי שמסחרו היה בתוך העיר העתיקה, ומדי יום-ביומו היה עליו לעבור דרך שדות-בור והרים מחנותו לביתו ומביתו לחנותו. היה זה בשעתו מעשה חלוצי ממש, כי השכונה היתה בודדה ורחוקה מהבטחון

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2818). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2818