Volume 7

Page 2831

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בפקודת המטכ"ל 82 נספח מספר 1 מיום 3.1.1950 נקבעה לו דרגת אלוף (מספר צבאי 170023) בצבא ההגנה לישראל.

המשוררת אלישבע ייליסאבטה מיכאילובנה (איוואנובנה) ז'ירקובה

נולדה ב-1888 בריאזאן שברוסיה הפנימית.

אביה היה מורה עממי רוסי פראבוסלבי ממשפחת אכרים ואמה ממשפחה אירית שהתישבה ברוסיה בתקופת מלחמות נאפוליאון.

בשנים 1910-1907 התידדה עם נערה יהודיה, חברתה ללימודים, נפגשה עם משפחתה ועם מספר יהודים הקרובים לרעיון הציוני ולתחית השפה העברית. הוקסמה מהפלא של עם קם לתחיה ונמשכה בזרם הזה כשותפת זרה אוהדת. על יסוד ידיעתה בגרמנית למדה בלי קושי להבין את האידית, עשתה צעד נוסף בלימוד האלף-בית העברי והגיעה עד יכולת לקרוא ולהבין יפה דברי ספרות באידית, ב-1913 החלה ללמוד את השפה העברית, ובשנות מלחמת העולם הראשונה תרגמה מאידית ובעיקר מעברית דברי ספרות לרוסית, שנדפסו בעתונות היהודית-הרוסית, כתבה שירים ליריים ורשימות ספרותיות ברוסית, וב-1921 פרסמה את שירה העברי הראשון ב"התקופה" ומאז היתה מקובלת כמשוררת עברית לירית בנעימה של מגע בלתי-אמצעי בין האדם והטבע, מתוך ראית-עולם ישירה, שלא מבעד לפריזמה היהודית של מורשת היחוד הספרותי-העתיק והגלותי.

נישאה לשמעון ביחובסקי . מפעילי התנועה העברית ברוסיה, וב-1925 עלתה אתו לארץ.

דוד זכאי (ראה את הערך שלו בכרך א', עמוד 522) התענין ועזר הרבה בעליתם לארץ.

המשיכה בכתיבת שירים וסיפורים בעתונים ובכתביעת וגם בקבצים מיוחדים (בשער הקובץ הראשון של שיריה כתבה "עמך - עמי ואלהיך - אלהי...", לסמל בכך את הליכתה בעקבות רות המואביה שדבקה בעם

ישראל), ויצירותיה העבריות משנות 1930-1921 הוצאו לאור ברובם על-ידי בעלה.

ב-1932 נסעה עם בעלה לביקור במולדת הישנה, אך הוא מת בקישינוב והיא חזרה לבדה לחיי אלמנה גלמודה בצריפה הדל שבשכונת מונטיפיורי בתל-אביב ועמוסה גם עול גידול בתה. נקודות-אור בחייה הקודרים היו עוד בהופעת ספר קובץ מאמרי הערכה עליה בהוצאת "תומר" (תל-אביב, תר"ץ) וספר שירים משלה בהוצאת "עדי" (תל-אביב, 1945). רשימת יצירותיה כוללת את ספרי השירים "רגעים", "זמירות סתר", "כוס קטנה", "חרוזים", הרומן "בסמטאות", ועוד. יצירתה הוסיפה נכס רב-ערך לשירה העברית, אך העם שהעניקה לו את שירתה לא נשא אותה על כפים, כשם שלא עשה אף לרבים מסופריו ומשורריו... והואיל ולא נחונה במרפקים ובקרני-נגיחה, נשאה בדומיה את יסורי מחסורה ובדידותה, מנותקת מעמה הגדול וממולדתה הרחבה וחסרת שרשים בעם הקטן שהסתפחה אליו. סוף-סוף עלה בידה לקבל את הניירות לנסיעה אל בתה יחידתה שיצאה אחרי בעלה לאנגליה. לפני צאתה נסעה להתרפא בחמי טבריה.

שם חלתה ונלקחה לבית-החולים שווייצר, בו נפטרה בכ"ה אדר תש"ט (27.3.1949) ונקברה ליד קבר המשוררת רחל בכנרת.

בתה: מרים ליטל (באנגליה).

חיים צדיקוב

נולד בעיירה פושלאט, מחוז פונבייז, פלך קובנה, בשנת תרנ"ג (12.12.1893).

לאביו המגיד בצלאל צדיקוב (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו עדה בת נתן סגל (נפטרה בתל-אביב, ה' אלול תרפ"א - 8.9.21).

קבל חנוך מסורתי וכללי בגמנסיה בשאבלי.

היה חבר בצעירי ציון ואח"כ בהסתדרות ס. ס. (ציונים סוציאליסטים).

בשנת 1906 עלה לארץ,

למד בסימינר העברי בירושלים, למד התכה בבית

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2831). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2831