Volume 7

Page 2876

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעבודת המחקר התמסר ביחוד לחקר הניב הערבי של שפת יהודי תימן ופרסם במקצוע זה מאמרים וספר בגרמנית, שיצא בשנת 1934 בגרמניה, ומאז עלית "מרבד הקסמים" הרחיב את תחום מחקרו על הניבים של היהודים הכפריים מכל חלקי תימן, שקודם לכן לא באו מהם יהודים לארצנו. עוסק בחקר ובהוראה בכל שטחי תרבות המזרח הקרוב (תולדות האיסלאם והספרות הערבית, המשפט המוסלמי, ספרות פרס ותורכיה, הקוראן ותורה שבעל פה באיסלאם ועוד). עיבד את כתבי ההיסטוריון הערבי אל-בלדארי וארגן את הוצאתם ע"י האוניברסיטה העברית. פרסם בשנת 1936 את תשובות ר' אברהם בן הרמב"ם בתרגום מערבית לעברית עפ"י כתב-יד שנמצא בגניזת קהיר (חוקר גם בגניזה הקהירית) וממשיך בחקר כתבי-יד יהודיים בערבית מאוצרות הגניזה ומגלה צפונות ונסתרות.

עוסק בחקר הבעיה של הוראת התנ"ך והספרות העברית כמקצועות לחינוך כללי. בתקופת הוראתו בחיפה חיבר ספר על הוראת התנ"ך, בו התוה דרכים לקירוב התנ"ך לתפיסת דורנו.

פרסם מאמרים ומחקרים רבים בכתבי-עת עבריים ולועזים ואף ספרים. אחד מהם, על "עלית המעמד הבורגני במזרח התיכון בימי האיסלאם הקדומים", יצא בהוצאת "אונסקו" כספר בעל ערך תרבותי בינלאומי.

ספרו הראשון היה המחזה (דרמה היסטורית עברית) "פולצלינה" (הוצאת, "דבר", 1926), ספרו האחרון היה "יהודים וערבים" (באנגלית, 1955).

השתתף בקונגרסים הבין-לאומיים למדעי המזרח: בשנים - 1935, 1948, 1951 ו-1954.

נשיא החברה המזרחית הישראלית, יו"ר הועדה הפדגוגית של המבצע להנחלת הלשון ויו"ר המועצה לתרבות הדיבור.

צאצאיו: אילה אשת עמירב גורדון (מורה וציירת, כבר הדפיסה 4 ספרי אילוסטרציות); עפרה (חקלאית, גננת ומורה לריקודי-עם) ; אילון (תלמיד).

זלמן פלד (איזנברג)

נולד בכ"ט טבת תרנ"ז (דצמבר 1896) בפינסק שברוסיה הלבנה.

לאביו אברהם אהרן אייזנברג ולאמו פועה בת משה אשמן.

קבל חנוך מסורתי בעירו.

הצטרף בנעוריו לתנועה הציונית והגיע להכרה, שהציונות האמתית היא החיאת הארץ בפועל על-ידי עליה ועבודת האדמה.

בפברואר 1914 עלה לארץ. תחילה למד חקלאות וידיעת טבע הארץ בבית-הספר החקלאי בפתח-תקוה. יצא לעבוד כפועל אצל אכרי באר-טוביה, שהיתה אז מושבה עברית קטנה ונדחת בירכתי הדרום, והתנסה בעמל ובקשיי החיים של פועל בין מעבידים עמלים

י ולמודי-סבל גם הם, ביחוד בשנות מלחמת-העולם הראשונה, כשמושבה זו סבלה רבות מפאת קרבתה לאזור ; החזית.

r בשנת 1920 נשלח על-ידי האגרונום עקיבא אטינגר, ן ביחד עם שני בחורים ובחורה אחת, להתקין משתלת עצים בבאר-שבע ואחרי גמר העבודה חזר לפתח תקוה. ! באותו שנה נשא לאשה את שושנה בת ברוך גולומב, שהיתה חברתו לעבודה בבאר-שבע.

היה פעיל ב"הגנה" ובמפקדתה בפתח תקוה.

התנחל כחבר במושב-העובדים נהלל, ומאז עבד כל השנים במשקו והטה שכם לכל המשימות של חקלאי, איש-מושב וחבר-הגנה בעמק יזרעאל. כפי שנדרשו ממנו ומחבריו עם החליפות והתמורות בחיי הישוב והארץ, בשלום וב"מאורעות", במלחמת-העולם ובמלחמת הקוממיות ובמלחמת הקיום של הפרט והכלל.

צאצאיו: אברהם, ברוכה אשת יצחק בן-חיים, משה.

פרופ' ארנסט דוד ברגמן

נולד ביום כ"ז תשרי תרס"ד (18.10.1903) בקארלסרוהה שבמערב גרמניה.

אביו ד"ר יהודה ברגמן (רב בברלין-שארלוטנבורג, הוגה דעות וסופר ; נפטר לפני שנה בירושלים) ולאמו הדויג בת הרב אהרן רוזנצוויג ממשפחת רבנים.

הוריו הועידוהו לרבנות ובגיל ארבע התחיל ללמוד בבית עברית ותנ"ך ואח"כ גם תלמוד וממיטב הספרות והשירה העברית החדשה. נתחנך לאורח חיים דתי ובשבתות היה הולך לגמנסיה ברגל ושוחרר בה מהכתיבה בשבת. החליט להשתלם במדעי הטבע, וביחוד בכימיה, ואחרי בחינת הבגרות התמסר באוניברסיטת ברלין ללימוד כימיה, מטימטיקה ופיסיקה. הנה כי כן נטש את נתיב הרבנות, אך מלימודיו בתלמוד הפיק תועלת, באשר לדבריו למד מהם איך ללמוד, ואחרי שלש שנים כבר הוסמך לדוקטור בהצטיינות עליונה. להישג זה הגיע תוך שנות לימוד קשות בגלל התמוטטות מעמדה של האינטליגנציה היהודית בגרמניה בזמן האינ

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2876). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2876