Volume 7

Page 2897

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הפועלים, שעבדו בכרמי רחובות והשתכנו ב"נחלת ראובן" בודאי חנין, שהיתה גרעין לפיתוח המושבה נם ציונה, וכן בבנין המשפחה ופיתוח המשק ובעבודה הצבורית והתרבותית של בעלה.

צאצאיה: לוי (פרדסן בנס ציונה), נתנאל (אגרונום במקוה ישראל), עמרם ז"ל (במלחמת-העולם א' נתפס בתור "פרר", משתמט מהצבא, נלקח לכלא דמשק ושם חלה בטיפוס הבהרות ומת), אבינועם (פרדסן בכפר אהרן), הרצל (פרדסן בנס ציונה), רוחמה אשת איתמר כץ (בנס ציונה).

רחמים כלנתר

נולד בירושלים. כ"ח אלול תרנ"ח (1898).

לאביו אהרן (ממיסדי שכונת הבוכרים בירושלים. נפטר בירושלים, ב' אדר תרע"ח (14.2.1918). ולאמו צביה (עסקנית, בעלת השכלה, ידעה את התלמוד) בת הרב יעקב חג'י (שעלה לא''י ברכיבה - במשך שנה ושבעה חדשים - מבוכרה דרך פרס). נהרגה בהפגזת ירושלים במלחמת העצמאות, ז' אייר תש"ח - 16.5.1948 ונקברה בסנהדריה.

שם המשפחה "כלנתר" - בבוכרית - "נשיא".

קבל חנוך מסורתי בחדר, בי"ס דורש ציון, בישיבה, למד אצל סופר סתם ושפות.

לשעבר בעל בתי-דפוס: "האומן" ו"דפוס א"י" בירושלים.

נשא לאשה את זילפה בת מאיר קייקוב, מסמרקנד (בוכרה).

היה פעיל במכבי הצעיר ובארגוני הנוער בעיר.

ארגן להקה מבין הצעירים הבוכרים, אסף שירי עם* של יהודי ביכרה.

מעסקני העדה הבוכרית וממנהיגיה (יו"ר הועד הפועל בשנת 1938).

אח פעיל בארגוני הבנאים החפשים בירושלים.

בבחירות לעירית ירושלים (1955) נבחר לחבר מועצת העיריה מטעם הפועל המזרחי והמזרחי.

בקונגרס היהדות הספרדית העולמית בירושלים (1954) השתתף בתור ציר, בשם קהלת יהודי בוכרה בלונדון.

בשנת תש"ו (1946) הוציא ספר בשם "כבוד שבת'' (יחד עם ה"ה רפאל גאליבוף ודוד אלעזרוף).

יו"ר מושב זקנים של העדה הבוכרית בירושלים.

סוחר בשטיחים.

צאצאיו: צביה, אביר יעקב, יוסיפה מגדה.

אמץ את הילדים: יוסף ומרגלית, (שאביהם צבי עמרמוף הי''ד נרצח בשנת 1947 בירושלים ע''י המשטרה הבריטית).

אליהו אילת (אפשטיין)

נולד בשנת תרס"ג (16.7.1903) בעיר סנובסק שבפלך צ'רניגוב (אוקראינה).

לאביו מנחם אפשטיין (סוחר עצים) ולאמו רבקה לבית ריפ (ממשפחת רבנים, מצאצאי הגאון רבי אליהו ראגולר מקאליש, שעל שמו נקרא בנה בכורה זה).

למד ב"חדר" וגם עברית חיה ואח"כ גמר גימנסיה רוסית.

בימי המהפכה הרוסית ב-1917 הצטרף לתנועת הנוער של "צעירי ציון", בהיותו גימנזיסט בן 14, ובימים ההם היה חופש לאומי ופוליטי ליהודים באוקראינה, שתססה במשטר מהפכני-דמוקרטי. אחר-כך באו ימים קשים לתנועות הלאומיות של היהודים כשהשתלט המשטר הבולשבי גם על אוקראינה, אך הוא נשאר נאמן לתנועתו והוסיף לפעול בה בסתר. בפעולה מחתרתית זו המשיך גם משגמר את הגימנסיה ועבר ללמוד רפואה באוניברסיטת קיוב. שם השתתף ב-1922 בועידה ציונית חשאית, שלא נעלמה מעיני הבולשת הבולשבית, ונאסר יחד עם יתר משתתפיה (מהם ידועים כיום בארץ בר רב-האי, גראבובסקי, ורלינסקי, ברוך ויינשטיין ועוד) ובגיל 19 נתנסה בישיבה בכלא ב"עוון" ציונית. מששוחרר עבר למוסקבה, להיעלם מעיני הבולשים שכבר הכירוהו יותר מדי והוסיפו לעקוב את צעדיו בחשדנות

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2897). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2897