מושב זקנים, בית היתומים ועוד (נפטרה בתל-אביב, ד' אב תשי"ד-4.8.54).
לאחר נשואיו עבר לקילץ.
היה ידוע כסוחר ישר וכעסקן צבורי מסור (פרנס הקהלה, גבאי ביהכנ"ס הגדול, חבר ועד "המזרחי" ועוד).
בשנת 1933 עלה עם משפחתו לארץ.
בתקופת מגוריו בתל-אביב היה מקדיש את עתותיו לעבודה צבורית ולתורה.
נפטר בתל-אביב, ער"ח ניסן תשי"ג (15.3.53).
צאצאיו: אלי יעקב אלראי (עו''ד. ראה את הערך שלו בכרך ששי, עמוד 2475), אברהם, אריה, משה, עדה אשת קלמן זכאי, צלה אשת יעקב זילברשטין, סימה אשת ישראל בלאט הי''ד (שניהם נפלו במרד גיטו ורשה).
אלוף משנה נחום שדמי (קרמר)
נולד בקישינוב (רוסיה), כ"א תמוז תרנ"ח (20.6.1898).
לאביו מאיר קרמר ולאמו בת-שבע בת נחום אוטשיטל. קיבל חינוך בביה''ס העממי, בוגר הגמנסיה היהודית "רפופורט" באודיסה (1917), למד עברית ותנ"ך ע"י מורים פרטיים בבית.
היה חבר הסתדרות תלמידים ציונים וחבר המרכז באודיסה. נמנה עם חברי הקבוצה היוזמת להקמת החלוץ באודיסה ולאחר מכן היה חבר בועד הסניף. היה חבר הועד לזכויות השפה העברית באודיסה (1919). בין יוזמי ארגון הבטליון היהודי הראשון באודיסה, לאחר מכן פעילות אקטיבית בהגנה העצמית עד לעזבו את רוסיה (1917-20) ורכש נסיון צבאי וקרבי במלחמת האזרחים ובעבודתו בהגנה העצמית באודיסה.
בשנת 1921 נשא לאשה את שושנה בת יששכר גולדברג. בשנת 1921 עלה לארץ יחד עם קבוצת חברי החלוץ והחל לעבוד בסלילת כביש חיפה-ג'ידה. באותם הימים, ימי מאורעות, הוכנס לארגון ה"הגנה" ע"י רוזה כהן רבין (ראה כרך ד', עמוד 1690). לאחר שנה של עבודה בכביש - עברה חבורתו לעבודה בחווה של פיק''א בביתניה - בעמק הירדן במשך שבע שנים (עד 1930).
בשנת 1933 השתתף בקורס מפקדים של 3 חדשים ב"חולדה", בפיקודו של אברהם אכר. אכר במנחמיה במשך 8 שנים.
באותן התקופות מפקד ההגנה בכל אחד מהמקומות הנ''ל. גם בשנת 1921 נתמנה למפקד ההגנה בבית העולים בחיפה. לאחר מכן נבחר להנהלת התאחדות האכרים בגליל התחתון ובו בזמן (1935) נתמנה כמפקד גוש הגליל התחתון. באותה שנה השתתף בקורס מפקדים ב"גבת" שנמשך 3 חדשים, בפיקודו של יעקב דורי (אח"כ רב אלוף). מפקד מחוז מספר 1.
בפרוץ מאורעות תרצ"ו (1936) נדרש להירתם לעבודה מלאה בהגנה.
בשנת 1937 כשההגנה חילקה את הארץ למחוזות, נתמנה מפקד מחוז הצפון, כולל הגליל העליון, הגליל התחתון ועמק הירדן. אותה שנה עבר השתלמות מפקדים בכפר ויתקין.
כשבוטלו המחוזות וגלילות - ונפות נקבעו במקומם, נתמנה מפקד נפת כנרת, שכללה את עמק הירדן והגליל התחתון (1939).
באותה שנה עמד בפני בית דין צבאי בריטי באשמת רצח ערבים - ויצא זכאי.
בשנת 1941 נתמנה מפקד מחוז ירושלים.
תפקידו בירושלים נמשך כמעט כל שנות מלחמת העולם השניה. בתקופתו נוצרו יחידות החי"ש הראשונות בירושלים, הוקמו גדודי הגדנ"ע, הונהגו החג"ם וחובת שנת שרות, והיתה פעילות רבה לרכישת נשק ולגיוס חברי השורה כחיילים ליחידות עבריות בצבא הבריטי ואחרי-כן לבריגדה. דאג ליצירת קשרים תקינים וטובים עם העורף "האזרחי".
בשנת 1946 נשלח לארגן את ההגנה היהודית באירופה. כאן הוטלו עליו תפקידים רבים: ארגון היהודים להתגוננות באירופה גופה, הקמת יחידות הגנה להובלות שיירות אל נמלי היציאה של ספינות המעפילים והכשרתם לכניסה לשירות ההגנה בארץ וכן ניהל פעולות הקשורות ב"רכש" לצרכים אלה.
בסוף 1947 עם פרוץ המאורעות ומלחמת השחרור, עמד בראש פעולות הגח"ל (גיוס חוץ-לארץ) באירופה וקיבל את אנשי המח"ל (מתנדבי חוץ-לארץ) שהגיעו מארצות הברית, כדי להעבירם לארץ.
באוגוסט 1948 חזר לארץ ובנובמבר אותה שנה מונה - ראש ענף הסגל בצה"ל, בדרגת סגן אלוף. ענף זה מטפל בכל הנוגע לשיבוצם של קצינים בתפקידים שונים בצה"ל, לאור המגמה, שהאיש המתאים יתמנה לתפקיד המתאים בזמן המתאים.
באותה שנה נתמנה ע"י שר הבטחון כאחד משני הסגנים לנשיא בית-הדין הצבאי העליון. השתתף במספר משפטים ובישיבות הנשיאות ובדיונים על פירושי חוקת השיפוט.