בשיר (עברית): "עם שקיעת החמה'' (תרס''ותרס"ז, וורשה) ; "שירים" (קובץ גדול, הוצאת "מוריה", אודיסה, 1913); "גשרים'' ו"חזיונות" (שני כרכים מפוארים, ברלין, 1923); ארבע כרכים מהודרים וגדושים: "שירים'' (כרך אחד), "פואימות" (שני כרכים), "שירי ילדים'' (לילדי-ישראל, כרך אחד, עם ציורים מאת נחום גוטמן ). כל כרך מכיל כחמש מאות עמוד, בהוצאת "עםעובד" (1952), כרך חמשי "פואימות" מוכן לדפוס.
בפרוזה (עברית): בשנת 1909 - כרך פרוזאי בספריה הגדולה לבן-אביגדור בוורשה ; "במצר", אוסף סיפורים מובחרים (בהוצאת "ספר", ברלין 1923).
בישראל - ע"י הוצאת "עם עובד" : "פנדרי הגיבור" (שלשה כרכים הופיעו. ספר רביעי, חמשי, ששי ושביעי עומדים לצאת לאור); "הגאון והרב" (מימי הפולמוסין בין החסידות (חב"ד) ובין המתנגדות הוילנאית); "אנשי-שקלוב" (מהדורה חמשית); "ביאליק ובני דורו" (עם תמונות); "פרישמן ובני דורו" (מוכן לדפוס); "הקיסר והרבי" (מתורגם לעברית בידי המחבר מן הרומן הידוע בשם זה באידית בחמשה כרכים, מוכנים לדפוס).
בישראל - ע"י הוצאת "יבנה": "פנדרי הגיבור" (ביום של המחבר, בצורת מחזה) ; "מעבר לדור" (סיפורים הומוריסטיים, מוכן לדפוס).
מוכנים לדפוס בידי המחבר: "פואימות ומחזות ביבליות" (בשיר), חלק חמשי לספרי השיר שלו; מחזות להצגה - ביניהם: א. "שלמה וחמש נשיו" ; ב. "בימי הגאון"; ג. "המזבח הכבוי" (מימי הפולמוסין בין רומי וישראל) ; "גלגולים" (חתך בתולדה העברית בשבע מערכות קטנות) ; "נס נירנברג" (עלילת דם מימי הבינים) ועוד; "יום בגן-עדן של מטה" (רומן בשני חלקים).
ספריו באידית נדפסו רובם בעתון היומי "פורוערטס'' בניו-יורק במשך 26 שנים (41 כרכים). פה רשומים רק החשובים שבהם: "פאנדרי הגיבור" (5 חלקים, כל חלק 400 עמודים לפחות (יצוא בצורת ספר); "הקיסר והרבי" (רומן היסטורי בחמשה חלקים (2000 עמודים), נמכר כולו (בארבע מהדורות); "שקלאווער אידען" (במהדורות רבות); "פעטער זשאמע"; "שקלאוער קינדער" (הוצאת היובל בניו-יורק) ; "אטאג עולם הזה" (שני חלקים, מחיי אמן עברי בפאריז)! "געזאמלטע שריפטען" (3 חלקים) ; "40 יאהר ליד און פאעמעס" (כל שיריו ופואימותיו במקורם - אידית (320 דפים גדושים בספר)! "דירות" (רומאן של רווק זקן העובר כל חייו מדירה לדירה. מוכן לדפוס) ; "מאדנע מענשען" (פסיכא-אנאליטישע ערצעהלענגען) ; " "מיינע רעדאקטארען" (שני כרכים); "די משומדתע" (רומאן, 400 עמודים. יצא בצורת ספר); "צוזאמענברוך" (רומאן מימי הפלישה של הנאצים בוורשה) ; "דער קאפ" (רומאן פאנטאסטי - שני חלקים. מוכן לדפוס); "אהיך (רומאן. שריפטען פון א זעלבסט מערדער); "עוועלין און איהרע ליבעס" (רומאן - מבארות הנפט בקאליפורניה. שני חלקים.
נדפס ב"פארווערטס", ומוכן בצורת ספר - לדפוס) ; "רייזעס און פעליעטאנען" (שני חלקים) ועוד.
ספריו שתרגומו ללועזית: "נח פאנדרי" (תורגם לכל השפות האירופיאות. באנגלית יצא באנגליה וגם באמריקה. התרגומים המובחרים שבהם - הוא הצרפתי וההולנדי); "צוזאמענברוך" )Downfall(הופיע באנגלית בניו-יורק ; "הקיסר והרבי" ו"עוועלין" מוכנים לדפוס בתרגום אנגלי. הרבה קובצים משיריו ניתרגמו לשפות אירופה.
מפעליו התרבותיים: בניו-יורק ייסד את .קרן שמואל הברגריץ" ומסר לאוניברסיטה עשרת אלפים דולר במזומנים. את האחוזים 300-400 דולר מקבל תלמיד מצטיין בספרות בכל שנה (בשנה זו קיבל את הפרס התלמיד א. מירסקי) . וכן ייסד את בית-התלמוד (הנבנה בתלפיות) על שם הרמן בש , החי במיאמי-ביטש בארצות הברית. על שם בית זה כבר הונחו 18 אלף דולר.
בשנת 1925 ביקר בפעם הראשונה בא"י (הוזמן ע"י מ. מ. אוסישקין) לפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1936 ביקר עם רעיתו בארץ וקיבל את פרס הסוכנות על שם ביאליק.
בשנת 1951 עלה עם רעיתו להתישב בארץ, בביתו אשר רכש לו ברמת גן.
בשנת 1936 העניק לו הסמינר התיאולוגי מיסודו של ד"ר סטיפן ווייז בניו-יורק, את התואר "דוקטור כבוד לספרות עברית".
בשנת 1946 קיבל בניריורק את פרס "למד".
בשנת 1950 קיבל את פרס ביאליק בתל-אביב.
בשנת 1951 העניקה לו המדרשה ללימודי היהדות בצ'יקאגו, תואר ד"ר לספרות.
בשנת 1955 קיבל את פרס העצמאות בירושלים מטעם מדינת ישראל.
ספרו "לוחות גנוזים" עורר פולמוס גדול, באשר מתאר הוא מאורעות בתולדות-בראשית של עם ישראל בסגנון מקראי "בן תקופתו" במגמות מנוגדות ל"תיאור הרשמי" שנמסר בתנ"ך, כאילו הן רשימות של "אנשי אופוזיציה" מאותה תקופה רחוקה, שמטעם זה נגנזו על ידי "מאספי ההיסטוריה הרשמיים". רבים ראו בכך פגיעה במסורת המקודשת של האומה, כמו לפנים בסיפורי "במדבר" של דוד פרישמן ". אך שלא כפרישמן, שתפס עמדה "אופוזיציונית'' מובהקת בצד המתנגדים למשה ולמשטרו, נשאר שניאור בתחום החזון האמנותי האוביקטיבי, שלח את אור אבוקת החזון לפנות שרויות באפלה במרחקי עברנו, והציג את הגירסאות של "המגילות הגנוזות" לא בחילוף לגירסאות המקרא, אלא כמתן הבעה גם להשקפות ולדעות אחרות של בני התקופות ההן.
אשתו: שלומית בת דן לאנדוי מווארשה (סוחר ובעל-תורה ידוע בחוגי היהודים בווארשה. רוב קרוביה, אחיותיה ואחיה נספו בשואה הנאצית - 22 איש).
צאצאיו: אליהו (סגן פרופיסור באוניברסיטה בברקליי, קאליפורניה. מטימטיקן וחוקר אטומי, כמו כן מומ